ג'מאל זחאלקה

ג'מאל זחאלקה
جمال زحالقة
לידה 11 בינואר 1955 (בן 69)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, רוקח
מפלגה ברית לאומית דמוקרטית, הרשימה המשותפת עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה בל"ד, הרשימה המשותפת
חבר הכנסת
17 בפברואר 2003 – 30 באפריל 2019
(16 שנים)
כנסות 16–20
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'מאל זחאלקה (בערבית: جمال زحالقة; נולד ב-11 בינואר 1955) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, לשעבר חבר הכנסת מטעם הרשימה המשותפת ויושב ראש מפלגת בל"ד מ-2007 עד 2019. בעל תואר דוקטור ברוקחות.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זחאלקה נולד בכפר קרע שבוואדי עארה. בהיותו תלמיד כיתה י"ב נעצר ובהמשך הורשע ונשלח לשנתיים מאסר בשל מעורבותו בהתארגנות של אש"ף בכפר קרע.[1] במהלך מאסרו בכלא דמון השלים את תעודת הבגרות שלו.

כששוחרר כעבור שנתיים, החל ללמוד רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו בירושלים, הכיר בשנת 1977 את עזמי בשארה והפך פעיל קומוניסטי במפלגת רק"ח ובתא הסטודנטים הערבי-יהודי "קמפוס". לאחר שהשלים את התואר הראשון, החליט להמשיך בלימודי הרוקחות כדי להמשיך בפעילות הפוליטית בקמפוס, אשר קסמה לו. לאחר מכן, החליט להמשיך ללימודי דוקטורט. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהשפעת החומר הפעיל בחשיש על גוף האדם[2] ובפרט בשוני בתגובה הפיזיולוגית שבין אננטיומרים שונים של קנבינואידים (אנ').[3]

ב-1989 הקים יחד עם עזמי בשארה את "ברית השוויון", תנועה יהודית-ערבית שדגלה ברעיון המדינה הדו-לאומית. זחאלקה היה גם שותף בהקמתה של סיעת בל"ד ב-1995. במשך שלוש השנים אשר קדמו לקריירה הפרלמנטרית שלו, שימש זחאלקה כמנכ"ל עמותת "אל-אהאלי" (ארגון החקלאים הערבים).[1]

בשנת 2003 נבחר לראשונה לכנסת, כמספר שתיים בסיעת בל"ד, וב-2007, עם עזיבתו של יו"ר המפלגה עזמי בשארה את ישראל, מילא את מקומו בתפקיד זה. בכנסות השש-עשרה עד התשע-עשרה היה יושב-ראש סיעת בל”ד.

במהלך כהונתו בכנסת יזם זחאלקה תיקון לפקודת העיריות הקובע כי חברי מועצה החייבים בתשלום ארנונה או מים במשך למעלה משנה עבור תקופה של שישה חודשים או יותר, יודחו מתפקידם.[דרוש מקור]

בכנסת השש-עשרה והיה חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה המיוחדת לפניות הציבור. בספטמבר 2006 הטילה ועדת האתיקה של הכנסת על זחאלקה עונש של הרחקה במשך שלושה ימים מישיבות המליאה, לאחר שהתפרץ והפריע בשני מקרים בצעקות בוטות לנאומי השרים שמעון פרס ועמיר פרץ עד שהוצא מן המליאה.[4]

בכנסת השבע-עשרה היה חבר בוועדת הכספים, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדת המדע והטכנולוגיה, בוועדה המיוחדת לקידום מעמד האישה ועוד.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הוצב זחאלקה במקום הראשון ברשימת מפלגת בל"ד, ונבחר לכנסת. בכנסת השמונה-עשרה היה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדת הכלכלה ובוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול.

בכנסת התשע-עשרה היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. בפברואר 2014 רשמה ועדת האתיקה הערה לחבר הכנסת זחאלקה על "פגיעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה", לאחר שהטיח מילים חריפות בחה"כ זבולון כלפה בדיון של ועדת הפנים.[5]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השלישי של הרשימה המשותפת, ונבחר לכנסת. חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בוועדת הכלכלה ועוד.

בפברואר 2016 נפגש, ביחד עם חברי הכנסת מבל"ד חנין זועבי ובאסל גטאס, עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים שנהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע טרור, על מנת לקדם את שחרור גופות המחבלים המוחזקות בידי ישראל, ובמהלך המפגש עמדו דקת דומיה לזכר המחבלים.[6] כתוצאה מכך השעתה אותו ועדת האתיקה של הכנסת לחודשיים מישיבות הכנסת וועדותיה (אך לא מהצבעות).[7] בעקבות המפגש אסר נשיא המדינה ראובן ריבלין על כניסתו לבית הנשיא.[8]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הודיע זחאלקה כי לא יתמודד לכנסת.[9] למרות זאת הוא נשאר עד היום בא כוחה של מפלגת בל"ד.

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב זחאלקה במקום ה-118 של הרשימה המשותפת. בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב כמועמד אחרון במקום העשרים ברשימת בל"ד לכנסת.

עמדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכסוך הערבי-ישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זחאלקה תומך באופן עקרוני בכינון מדינה אחת דו-לאומית בין הירדן לים, אך מכיר בכך שעמדת הפלסטינים והקהילה הבינלאומית היא בעד פתרון של שתי מדינות. הוא תומך בזכות השיבה גם לתוך תחומי הקו הירוק.[10][11]

זחאלקה נמנה עם המבקרים החריפים של המדיניות הביטחונית של ישראל ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי. באפריל 2006 נפגש עם בכירי החמאס במחאה על כוונת ישראל לשלול מהם מעמד תושב הקבע.[12] הוא התנגד בחריפות למלחמת לבנון השנייה. במהלך דיון בכנסת כינה את חבר הכנסת בנימין נתניהו "מלאך המוות" בשל תמיכתו במלחמה.[13] בספטמבר 2006 ביקר בסוריה ובלבנון ביחד עם חברי כנסת נוספים. בעקבות הביקור שעורר סערה ציבורית נחקר זחאלקה במשטרה בחשד להפרת החוק האוסר על ביקור במדינות אויב. זחאלקה טען להגנתו כי מדובר בחקירה לא ראויה ובהתערבות של משטרת ישראל בפעילות הפוליטית של חברי הכנסת. לדבריו, "הזכות לפעילות פוליטית, במיוחד במסגרת החסינות המהותית, גוברת על איסור הנסיעה לסוריה וללבנון".[14]

בהתייחסו לכנס בינלאומי נגד טרור שנערך בישראל בספטמבר 2007, טען זחאלקה כי פעולות ישראל כנגד הפלסטינים והעם הלבנוני הם "הטרור האמיתי" ובו צריך להיאבק, שכן ישראל פוגעת באזרחים חפים מפשע כדי להשיג מטרות פוליטיות. הוא גינה את צביעותה של הקהילה הבינלאומית: "הם מעמידים למשפט את קורבנות הטרור, ומזכים את הטרוריסטים האמיתיים, את המנהיגים שאחראים על מה שקרה בלבנון ועל מה שקורה כעת ברצועת עזה, שמן הראוי לתבוע אותם בבתי דין בינלאומיים, על מעשי הטרור שהם מבצעים נגד העמים הפלסטיני והלבנוני ונגד העמים הערביים כולם".[15] זחאלקה התנגד ליציאה למבצע עופרת יצוקה. הוא טען כי שר הביטחון אהוד ברק ושרי ממשלת ישראל הם פושעי מלחמה.[16] בעצרת הזדהות עם תושבי רצועת עזה שנערכה בסמוך למחסום ארז במלאת שנה למבצע, האשים זחאלקה את ישראל בהרעבת הפלסטינים ברצועה, וטען כי התנהלותה של ישראל ביחס לפלסטינים היא הגורם לטרור היוצא מרצועת עזה.

ביחס לאהוד ברק אמר כי הוא "אוהב מוזיקה קלאסית והריגת ילדים בעזה".[17] לאחר העצרת התראיין זחאלקה באולפן "ערב חדש" בערוץ הראשון. במהלך הראיון פרץ עימות בינו לבין דן מרגלית שגרר אחריו סערה ציבורית.[18][19]

ערביי ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זחלאקה תומך בהעמקת זהותם הלאומית של ערביי ישראל ורואה בכך תנאי למאבקם לשוויון ולהכרה בזכויותיהם הקולקטיביות והלאומיות כמיעוט לאומי. הוא תומך בהפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.[10] בריאיון לעיתון "הארץ" בשנת 2002 אמר כי מדינת ישראל צריכה לתת לערביי ישראל אוטונומיה תרבותית לניהול חיי התרבות שלהם באופן עצמאי ללא התערבות שלטונית. הוא התנגד להחרמת הבחירות לכנסת על ידי הציבור הערבי והסתייג ממעורבות של ערבים ישראלים במעשי טרור כנגד אזרחי ישראל.[1] ב-2007 קרא זחלאקה לפירוק קרן קיימת לישראל שאותה כינה "ארגון קולוניאליסטי וגזעני".[20] זחאלקה מתנגד ליוזמות של שירות לאומי של בני נוער מהמגזר הערבי. לדבריו, "מי שיבחר להתנדב לשירות הלאומי יחשב בעינינו כמצורע, והחברה הערבית תקיא אותו מתוכה".[21]

בספטמבר 2015 תקף זחאלקה בנאום בכנסת את מפלגת העבודה והשמאל הישראלי. בין היתר אמר שמפלגת העבודה רצחה עשרות אלפי פלסטינים. "מפלגת העבודה הם האבא והאמא של הגזענות, אתם המצאתם את הגזענות. מי שלקח לנו את הארץ, מי שגירש אותנו – זה לא מי שאומר 'מוות לערבים', אלא אלה שאמרו 'שלום עליכם'"... "הליכוד בונה התנחלויות ליד היישובים הערביים, אתם בניתם את הקיבוצים שלכם, את הסוציאליזם שלכם, על האדמות של החורבות שלנו. ואתם באים ומדברים בשם הצדק החברתי, בשם השמאל. מגלגלים עיניים למעלה. אתם לאומנים".[22]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זחאלקה נשוי ואב לחמש בנות. מגדיר עצמו כאתאיסט.[2][23] הוא מתגורר בכפר קרע, בבית בלתי חוקי.[24]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ג'מאל זחאלקה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'מאל זחאלקה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 יאיר אטינגר, "אני מוכן להתייחס ליהודים בשוויון מלא", באתר הארץ, 21 בנובמבר 2002
  2. ^ 1 2 על-פי דבריו של זחאלקה בתוכנית "חידק פוליטי" עם נחמה דואק, ערוץ הכנסת, 1 בפברואר 2012.
  3. ^ Mechoulam, Raphael, Naftali Lander, and Jamal Zahalka. "Synthesis of the individual, pharmacologically distinct, enantiomers of a tetrahydrocannabinol derivative." Tetrahedron: Asymmetry 1.5 (1990): 315-318.
  4. ^ החלטת הוועדה
  5. ^ אריק בנדר, ועדת האתיקה: "אחמד טיבי פגע בכבוד הכנסת", באתר nrg‏, 5 בפברואר 2014
  6. ^ מורן אזולאי, שחר חי, תלם יהב ואיתמר אייכנר, ח"כים נועדו עם קרובי המחבלים: "הם הקשיבו לכאבנו", באתר ynet, 4 בפברואר 2016.
  7. ^ מורן אזולאי, העונש על הפגישה עם משפחות המחבלים: זועבי, גטאס וזחאלקה מושעים מהכנסת, באתר ynet, 8 בפברואר 2016.
  8. ^ איתמר אייכנר, נשאר בחוץ: ח"כ זחאלקה לא הוכנס לבית הנשיא, באתר ynet, 24 בפברואר 2016.
  9. ^ זחאלקה פורש מהמערכת הפוליטית, אתר ערוץ 20, 26 בדצמבר 2018
  10. ^ 1 2 ג'מאל זחאלקה, "בל"ד... החזון", באתר בל"ד.
  11. ^ אש"ף מציגה חבר כנסת ישראלי בתור "הנציג שלנו בתחומי 48", באתר מבט לתקשורת פלסטינית.
  12. ^ עלי ואקד ואטילה שומפלבי, פגישת בל"ד ובכירי החמאס: "ישראל עוברת על החוק", באתר ynet, 20 באפריל 2006
  13. ^ יואב שטרן, ח"כ זחאלקה הורחק משלוש ישיבות מליאה בשל קריאות ביניים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2006
  14. ^ איתמר ענברי, 'במקום לרה"מ – נלקחנו לחקירה', באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2006
  15. ^ איתמר ענברי, ח"כ זחאלקה: כנס טרור בישראל? זו צביעות, באתר nrg‏, 10 בספטמבר 2007
  16. ^ זחאלקה: כל שרי ממשלת ישראל הם פושעי מלחמה, באתר nana10‏, 27 בדצמבר 2008
  17. ^ רונן ליבוביץ', ח"כ זחאלקה: ברק אוהב מוזיקה קלאסית ולהרוג ילדים בעזה, באתר nana10‏, 31 בדצמבר 2009
  18. ^ גלעד גרוסמן, ניר יהב ומערכת וואלה! חדשות‏, מזוז: זחאלקה לא ייחקר על דבריו נגד ברק, באתר וואלה, 7 בינואר 2010
  19. ^ העימות בשידור חי בין ח"כ ג'מאל זחאלקה לדן מרגלית, סרטון באתר יוטיוב
    סיון רהב-מאיר, ‏מרגלית נגד זחאלקה - סיבוב שני, באתר ‏מאקו‏, 5 בינואר 2010.
  20. ^ יובל יועז, אנשיל פפר ויואב שטרן, בג"ץ דחה את הדיון בעתירות נגד קק"ל לאור הסכמתה לשווק קרקעות ללא-יהודים, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
  21. ^ שרון רופא-אופיר, זחאלקה: ערבי שיעשה שירות לאומי יהיה מצורע, באתר ynet, 27 באוקטובר 2007
  22. ^ עמרי נחמיאס‏, זחאלקה תקף את שפיר ומפלגת העבודה: אשכנזים עשירים ומתנשאים, באתר וואלה, 7 בספטמבר 2015
  23. ^ כתבי ynet, ג'מאל זחאלקה, באתר ynet, 31 בינואר 2003
  24. ^ שלומית צור, ‏"מי שחושב שעבירות הבנייה יפחתו רק באכיפה - טועה", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2016