ג'ני ויליאמס

ג'ני ויליאמס
Jenni Williams
לידה 1 באפריל 1962 (בת 62)
גוואנדה, זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה זימבבואה
ידועה בשל פעילת זכויות אדם
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ני ויליאמס (באנגלית: Jenni Williams, נולדה ב-1962) היא פעילת זכויות אדם מזימבבואה ומייסדת תנועת "נשים מזימבבואה מתעוררות" (WOZA). היא מבקרת בולטת של ממשלתו של הנשיא רוברט מוגאבה, היא קיבלה את אות האומץ הנשי הבין-לאומי של ממשלת ארצות הברית ואת פרס רוברט פ. קנדי לזכויות האדם.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נולדה בגואנדה, זימבבואה, וגודלה בעיקר על ידי אמה, מרגרט מרי לבית מקונוויל, בתו של גבר אירי שהיגר לאזור שהיה אז רודזיה ממחוז ארמה.[1] הוא הפך למחפש זהב והתחתן עם בהלזי מויו משבט המטאבלה.[2] אביו האירי של ויליאמס היה מליסטוול, במחוז קרי.

בגיל 16, ויליאמס עזבה את התיכון כדי לעבוד ולממן את הלימודים של אחיה.[1][2] בשנת 1994, אחיה הבכור מת מאיידס.[1]

אקטיביזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת יחסי הציבור, בבעלותה ובניהולה של ויליאמס ייצגה את איגוד החקלאים המסחריים של זימבבואה, מ-1994 עד 2002. יצוג זה הביא את החברה של ויליאמס לעימות עם מוגאבה, בשל מדיניותו לתפוס חוות בבעלות לבנים כצעד לרפורמת הקרקעות.[1] לאחר שמוגאבה עודד חיילים משוחררים, להשתלט בכוח על חוות בבעלות לבנים, ויליאמס החלה למחות על מה שהיא תיארה כהפרת זכויות אדם. היא גם טענה שהחוות הטובות ביותר ניתנו לבעלי בריתו הפוליטיים של מוגאבה.[2] בשל הטרדות משטרתיות, נאלצה ויליאמס לסגור את החברה שלה.[1]

בשנת 2002, ויליאמס הפכה לאחת ממייסדי WOZA, תנועת אופוזיציה עממית, שנוצרה בתגובה לחוסר פעולה של אנשי זימבבואה נגד ממשלת מוגאבה.[2] הארגון התמקד בהפגנות המוניות פומביות נגד מוגאבה, וצמח ל-70,000 חברים בשנים שלאחר מכן.[1] ויליאמס ומנהיגי WOZA אחרים קבעו "כלל עקרוני", לפיו ההנהגה חייבת להשתתף בהפגנות מסוכנות, יחד עם חברי התנועה: "לא נגיד למישהו לעשות מה שאנחנו לא מוכנים לעשות בעצמנו".[2] היא תוארה על ידי הגרדיאן ב-2009 כ"אחד הקוצים הבעייתיים ביותר של מוגאבה".[1]

עד 2008, ויליאמס נעצרה 33 פעמים על ידי ממשלת מוגאבה, בגין פעילותה במסגרת הקבוצה.[2] בעקבות אחד המעצרים שלה ב-2003, אמנסטי אינטרנשיונל הגדירה אותה כאסירת מצפון.[3] ארגון Human Rights Watch גינה גם הוא, את המעצרים החוזרים ונשנים של ויליאמס ושל מהלנגו מגודונגה, מנהיגה שותפה של WOZA וקבע כי ממשלת זימבבואה צריכה לשחרר את הנשים ו"לאפשר לחברה האזרחית את הזכות להפגין בדרכי שלום".[4] לאחר מעצר נוסף באמצע 2008, שגריר ארצות הברית ג'יימס ד' מקגי קרא לשחררה, ותיאר את ויליאמס כ"אדם בולט שצריך לשמוע את קולו" ואת ההאשמות נגדה כ"דמה".[5] היא שוחררה בערבות למחרת.[6] ב-2012 היא נעצרה בפעם ה-40 בצעדת יום האהבה השנתית של WOZA, שציינה את יום השנה העשירי לקבוצה.[7]

פרסים והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ני ויליאמס, משמאל, ומגודונגה מהלנגו, במרכז, מקבלות את פרס רוברט פ. קנדי לזכויות האדם מנשיא ארצות הברית ברק אובמה, מימין, ב-23 בנובמבר 2009.

ויליאמס קיבלה את אות האומץ הנשי הבין-לאומי של ממשלת ארצות הברית בשנת 2007 על "מתן דוגמה של אומץ ומנהיגות על ידי עבודה לשינוי באמצעים שלווים ולא אלימים". הפרס הוענק על ידי מזכירת המדינה קונדוליזה רייס.[8] שנתיים לאחר מכן, הוענק לויליאמס ול-מגודונגה, פרס רוברט פ. קנדי לזכויות האדם, שהוענק על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה. בטקס אמר אובמה כי שתי הנשים "הראו לנשים של WOZA ולתושבי זימבבואה שהם יכולים לערער את כוחם של המדכאים שלהם בכוח שלהם - שהם יכולים לחבל בכוחו של דיקטטור בעצמם" ובהצגת פרס, נתן לכל אישה נשיקה.[9]

ביום האישה הבין-לאומי 2012, הוענק לויליאמס פרס קרן ג'ינטה סאגאן של אמנסטי אינטרנשיונל, המכיר בנשים "הפועלות להגן על חירותם וחייהם של נשים וילדים באזורים שבהם הפרות זכויות אדם נפוצות".[10] הפרס ניתן כהוקרה על פועלה "להעניק השראה ולחנך נשים לאמץ ולדרוש את זכויות האדם והאזרח שלהן בזימבבואה".[11] במסגרת תוכנית הסנדקות של הפרלמנט הגרמני לפעילי זכויות אדם, מרינה שוסטר העלתה את המודעות לעבודתה של ויליאמס.

משפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נשואה לחשמלאי, איתו יש לה שלושה ילדים בוגרים. שני בניה של ויליאמס עברו בעקבות אחותם לבריטניה באמצע שנות ה-2000, בשל איומים לקחת את הבנים למיליציות נוער. בהמשך בעלה הצטרף לילדים בבריטניה. ויליאמס נשארה בזימבבואה ונלחמה למען צדק חברתי למרות ההשתלטות הגוברת של הממשלה.[2] בזמנה הפנוי ויליאמס חוקרת את אילן היוחסין שלה, גם מכיוון מוצאה האירי וגם משבט המטאבלה (אזור בזימבבואה).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ני ויליאמס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Day, Elizabeth (2009-05-09). "The woman who took on Mugabe". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-10-05.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Dugger, Celia W, From Underground, Leading a March for Democracy, The New York Times, ‏17 October 2008. Retrieved 9 June 2012 (באנגלית)
  3. ^ "Prisoner of conscience: Jenni Williams" (PDF). Amnesty International. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בספטמבר 2011. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Zimbabwe: End Crackdown on Peaceful Demonstrators". Human Rights Watch. 28 באוקטובר 2008. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Jacobson, Celean (2 ביולי 2008). "US calls for Zimbabwe to free rights activists". USA Today. Associated Press. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Woza Leaders Jenni Williams and Magodonga Mahlagu Released on Bail". Amnesty International. 4 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-11 במרץ 2011. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Still Fighting Despite the Odds". Amnesty International. 9 במרץ 2012. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Shoko, Bertha (8 ביוני 2012). "US government honours WOZA's Jenny Williams". The Standard. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, April 2017)
  9. ^ "Obama awards – and kisses – Zimbabwe women activists". BBC News. 24 בנובמבר 2009. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "The Ginetta Sagan Fund". Amnesty International. 2011. נבדק ב-13 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Hager, Sarah (26 במרץ 2012). "Celebrating a Fearless Human Rights Defender, Jenni Williams". Amnesty International. נבדק ב-9 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)