ג'סר א-זרקא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | جسر الزرقاء | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | מוראד עמאש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 11 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 15,815 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 131 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 9,585 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 14 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[3] | 1,650 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 240 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 238 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.2823 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 255 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.jeser-m.org |
גִ'סְר אֶ־זַּרְקָא (בערבית: جسر الزرقاء, תעתיק מדויק: ג'סר אלזרקאא, לעיתים נקרא בפשטות "ג'סר". בתרגום לעברית: הגשר הכחול) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היישוב נחנך ב-1924, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1961. כלל תושבי ג'סר א-זרקא הם ערבים-מוסלמים.
היישוב שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 5–20 מטרים מעל פני הים, שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של נחל תנינים, שמפריד בין היישוב לבין הים במערב. מדרום שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל היישוב בכביש 2 (כביש חיפה - תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי היישוב, שוכן תל תנינים.
פירוש השם ג'סר א-זרקא הוא הגשר (על הנחל) הכחול על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול בערבית). אין זה הגשר שנבנה ליד שפך הנהר לים, לקראת סוף המאה ה-19 עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898, אלא הגשר של סכר טחנות הקמח שנבנה על ידי הביזנטים כמפעל מים עבור קיסריה.
ג'סר א-זרקא היא היישוב היחיד לחוף הים בישראל כיום שבו יש רוב ערבי, והוא אחד מהיישובים העניים ביותר בישראל.
מקור התושבים קדום וכבר לפני 500 שנה חיה סביב ביצת הכבארה קבוצה שנקראה ג'מוסין (מגדלי הג'מוסים). בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כלל היישוב בשולי ביצות כבארה 15 בתים, חושות וטחנות קמח. מיקום היישוב המקורי היה ממזרח לביצה, באזור מערת כבארה[5]. התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מקדום בשומרון, נג'אר מאל עריש או מצרים, שהאב מהחורן וטטואתחה ואם בשי מסודאן.[5] התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה[6].
בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ומיגור מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמתו נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל התפתח היישוב ונבנו בו בתים מבטון ומבלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני היישוב כשכירים בעבודות חוץ.
במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה, שאורח החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים ג'סר א-זרקא ופוריידיס, ולכן התעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו.[7][8] עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות היישוב בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.
בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות[9]. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, שבמסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. נשקל עידוד בנייה רוויה והסטת כביש 2 מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.
ב-7 באוקטובר 2000, בתקופת אירועי אוקטובר, נהרג נוסע בכביש 2 כתוצאה מפגיעת אבן שנזרקה על ידי פורעים מהיישוב[10]. בתחילת יולי 2014 התקיימה התפרעות של תושבי ג'סר א-זרקא, שמהלכה ירו המתפרעים זיקוקים באוויר ויידו אבנים לעבר שוטרים וכלי רכב שנסעו בכביש 2[11].
ב-2017 נחנכה ביישוב תחנה של משטרת ישראל[12].
הגשר מעל שפך נחל תנינים, נבנה במקור בתקופה הרומית, עבור רכבי מנהלה והספקה לקיסריה וממנה. הגשר הרומי נהרס במהלך הזמן, ומפעל המים הסמוך (שמורת נחל תנינים) חדל לפעול. בסוף המאה ה-19 הגשר נבנה מחדש ע"י השלטון העות'מני, לכבוד ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל[13], ובמהלך השנים שוב נהרס. ב-2020 שוחזרה הגרסה העות'מנית של גשר האבן מעל השפך, בכניסה הצפונית של היישוב, בניהולו של יהושע (ישו) דריי - מומחה לטכנולוגיות עתיקות. [14]ב-2021 נחנכה טיילת באורך 650 מטר מהגשר דרומה, במימון החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים, קרן אדמונד דה רוטשילד והקרן לשטחים פתוחים במינהל מקרקעי ישראל.[15]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בג'סר א-זרקא 15,815 תושבים (מקום 131 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 33.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,620 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:
נכון לתום העשור הראשון של המאה ה-21, מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור אבטלה רשמי של 30% (2009) ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ההוראה נפוץ מאוד בג'סר, כמו כן הכפר הוא הספק הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים[17].
אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אומנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאוד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מכביש 4, באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף לסוללת העפר – שהוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא[18] – מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית האנטנות הסלולריות שמוקמו בשטחם.
בכפר שתי קופות חולים, מתנ"ס-מרכז קהילתי שהוקם בידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2003, מספר בתי ספר ומרכז מסחרי.
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |