ליל כל הקדושים, הנגזר מ"ערב כל הקדושים", הוא חג שמתקיים ב-31 באוקטובר, יום לפני יום כל הקדושים, המכונה גם "Hallowmas" או יום כל הקדושים. החגיגות, המנהגים והמצוות של היום הזה מתרחשות בעיקר באזורים בעולם המערבי. באופן מסורתי ישנם שינויים משמעותיים במסורות מסוימות בין אזורים גאוגרפיים, אולם בהתאם לדומיננטיות של התרבות האמריקאית, ישנה בעולם גם התפשטות של מסורות אמריקאיות הנוגעות לחג.
מקורו הנוצרי של החג הוא היותו ערב "יום כל הקדושים" המצוין ב-1 בנובמבר. כבר במאות הראשונות לספירת הנוצרים, צוין על ידי הכנסיות הנוצריות השונות "חג הקדושים", שהוקדש לזכר כל הקדושים ומי שמצאו את מותם בשל אמונתם בנצרות. מועד החג לא היה אחיד עד המאה השביעית לספירה הנוצרית, בתקופתו של האפיפיור בוניפקיוס הרביעי. האפיפיור חנך בתאריך 1 בנובמבר את הפנתאון ברומא, שהיה קודם לכן היכל פגאני, והקדישו כ"כנסיית מרים הקדושה של הקדושים המעונים". מאז מצוין "יום כל הקדושים" בכל שנה ב-1 בנובמבר. התאריך נבחר, כפי הנראה, גם בשל קרבתו לחג הפגאני הקלטי שצוין בצפון אירופה. ערבו של אותו יום הוא 31 באוקטובר, שהוא מועד החג הקלטי. בהיותו ערב "חג כל הקדושים" הוא קרוי "ליל כל הקדושים".
מקורו האירי של החג נשען, ככל הנראה, על חגיגות השנה החדשה בימי הקלטים - Samhain, שבו מקובל היה לחשוב כי הרוחות מהלכות על הארץ כי בלילה זה עולם הרוחות קרוב ביותר לעולם החיים. מכשפות ובעלי כוחות על טבעיים אחרים עדיין נזכרים בכל רחבי אירלנד בשעה שילדים בתחפושות מפחידות שונות סובבים בחוצות נושאים בידיהם לפידי חג מיוחדים - דלועים מנוקבים שפרצוף מפחיד גולף בצדם האחד ונר דולק מאיר בתוכם.
ההגירה הסקוטית, לקנדה לפני 1870 ולארצות הברית לאחר מכן, הביאה את הגרסה הסקוטית של החג לכל המדינה. ההתייחסות המוקדמת הידועה ביותר לליל כל הקדושים בצפון אמריקה התרחשה בשנת 1911 כאשר עיתון בקינגסטון, אונטריו דיווח כי "זה נורמלי שהילדים הקטנים ילכו ברחוב ויקיימו את מנהג התעלול או ממתק, בליל כל הקדושים בין השעות שש לשבע בערב וכי זה נורמלי ששכניהם יתגמלו אותם באגוזים וסוכריות, כחלק מהאווירה".[1] עוד פורסם כי בקנדה ההוצאה על ממתקים בליל כל הקדושים היא השנייה בגודלה וההוצאה הגדולה ביותר על ממתקים מתרחשת בחג המולד. ליל כל הקדושים תואר כזמן לתרומות וצדקה. בזמני החג, קוויבק מציעה סיורים בחלקים מהעיר העתיקה ובתי הקברות ההיסטוריים שבה.[2] בשנת 2014 הכפר ארוויאט, נונאווט העביר את חגיגות ליל כל הקדושים שלו לאולם הקהילה וביטל את המנהג של תעלול או ממתק מדלת לדלת, בגלל הסיכון של היתקלות בדובי קוטב.[3][4] בקולומביה הבריטית, ישנה מסורת להדליק זיקוקים בליל כל הקדושים.[5]
בערב ליל כל הקדושים, ב-31 באוקטובר 2020, בסביבות השעה 22:30, אדם לבוש בתחפושת מימי הביניים ביצע דקירה המונית בקוויבק סיטי ותקף אנשים עם חרב בסגנון קטאנה ליד בניין הפרלמנט המקומי בעיירה. הקורבנות הותקפו באקראי. שני בני אדם נהרגו, סוזן קלרמונט, אישה בת 61, ופרנסואה דושן, גבר בן 56,[6] וחמישה נוספים נפצעו. קארל ז'ירו, גבר בן 24 מסנט-תרזה, בחוף הצפוני של מונטריאול, נעצר.[7][8] המשטרה דיווחה כי התוקף היה מוכן לגרום נזק רב ככל האפשר, ובמכוניתו היו מכלי בנזין. האיש לא היה קשור לשום ארגון טרור, על פי המשטרה, אך מניעיו אינם ידועים.[9][10] מהמשטרה נמסר כי הבחור סיפר על איומים דומים לרופא שלו ועל הכוונות לבצע פעולות דומות, חמש שנים קודם לכן.[11][8] ב-18 ביוני 2021 הגיש התובע פרנסואה גודין כתב אישום ישיר.[12]
בארצות הברית, שם מסורת פוריטנית מתמשכת הגבילה קיום של חגים רבים, ליל כל הקדושים לא נחשב כחג עד בואה של המאה ה-19. ההגירה הטרנס-אטלנטית של קרוב לשני מיליון אירים בעקבות רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד הביאה את החג לארצות הברית.
בתחילת המאה העשרים, ליל כל הקדושים הפך לליל ונדליזם, עם הרס רכוש ואכזריות לבעלי חיים ולאנשים.[13] בסביבות 1912 התכנסו הצופים, מועדוני הבנים וארגוני שכונות אחרים כדי לעודד חגיגה בטוחה שתסיים את ההרס שהפך לכל כך נפוץ בלילה זה. מעשי הוונדליזם היו כה גדולים, עד שלילה בשם "ליל השטן" נקבע כאירוע לא רשמי בחלקים של ארצות הברית כמו פילדלפיה. ליל השטן התקיים כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20. באופן מסורתי, צעירים בעיר עסקו בביצוע מעשים פליליים ושובבים, שכללו בדרך כלל מתיחות קלות עד למעשי ונדליזם קלים (כמו השלכת ביצים על בתים, שפיכת סבון ושעווה על חלונות ודלתות, השארת ירקות רקובים או שקיות בוערות של צואת כלבים בכניסות של בתים וגרימת נזקים לשירותים ציבוריים). עם זאת, בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, הוונדליזם כלל בתוכו מעשים הרסניים וקטלניים יותר כמו הצתה ושריפה של מבנים וחפצים שונים. מעשים אלו התרחשו בעיקר בעיר הפנימית, אך לעיתים קרובות התרחשו גם בפרוורים שמסביב. הפשעים הפכו להרסניים יותר בערים כמו דטרויט וכללו מאות מעשי ונדליזם והצתות ב-30 באוקטובר של אותן השנים. ההרס הגיע לשיאו באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עם למעלה מ-800 הצתות שנגרמו בשנת 1984, עם עלייה משמעותית של הצתות עד שנת 2011.[14] בשנים שלאחר מכן, חלה ירידה בהצתות בעיר.
הסחר בחפצים של ליל כל הקדושים בארצות הברית לא החל רק במאה העשרים, אלא ייתכן והחל כבר ב-1905–1915. בשנים אלה היה נהוג לרכוש ולהעניק אחד לשני כרטיסי ליל כל הקדושים.[15] חברת המסחר דניסון (שפרסמה את קטלוג ליל כל הקדושים הראשון שלה בשנת 1909) וחברת בייסל היו מחלוצי המסחר בתפאורת ליל כל הקדושים ובמיוחד בתפאורה שעשויה מנייר חתוך בצורות שונות.[16][17] יצרנים גרמנים התמחו בייצור פסלוני ליל כל הקדושים שיוצאו לארצות הברית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
ליל כל הקדושים הוא החג השני הפופולרי ביותר בארצות הברית (אחרי חג המולד) מבחינת סחר בקישוטים, מכירות ממתקים ומכירת תלבושות. כל אלו נפוצים מאוד בשני החגים כאחד. איגוד הקונדיטורים הלאומי (NCA) דיווח בשנת 2005 כי 80% מהמבוגרים האמריקאים תכננו לחלק ממתקים במסגרת תעלול או ממתק.[18] ה-NCA דיווח בשנת 2005 כי 93% מהילדים תכננו לצאת לתעלול או ממתק.[19] על פי הפדרציה הקמעונאית הלאומית, נושאי התחפושות הפופולריים ביותר של ליל כל הקדושים למבוגרים הם לפי הסדר: מכשפה, פיראט, ערפד, חתול וליצן.[20] מדי שנה, תחפושות שונות מעוצבות בהשראת תרבות הפופ. בקמפוסים רבים ומכללות, ליל כל הקדושים הוא חגיגה מרכזית, כאשר ביום שישי ושבת הקרובים ל-3 באוקטובר נערכות מסיבות תחפושות רבות. פעילויות פופולריות אחרות הן צפייה בסרטי אימה וביקור בבתים רדופים. ההוצאה הכוללת על ליל כל הקדושים מוערכת בכ-8.4 מיליארד דולר.[21]
פארקי שעשועים רבים מקיימים אירועי ליל כל הקדושים מדי שנה, כמו מסיבת ליל כל הקדושים של מיקי ומסיבת ליל כל הקדושים הלא כל כך מפחידה של מיקי באתר הנופש דיסנילנד וממלכת הקסם וכולי. אחד המצעדים הבולטים ביותר הוא מצעד ליל כל הקדושים בכפר בניו יורק. בכל שנה כ-50,000 צועדים מחופשים, צועדים בשדרה השישית.[22] בסיילם, מסצ'וסטס, יש אתר הנקרא המשפט של המכשפות בסיילם, בו יש סיורים, הצגות, הופעות ופעילויות אחרות.[23] מספר מקומות בעמק ההדסון התחתון בניו יורק מציג אירועים שונים שקשורים לוושינגטון אירווינג והאגדה על סליפי הולו. ישנו אירוע נוסף ובו אלפי דלועים (ג'ק-או-לנטרן) מגולפות, מוארות ומוצגות לעיני כל.[24]
חלק מהמקומות נאלצו לשנות את חגיגותיהם עקב התנהגות הרסנית ומפרת חוק מטעם צעירי המקום. מדיסון, ויסקונסין כוללת בתוכה את חגיגת ליל כל הקדושים, תוך שבשנת 2002, עקב ההמונים הגדולים, פרצה מהומה שחייבה שימוש במשטרה ובגז מדמיע לפיזורם.[25] כמו כן, באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, מתקיימת מסיבת רחוב במרכז העיר שבשנת 2007 משכה קהל המוערך בכ-80,000 אנשים, בעיירה המונה רק 54,000 תושבים.
בשנת 2008, במאמץ לבלום את זרם תושבי העיר מחוץ לעיר, ראש העיר קווין פוי הציב אמצעים להקשות על נסיעות למרכז העיר בליל כל הקדושים.[26] בשנת 2014 התפרעו המוני סטודנטים בקולג' בפסטיבל הדלעת שבקינן, ניו המפשייר ובו מועצת העיר הצביעה שלא להעניק היתר לפסטיבל בשנה שלאחר מכן,[27] והמארגנים העבירו את האירוע ללקוניה בשנת 2015.[28]
ברפובליקה הדומיניקנית החג צובר פופולריות רבה, בעיקר בגלל דומיניקנים רבים שחיים בארצות הברית והביאו את המנהג לאי. בערים כמו סנטיאגו דה לוס קביירוס או סנטו דומינגו החג נהיה נפוץ עד מאוד, אך בערים ובכפרים קטנים אין כמעט התייחסות אליו היות שיש התנגדות דתית. אזורי תיירות כמו סוסואה ופונטה קאנה כוללים מקומות רבים בהם אירועים של ליל כל הקדושים, בעיקר למבוגרים.[29]
במקסיקו חוגגים את יום המתים. האירוע הוא חג מקסיקני המוקדש לזכרם של אבות המשפחה שהלכו לעולמם. החג נחוג ביום הראשון והשני של חודש נובמבר, באותו מועד בו חלים יום כל הקדושים ולאחריו יום כל הנשמות של הכנסייה הנוצרית קתולית. החג נחוג בעיקר במקסיקו, באזורים בהם קיימת קהילה מקסיקנית גדולה בארצות הברית, בפיליפינים, במדינות אחרות באמריקה הלטינית ובברזיל. בחג זה נהוג לבקר בבתי הקברות ובכנסיות, ולהביא נרות ופרחים לקברי אבות המשפחה. על אף נושא החג, אין זה חג עגום והוא נחוג באווירה של קרנבל, בדומה לליל כל הקדושים האמריקאי. בשנת 2008 הכיר ארגון אונסק"ו בחג יום המתים כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
מקורו של חג זה בחגיגות של התושבים המקוריים של יבשת אמריקה - התרבות האצטקית, תרבות המאיה, הפורפרצ'ה, הנאהואל והטוטונאק. בתרבות האצטקית נחוג יום המתים בחודש התשיעי של לוח השנה האצטקי, החל מתחילת אוגוסט, למשך חודש שלם. החג נחשב לחגה של האלה מיקטקאקיוואדל, "אלת המתים", ובמהלכו נערכו טקסים עבור נשמות הקרובים המתים. עם כיבוש מקסיקו על ידי הקונקיסטאדורים הספרדים במאה ה-15 פעלו המיסיונרים הנוצריים למגר את החג הפגני, ועשו זאת באמצעות דחיית החג ואיחודו עם החג הקתולי, יום כל הקדושים, שנערך ביום הראשון של חודש נובמבר.
ההכנות לקראת החג מתבצעות במהלך השנה וכוללות איסוף מתנות אשר יוענקו למתים במהלך החג. בתחילת החג, נוהגת המשפחה לעלות לקברי אבותיה, לנקותם ולשים עליהם פרחים ונרות. משפחות עשירות נוהגות להקים בביתם מזבח לכבוד האבות ולהניח עליו או על הקברים את מנחות ה-"ofrendas". הפרחים הם בעיקר פרחי ציפורני חתול (המכונים בספרדית: Flor de Muerto - פרחי המוות), שלפי האמונה קוראים אליהם את רוחות המתים, וכן בקבוקי טקילה. על קברי ילדים נהוג להניח צעצועים וממתקים.
במדינות אמריקה הלטינית מתחפשים הילדים בחלוק לבן ומסיכה לבנה עם ציור גולגולת, ובחלקן עושים תהלוכות בתחפושת זו.
באוסטרליה, החגיגות של ליל כל הקדושים גדלו במרוצת השנים, אך לאורך כל אותן השנים החגיגות קוימו במסגרת לא דתית או מסורתית שכן, הדבר לא מקובל במדינה הן מבחינות דתיות והן מבחינות מסורתיות.[30] כלפי חגיגות ליל כל הקדושים באוסטרליה הופנו ביקורות רבות שטענו כי אין שום קשר בין החג למדינה ועל כן, אין לחגוג אותו.[31][32] החג נחשב על ידי כמה אוסטרלים, להשפעה אמריקאית לא רצויה; אף על פי שלמוצא ליל כל הקדושים מקורות קלטים / אירופאים, הפופולריות הגוברת שלו באוסטרליה היא בעיקר כתוצאה מהשפעה של תרבות הפופ האמריקאית.[32][33] תומכי החג טוענים כי כל המתנגדים לא מצליחים לראות שהאירוע אינו לגמרי אמריקאי, אלא קלטי ואינו שונה מחגיגת יום פטריק הקדוש.[34]
בשל התנגדותם של אנשים מסוימים לחגיגת ליל כל הקדושים, ישנה מסורת להדביק על תיבות הדואר אותות כמו בלונים וכרטיסי ליל כל הקדושים על מנת שחוגגי החג ידעו מי מתושבי המדינה משתתף בחגיגות ומי לא. בעשור השני של המאה ה-21 הפופולריות של ליל כל הקדושים באוסטרליה גברה ומספר המשתתפים וחוגגי החג גדל בהתאמה.[35]
בניו זילנד, כמו באוסטרליה, ליל כל הקדושים לא נחגג באותה המידה כמו בצפון אמריקה, אם כי בשנים האחרונות החגיגות הלא דתיות זכו לפופולריות מסוימת במיוחד בקרב ילדים צעירים.[36][37] תעלול או ממתק הפך פופולרי יותר ויותר בקרב קטינים בניו זילנד עם השנים.[38] מבקרי החג בניו זילנד מאמינים כי בעקבות חברת הוורהאוס גרופ, הפופולריות של החג הלכה והתעצמה.[38]
באירלנד, נהוג לחגוג את ליל כל הקדושים גם כן ובין הפסטיבלים המתקיימים שם ניתן למנות את פסטיבל הדלעת של וירג'יניה. מדובר באירוע שנתי שנערך מאז 2007 בעיירה וירג'יניה שבמחוז קאוואן ברפובליקה של אירלנד. הפסטיבל מתקיים בכל סוף שבוע של חופשת ליל כל הקדושים בסוף אוקטובר.
הפסטיבל החל בשנת 2007 עם משתתפים של עד עשרת אלפים אנשים. ביום שישי בערב ליל כל הקדושים כל העיר הייתה חשוכה, אך במסגרת הפסטיבל, הדליקו מאות פנסי ג'ק-או-לנטרן שהאירו אותה. האירועים במסגרת הפסטיבל נמשכים גם בשבת עם מגוון פעילויות לכל הגילאים, ביניהן; אולימפיאדת דלעת, תערוכות אומנות, עבודות מלאכה והופעות של הלהקה המקומית "RHETOFIRE". לאחר מכן, נערכתתחרות מלך ומלכת הדלעת בשיתוף פעולה עם העירייה. ביום ראשון אחר הצהריים, מתקיים האירוע המרכזי של הפסטיבל, במהלכו יש גם מצעד. הזוכה בתחרות הדלעת הראשונה של וירג'יניה היה אד מולוי. אחד מהפסטיבלים הושקו על ידי השף ריצ'רד קוריגן.[39]
במהלך המצעד, מדליקים זיקוקין די-נור ומאות משתתפים צועדים במרחק של כמה קילומטרים בעיר.[40]
הפופולריות של החג בקרב צעירים בקוריאה הדרומית מגיעה היא תוצר של אסטרטגיות שיווקיות, שהושפעה מחגיגות ליל כל הקדושים ביפן וביבשת אמריקה.[41] אף על פי שליל כל הקדושים אינו נחשב לחג ציבורי במדינה, הוא נחגג באזורים שונים ברחבי סיאול, במיוחד איטוון והונגדה.[42]
ב-29 באוקטובר 2022 התרחש בפסטיבל ליל כל הקדושים בסיאול אסון תדחוקת קהל, ובו, עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל, נספו כ-159 בני אדם, וכ-100 נוספים נפצעו.[43][44][45] זהו האסון האזרחי הגדול ביותר שאירע במדינה מאז טביעת המעבורת MV Sewol ב-2014, בו נהרגו למעלה מ-300 בני אדם.[46] רוב ההרוגים היו בני נוער או אנשים בשנות ה-20 לחייהם. שני זרים היו בין ההרוגים.[43]
רובע איטוון (אנ') שבסיאול, בירת קוריאה הדרומית, מכיל מספר גדול של מועדוני לילה וברים.[47] כ-100,000 בני אדם השתתפו בפסטיבל ליל כל הקדושים ברובע. זה היה פסטיבל ליל כל הקדושים הגדול ביותר שנערך במקום אי-פעם,[48] ואף היה האירוע הגדול הראשון מאז פרוץ מגפת הקורונה בקוריאה הדרומית שבו לא נדרשה עטיית מסכה.[49]
תדחוקת הקהל החלה בשעה 22:20 לאורך רחוב צר ליד מלון המילטון, על פי גורמים רשמיים. גופי תקשורת מקומיים הצהירו שאנשים הצטופפו בבר בשל שמועה שנכח שם ידוען לא מזוהה. הרחוב בו אירע המקרה מחובר לאיטוון-רו, הרחוב הראשי של הרובע, כשהכביש משופע כלפי מעלה ובסופו של דבר נפגש עם רחוב אחר, מה שגרם לדחיקת והצטופפות האנשים לאורך הקטע הצר בכביש. אורכו של הרחוב הוא כ-45 מטרים ורוחבו 4 מטרים, מה שמנע במהלך האירוע משירותי החירום להיכנס לרחוב בצורה סדירה.
יש הטוענים לדמיון בין ליל כל הקדושים לבין פורים שכן, בשניהם מתחפשים, מחלקים ממתקים וחוגגים באופן ציבורי ובאווירת קרנבל.[50] בכתבה שהפסמה, דובר על "קרב" בין שני החגים, עקב הדמיון ביניהם,[51] אולם מדובר בדמיון שטחי בלבד, שכן עיקרו של חג פורים הוא בפריעת סדר הדברים הרגיל, ואילו עיקרו של ליל כל הקדושים הוא במגע בין עולם החיים לעולם המתים.
יהודים ישראלים לא נהגו לציין את החג, אך עם זאת, במרוצת השנים החלו ברים, מסעדות, פאבים עסקים ומקומות שונים במדינה,[52] לקיים מסיבות ליל כל הקדושים, תוך עיצוב המקומות בתפאורת החג ולבישת תחפושות של ליל כל הקדושים. במעריב נכתב כי "הישראלים לא מאמצים את הפן הערכי והדתי של החג, אלא רק מחפשים סיבות לשמחה".[53] כלומר, אין הישראלים חוגגים את החג מסיבות דתיות.[53] עוד נטען בכתבה, כי "ישראל בדומה למדינות אחרות, מחקה את התרבות האמריקאית על ידי קיום החג אך מסיבות של שמחה בלבד ולא מתוך זיקה לערכי החג עצמו".[53] בשנת 2013 פרסם אתר פרוגי טור שקורא לחגוג את החג בישראל.[54]
בשנת 2018, חלה עלייה חדה בפופולריות של החג במדינה, תוך שקיימו אירועי אומנות בנושא, מסיבות, אטרקציות, פעילויות כמו "תעלול או ממתק" בערים כמו תל אביב-יפו, ירושלים,[55] רעננה, פתח תקווה וחולון.[56] בשרון חגגו למעלה מ-500 תושבים את החג,[57] ובתי קולנוע שונים כמו קולנוע לב הקרינו סרטים אופייניים לליל כל הקדושים[58] בשנה שלאחר מכן, דווח שבישראל נערכו חגיגות לציון החג.[59]
בשנת 2012, פורסם כי קהילות יהודיות ברחבי העולם אימצו את מנהג תעלול או ממתק, תוך שהן מחלקות ממתקים בסוכות השונות.[60] כלומר, מניחים ממתקים ומאכלים שונים בסוכות, תוך שהילדים והמבוגרים כאחד אוספים אותם.[60] על פי הארץ נטען כי "בארצות הברית, שם נחוג החג מעט לפני ליל כל הקדושים, הדילוגים (בין הסוכות) הם פיצוי-מה לילדים היהודים שאינם מורשים להשתתף באירועי ה"תעלול או ממתק" המסורתיים".[60]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
ליל כל הקדושים (האלווין) | |||||
---|---|---|---|---|---|
נושאים עיקריים | היסטוריה (סאווין • אולהלוטייד) • סמלים • פעילויות • גאוגרפיה • מצוות נוצריות | ||||
מסורות | תפיסת תפוחים בגיגית מים • כרטיסים • תחפושות • אוכל • טיולי רוחות • ג'ק-או-לנטרן • הדלקת נרות על קברים • תפילה עבור המתים • עוגת נשמה • עץ • תעלול או ממתק • פנגנגאלווה | ||||
אירועים | מדורה • אטרקציה רדופה (בית הגיהנום) • מלכת דלעת | ||||
מדיה | ספרים • סרטים • מוזיקה (אלבומים • שירים) • טלוויזיה | ||||
אירועים קשורים |
| ||||
אירועים אחרים | אלנטייד • יום כל הקדושים • יום כל הנשמות • ליל הקבצנים • ליל השטן • דזיאדי • עיד איל-בורברה • הופ-טו-נאה • קקרי • קרוצ'ון • ליל השובבות • נמהגה • ליל כל הקדושים הישן • יום הסאסי • אמונות טפלות • ויל-או'-דה-ויספ • הובגובלין • טול בטסי | ||||
ערכים קשורים | אילופ • בית החולים קינגסיט • בן קופר • הבליזארד של ליל כל הקדושים (1991) • סערות השמש של ליל כל הקדושים (2003) • חברת בייסטל |