גארי אקרמן
 | |||||
| לידה |
19 בנובמבר 1942 (בן 81) ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
גארי ליאונרד אקרמן (באנגלית: Gary Leonard Ackerman; נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית. אקרמן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-5 של ניו יורק משנת 1983 ועד שנת 2013. אקרמן תומך נלהב של ישראל ונחשב למקורב לאיפ"ק, אחת מהשדולות הפרו-ישראליות הפועלות בקונגרס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקרמן נולד בברוקלין לאווה ומקס אקרמן וגדל בפלאשינג, קווינס. למד בבתי ספר ציבוריים מקומיים ובתיכון הטכנולוגי של ברוקלין וסיים את קווינס קולג' ב-1965. אחרי סיום לימודיו בקולג', עבד אקרמן כמורה לסוציולוגיה, מתמטיקה ותקשורת בחטיבת הביניים בקווינס.
אחרי לידת התינוק הראשון שלו ב-1969, הגיש בקשה למועצה החינוכית של העיר ניו יורק כדי לקבל חופשת לידה כדי לבלות עם תינוק. בקשתו נדחתה בגלל מדיניות אשר שמרה זכות זו לנשים בלבד. אירוע זה פתח בפניו את הקריירה הפוליטית. אקרמן המשיך לפעול למען ביטול הפליית האבות הטריים גם בשנים הבאות שבהן כיהן בקונגרס. שנה לאחר מכן התפטר מעבודתו כדי להוציא לאור עיתון קהילתי שבועי בקווינס שנקרא "דה פלאשינג טריביון" אשר במהרה שינה שמו ל"קווינס טריביון". אקרמן כיהן כעורך וכמוציא לאור של העיתון.
. אקרמן נבחר לראשונה למשרה ציבורית בסנאט של מדינת ניו יורק ב-1978. חמש שנים לאחר מכן נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא נבחר לראשונה לקונגרס בבחירות מיוחדות ב-1983.
אקרמן גר בספינת מגורים, שקרויה "בלתי ניתנת לטביעה 2" (2 Unsinkable) בוושינגטון וגם לעיתים אחרות מתגורר בשכונת ג'מייקה אסטייטס, בקווינס עם אשתו ריטה גייל טוול. לאקרמנים יש שלושה ילדים: לורן, שנישאה לפול, קורי, שנישא ללנה וארי. אקרמן הוא צלם חובב, אוסף בולים להוט וחובב הפלגות. בעל דרגת הצופים הגבוהה ביותר, "איגל סקאווט".
פעילות בקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקרמן חבר בוועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים. כמו כן הוא יושב ראש תת-הוועדה ליחסי חוץ במזרח התיכון ודרום אסיה. בנוסף לכך הוא מכהן גם בוועדה העוצמתית לשירותים כספיים ששם הוא יושב בשתי תתי ועדות: מוסדות פיננסיים ואשראי צרכן, כמו גם שוק ההון, ביטוח ותאגידים נתמכי ממשל. לוועדת השירותים הפיננסיים יש תחום שיפוט על בנקים ומוסדות פיננסיים, תוכניות דיור, רגולציות על ביטוח ומדיניות מוניטרית - נושאים אשר הם קריטיים לעיר ניו יורק ולונג איילנד. אקרמן הוא אלוף בזכויות צרכן ולוחם למען רפורמה קהילתית פיננסית.
כנציג של כל הנציגים הנבחרים, הוא היה גם ציר לאו"ם. בנוסף לכך, הוא יושב ראש של הגוף הפוליטי בקונגרס, שדולת חברי בית הנבחרים (Caucus) לענייני הודו והודים-אמריקאים. ב-2002, הוא קיבל את הפרס ההודי השלישי בגובהו לאזרחים, "פאדמה בהושם", עבור תרומותיו כחבר של הגוף שדולת חברי בית הנבחרים למען הודו בקונגרס.
בין משימות החקיקה המשמעותיות של אקרמן, הייתה ההעברה של החקיקה לתינוקות איידס. האמצעי דרש בדיקות HIV מחייבות לנולדים חדשים וחשיפה של התוצאות לאמא. זה גם אוסר על חברות ביטוח מלהשמיד את ביטוח הבריאות של כל מי שעובר בדיקת איידס, ללא קשר לתוצאות. היה פעיל גם במאבק נגד מכירת בשר חיות שניצודו למטרה זו במרכולים ובמקומות אחרים ועזר לביטול החוק בהוואי שאסר על כלבי נחיה להיכנס לאיים.
גם חוק נוסף במדינת ארצות הברית, הוא חוק שהוא אמצעי של אקרמן הדורש מבנקים וחברות פיננסיות להודיע לצרכן כאשר אינפורמציה שלילית מוצבת בדוחות האשראי שלהם. כמו כן היה שותף במספר חוקים בעלי אופי ימני דוגמת החוק שמונע מפושעי מלחמה ומפירי זכויות אדם מלהיכנס לארצות הברית ולגרש את אלו שהצליחו כבר לחמוק פנימה.
אקרמן הוא תומך נלהב בתהליכי השלום ברחבי העולם. נפגש עם ראשי ממשלה ישראלים וראשי מדינות ערב. כמו כן, ניסה לסייע בפתרון המשבר בחבל קשמיר בין הודו לפקיסטן. במסגרת תפקידו כיושב ראש דה אז של תת-ועדת אסיה, אקרמן עשה היסטוריה בשנות ה-90 על ידי מסע לקוריאה הצפונית לדיונים אודות אי-תפוצת נשק גרעיני והיה נושא משרה ציבורית האמריקאי הראשון שעשה כן מאז מלחמת קוריאה. פעילותו הבינלאומית לא מוגבלת לעניינים שברומו של עולם. היה פעיל בניסיונות העברת מזון לאזורים מוכי רעב באפריקה כמו כן, היה פעיל בעלייתם של ביתא ישראל לישראל.
היחס לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקרמן הוא תומך נלהב של ישראל. הוא מקורב לאיפ"ק, אחת מהשדולות בלובי הישראלי הפועלות למען ישראל בקונגרס. כבר ב-2002 היה מבין יוזמי החוק המביע סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור ועמד בראשן של משלחות יהודיות רבות מטעמו עם ראשי ממשלה ישראלים, לפני ביצוע מהלכים מדיניים. בנוסף, כפעיל במדיניות חוץ, יזם פעולות למען ישראל כגון שליחת מכתבי מחאה, כולל מחאה לאו"ם על האפליה והאשמות נגד ישראל בנושא זכויות אדם תוך התעלמות מהפרות חמורות במקומות אחרים.
בפברואר 2006, בעקבות ניצחון החמאס בבחירות הפלסטיניות, הציג אקרמן הצעת חוק במליאת בית הנבחרים של ארצות הברית, שלא להעביר כסף אמריקאי לרשות הפלסטינית. ההחלטה התקבלה בתמיכה של 418 צירים ובהתנגדות של קול אחד בלבד.
אקרמן גם נחשב בקונגרס למוביל הקו הניצי נגד מצרים וב-2007, יזם יחד עם חברת הקונגרס היהודייה ניטה לאווי, מוועדת ההקצבות בבית הנבחרים, הקפאה של 200 מיליון דולר מהסיוע שמעניקה ארצות הברית לצבא המצרי, בסך 1.3 מיליארד דולר. כמו כן היה פעיל להטלת סנקציות על איראן.
במאי 2007, הוא העיד בשימוע של ועדת המשנה לענייני המזרח התיכון, בנושא הפליטים היהודים והפלסטינים ואמר כי לא ניתן להתעלם מבעיית הפליטים הפלסטינים שהיא יסוד שאיפתם וטען למציאת "אלטרנטיבה לחלומם" הבלתי ריאלי, בנוסח של ועידת אנאפוליס, הקורא לשתי מדינות לאום, אחת בעלת אופי יהודי והשנייה פלסטינית כפתרון הטוב ביותר בנמצא כעת או לעולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חבר בית הנבחרים גארי אקרמן באתר בית הנבחרים
- פגישת ראש הממשלה אריאל שרון עם חבר הקונגרס אקרמן(הקישור אינו פעיל) אתר ראש הממשלה, 2005
- ברק רביד, בכיר בקונגרס: פעילות מצרים מחזקת את חמאס, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
- גארי אקרמן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)