גבינה מעובדת היא מוצר העשוי גבינה המעורבבת עם חומר מתחלב (למעשה תַּצְבִּית סידן). מרכיבים אופייניים נוספים העשויים להימצא בגבינה מעובדת כוללים שמנים צמחיים, מרכיבי חלב לא מותססים, מלח, צבעי מאכל או סוכר. כיוון שמרכיבי גבינה מעובדת אינם אחידים בין יצרנים שונים, קיימים טעמים, צבעים ומרקמים רבים של גבינה מעובדת. גבינה מעובדת מכילה בדרך כלל כ-50 עד 60 אחוז גבינה וכ-40 עד 50 אחוז מרכיבים אחרים.[1][2]
גבינה מעובדת פותחה לראשונה בשווייץ בשנת 1911, כאשר וולטר גרבר ופריץ סטטלר חיפשו מוצר גבינה בעלת חיי מדף ארוכים יותר. בהשפעת רוטבי גבינה, דוגמת אלה המשמשים בהכנת פונדו, הם הוסיפו נתרן ציטראט לגבינת אמנטל מומסת וגילו שרוטב תחליב הגבינה ניתן לקירור מחדש כדי להופכו שוב למוצק.[3] זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1916, איש העסקים הקנדי-אמריקאי ג'יימס ל. קראפט הגיש בקשה לפטנט אמריקאי ראשון לשיטה חדשה לאחסון גבינה, שיטה העוצרת את תהליך הבשלת הגבינה על ידי עיקור.[4][5]
לגבינה מעובדת מספר יתרונות טכניים על גבינה טבעית,[6] בהם חיי מדף ארוכים בהרבה, עמידות בפני התפרקות הגבינה למרכיביה בעת בישול, או אפיה, ומראה אחיד. היות הגבינה המעובדת ניתנת לייצור ההמוני מאפשרת גם עלות ייצור נמוכה באופן משמעותי מאשר ייצור גבינה רגיל ומחיר נמוך יותר לצרכנים. ייצור גבינה מעובדת באופן תעשייתי, מוזיל עלויות הפצה, מאפשר אספקה יציבה יותר וזמן ייצור מהיר בהרבה בהשוואה לגבינות מסורתיות.
כיוון שגבינה מעובדת מומסת אינה מתפרקת למרכיביה, היא משמשת כמרכיב במגוון מנות. בניגוד לחלק מהגבינות הלא מעובדות, חימום גבינה מעובדת אינו משנה את טעמה או מרקמה.
מטרת ייצור גבינה מעובדת הוא לאפשר המסה מבלי שהשומן ייפרד מהחלבון. גבינה מסורתית מורכבת מכדוריות שומן בודדות הכלואות ברשת של קזאין, כאשר סידן מחזיק את מולקולות הקזאין יחד. חימום ממושך של גבינה מסורתית יוצר בדרך כלל תערובת של גושי ג'ל חלבון ושומן נוזלי מעליו.[7] בגבינה מעובדת חומר קוצר סידן, הנקרא לעיתים קרובות בטעות "מתחלב", [8] כדי למנוע מהסידן להחזיק את רשת הקזאין יחד. קבוצות קטנות יותר של מולקולות קזאין מקושרות מסוגלות אז להתערבב טוב יותר לתוך השומן כשהן נמסות, כך נוצרות טיפות מיקרוסקופיות במקום גושים גדולים. גורמים נפוצים לסילוק סידן כוללים נתרן פוספט, אשלגן פוספט, טרטרט וציטראט.[9] (חומצה טרטרית המצויה ביין הוא החומר המשמש בפונדו שווייצרי ליצירת מרקם אחיד של גבינה מומסת).[7]
חיי המדף הארוכים יותר אינם תוצאה ישירה מהשימוש בחומר מתחלב, אלא שהמסת הגבינה במרקם אחיד מאפשרת שימוש בשיטות קיימות מבוססות חום לעיקור הגבינה, בדומה לייצור שימורים, מבלי ליצור גושים.[5]
גבינה מעובדת נמכרת לרוב בגושים, בקופסאות שימורים ובחבילות של פרוסות בודדות.
השיעור הגבוה של תוספי מזון העשוי להימצא בגבינה מעובדת (למשל מוצרי חלב לא מותססים, מתחלבים, שמנים, מלחים וצבעי מאכל) הביאו לכך שמבחינה חוקית חלק מהמוצרים המיוצרים בדרך זו אינם יכולים להיות מסומנים כגבינה במדינות רבות. למרות זאת, חלק מהיצרנים מצאו דרכים יצירתיות להשתמש במילה "גבינה" על תוויות המוצר גם כאשר מוצר מכיל שיעור נמוך של גבינה מכדי לעמוד בתקן המינימלי. מוצרים שעומדים בתקנים, אך מכילים אחוז גבוה יחסית של תוספים מסומנים בארצות הברית לעיתים כ"מזון גבינה" (cheese food), או "ממרח גבינה" (cheese spread) או "מוצר גבינה" (cheese product).
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: others (link)
{{citation}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)