כרזת הסרט באנגלית | |
בימוי | תורולד דיקנסון |
---|---|
הופק בידי | מרגוט קלאוזנר - אולפני ההסרטה הרצליה |
תסריט |
צבי קוליץ פיטר פריי |
שחקנים ראשיים |
אדוארד מאלהייר מייקל וייג'ר מרגלית עובד אריק לביא מיכאל שילה חיה הררית זלמן לביוש עזריה רפפורט שושנה דמארי יוסי ידין שרגא פרידמן שושנה דואר |
מוזיקה | פאול בן חיים |
צילום | Gerald Gibbs |
מדינה | ישראל |
הקרנת בכורה | 1955 |
משך הקרנה | 101 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה |
תקציב | 400,000 דולר |
דף הסרט ב־IMDb | |
גבעה 24 אינה עונה הוא סרט ישראלי משנת 1955, בבימויו של הבמאי הבריטי ת'ורולד דיקנסון (Thorold Dickinson, 1903-1984), נשיא האקדמיה הבריטית לסרטים. הסרט התבסס על סיפור פרי עטו של צבי קוליץ והתסריט נכתב על ידי קוליץ ופיטר פריי[1]. את המוזיקה לסרט הלחין פאול בן-חיים.
הסכם על הפקת הסרט נחתם בספטמבר 1953. במהלך ההפקה בשנת 1954 נתגלעה מחלוקת בין פריי ודיקנסון ופריי הורחק מהשתתפות בבימוי הצילומים. באוגוסט 1954 פנה פריי לבית המשפט בבקשה להוציא צו מניעה נגד הצגת הסרט ללא אזכור שמו כמשתתף בהפקתו. לאחר מספר ימים הושגה פשרה שאפשרה את המשך העבודה על הסרט[2].הסרט הופק על ידי ג'ק פדואה בשיתוף עם צבי קוליץ.
"גבעה 24 אינה עונה" היה הסרט הגדול ביותר שהופק בישראל עד אותה עת, מבחינת תקציבו, אמצעיו הטכניים וכוכביו. תקציב הסרט היה כ-400,000 דולר[3] ובפועל עלתה הפקתו פי שלושה מהתכנון. הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל הקולנוע בקאן.
הסרט צולם בישראל, בהשתתפות צוות ישראלי שכלל את אריק לביא ושושנה דמארי.
עלילת הסרט היא סיפור מסגרת לשלוש עלילות נפרדות. המסגרת היא בואם של משקיפי האו"ם לגבעה 24, לאחר שהתחולל בה קרב במהלך מלחמת העצמאות, כדי לקבוע האם תישאר בידי ישראל או בידי הערבים. בגבעה מצאו המשקיפים שלושה לוחמים ולוחמת הרוגים. כשהתגלה כי בידה הקפוצה של ההרוגה נמצא דגל ישראל, מכריזים המשקיפים כי הגבעה שייכת לישראל.
בדרך לפעולה בגבעה 24 נפרשים שלושה סיפורים של המשתתפים:
הראשון הוא סיפורו של צעיר אירי ששירת במשטרת המנדט בתפקידי מעקב אחר ארגוני המחתרת, המתאהב בנערה ישראלית חברת אחד הארגונים. בעקבות אהבתו מתנדב השוטר הבריטי להילחם לצד היהודים.
השני הוא סיפורו של תייר אמריקאי שנקלע לעיר העתיקה ומתגייס להגנתה. בסיפור זה מתוארים ימיו האחרונים של הקרב על הרובע היהודי בירושלים לפני כניעתו, כשלוחמיו מתבצרים בבית החולים משגב לדך.
השלישי הוא סיפורו של צבר ישראלי עוקצני ולא רגשני (אריק לביא), הנפגש בקרבות הנגב עם קצין נאצי פצוע ששירת בצבא המצרי (עזריה רפפורט), והדבר מעורר בו רגשות יהודיים רדומים. בסצנה ידועה בסרט רואה הנאצי, בדמדומי פציעתו, את דמות הצבר כדמות יהודי גלותי לבוש שחורים ועונד טלאי צהוב.
הלוחמת, אסתר הדסי, הייתה אחות שטיפלה בתייר האמריקאי לאחר שנפצע בקרב על הרובע היהודי. היא טיפלה בו עד שהכוחות נכנעו.
הסרט זכה להצלחה תקופתית, אך נמתחה ביקורת על צידו האמנותי, ועל כך שאף על פי שהיה כה ישראלי, דיבר אנגלית, כהכנה להפצתו בחו"ל.
שחקן | תפקיד |
---|---|
אדוארד מאלהייר | ג'יימס פינגאן |
מייקל וייג'ר | אלן גודמן |
מרגלית עובד | אסתר הדסי |
אריק לביא | דוד עמירם |
מיכאל שילה | יהודה ברגר |
חיה הררית | מרים מזרחי |
זלמן לביוש | הרב |
עזריה רפפורט | גרמני |
שושנה דמארי | חברה של מרים |
שושנה דואר | אחות ראשית |
יוסי ידין | מפקד ישראלי |
ירמיהו יובל | לוחם בהגנה |
אורי לוי | לקוח במסעדה |
ברנרד סגל | (ניצב) חייל פצוע |
שרגא פרידמן | סוכן נסיעות |
חיים עינב | יעקב |
רותי רפופורט | אחות בית חולים |
בומבה צור |