יברקן, 2016 | |||||||
לידה |
1 בינואר 1981 (בן 43) כ"ה בטבת ה'תשמ"א סמן, אתיופיה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
תאריך עלייה | 1991 | ||||||
השכלה | המכללה למינהל | ||||||
מפלגה | העבודה, הליכוד, תל"ם | ||||||
סיעה | כחול לבן, הליכוד | ||||||
| |||||||
| |||||||
דֵסְטַה (גדי) יִבַרקָן (נולד ב-1 בינואר 1981, כ"ה בטבת ה'תשמ"א) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד ולפני כן – מטעם מפלגת תל"ם כחלק מ"כחול לבן". כיהן גם כסגן השר לביטחון הפנים מטעם הליכוד, וכממונה על שילוב יוצאי אתיופיה, והיה פעיל חברתי בעיקר למען ישראלים יוצאי אתיופיה, וכן ראש מכינה קדם-צבאית.
דסטה יברקן נולד בכפר יהודי בסמיין שבצפון-מערב אתיופיה, לינגוסה אשטיה שהייתה חברה בחבר המושבעים של הכפר, ולאשטיה יברקן שהיה איש ציבור.
בשנת 1991 עלה לישראל עם משפחתו במסגרת מבצע שלמה.[1][2] בתחילה התגוררה המשפחה במלון בטבריה, ולאחר כחצי שנה עברו לאתר קראוונים בקיבוץ חולדה. אחרי כשנתיים עברו להתגורר ברחובות.
התחנך בפנימיית בית הספר מקוה ישראל. בגיל 16 השלים את לימודי התיכון, והחל בפעילות בקהילה כרכז חונכות בפרויקט החניכה "אח בוגר" ברחובות.[3]
עם גיוסו לצה"ל, שובץ בחטיבת גבעתי, שם שירת בגדס"ר גבעתי.[4] סיים קורס קצינים ושירת כמפקד בגבעתי. השתחרר בדרגת סרן ושב לפנימייה בה למד כדי לשמש מדריך נוער.
למד משפטים לתואר ראשון במכללה למינהל.
בשנת 2003 פרסם את ספר השירה "מתחיל מהתחלה", המספר את מסע הגבורה לישראל של יהודי אתיופיה, ואת תהליך ההתערות הקשה שהם נאלצו לעבור בישראל וקשיי הקליטה בה.[5] בשנת 2006 היה בין מקימי מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה בישראל, יחד עם עורכת דין פנינה תמנו-שטה (בהמשך חברת הכנסת). המטה היה שותף במאבק במסגרת פרשת הדם, במאבק למען הקייסים ובגיבוש תוכנית החומש לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. בשנת 2008, עתר לבג"ץ כנגד אי-מימוש התוכנית.[6] העתירה התקבלה והתוכנית יצאה לפועל.
בשנת 2008 עבד כלוביסט בחברת "פוליסי" של בוריס קרסני במשך כשמונה חודשים.[7]
בשנת 2010 אישרה הממשלה הצעה שיזם יברקן להוסיף 13 קייסים ולאפשר להם סמכויות חוקיות לבצע טקסי דת, לבצע רישום נישואין, לערוך חופות, ולבצע ברית מילה.[8]
בשנת 2016 מונה לראש המכינה הקדם-צבאית החילונית בארי.[9][2][4] ב-2017 פרש מניהול המכינה לאחר שנטען כי משך סכומי כסף גדולים מהנדרש מקרן ברל כצנלסון, הקרן המממנת את המכינה, וכי דיווחיו לגבי ייעוד הכספים לא היו נכונים. במסגרת ההסכמות בינו ובין הקרן הוא השיב לקרן 20 אלף ש"ח.[10]
בשנת 2003 הצטרף יברקן כפעיל בסניף מפלגת העבודה שברחובות.[11] לאחר כשנתיים פרש מפעילות.[12]
בשנת 2008 הצטרף למפלגת הליכוד. בהמשך אותה שנה התמודד בבחירות הפנימיות של הליכוד שהתקיימו בחודש דצמבר לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, אך לא נבחר בבחירות המקדימות אף שנחשב למועמדו של בנימין נתניהו למשבצת הצעירים.[13]
בשנת 2012 התמודד בפריימריז על משבצת העולים ברשימת הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה.[3] הפריימריז התקיימו בנובמבר של אותה שנה, ויברקן לא נבחר למשבצת העולים, לאחר שזכה ב-2.47% מהקולות,[14] תוצאה שהציבה אותו במקום ה-45 ברשימה הארצית, אולם בפועל הוא לא הופיע ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת.[15]
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013, הוביל את הרשימה האתיופית "דור" לעיריית רחובות, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.[16]
בשנת 2019 הוצב במקום ה-33 ברשימת כחול לבן מטעם תל"ם, לקראת הכנסת העשרים ואחת. הרשימה קיבלה 35 מושבים, ויברקן החל את כהונתו ב-30 באפריל. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-33 ברשימת "כחול לבן" מטעם תל"ם, ונבחר לכהן בכנסת מטעמה.
לאחר שנבחר לכנסת הביע יברקן לעיתים קרובות ביקורת על הליכוד ועל ראש הממשלה בנימין נתניהו. למשל, במאי 2019 פרסם בטוויטר הודעה בה נכתב: "ראש הממשלה מוביל להתפרקות מוסרית ומוסדית של מדינת ישראל",[17] ובדצמבר כתב: "את כל הממשלה הזו צריכים לשלוח לבית משפט על 'הפרת אמונים'. הפרת אמונים לתושבי הדרום, ולאזרחי ישראל בכלל."[18]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש החליט גדי יברקן לעבור למפלגת הליכוד ושובץ במקום ה-20 ברשימת הליכוד,[19] בשל כך הגיש יברקן את התפטרותו מהכנסת העשרים ושתיים ב-19 בינואר 2020 על רקע זה, כשהחליף אותו יוראי להב-הרצנו מיש עתיד, עקב כך הייצוג של תל"ם ירד ל-4 מנדטים. בראיון בפברואר 2020 יברקן הסביר את מגעיו עם הליכוד, ואמר כי "גנץ לקח אותי כמובן מאליו, זה היה 'הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת'". הוא הוסיף כי "כחול לבן מנעה ראיונות שלי כשהייתי חבר במפלגה". הוא הצהיר כי צמרת כחול לבן עודכנה מראש על שיחותיו עם הליכוד.[20][21]
לאחר הבחירות לכנסת ה-23 שהביאו לאחר חודשיים ושבועיים להשבעת ממשלת ישראל ה-35, נבחר יברקן לכהן מטעם הליכוד כסגן השר לביטחון פנים, וכממונה על הפעילות בקרב יוצאי אתיופיה בממשלתה.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקפץ והוצב במקום ה-17 של רשימת הליכוד, ולאחר מכן כיהן כחבר כנסת אך הפעם באופוזיציה מטעם הליכוד.
באוגוסט 2022 הודיע על התפטרותו מהכנסת, כדי שיוכל להתמודד במשבצת העולים בבחירות המקדימות בליכוד.[22] הוא נבחר למקום ה־42 מבין מתמודדי הרשימה הארצית ומוקם במקום ה-67 ברשימת הליכוד שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית.[23]