גיא ביינר

גיא ביינר
צילום משנת 2007
צילום משנת 2007
צילום משנת 2007
לידה 1968 (בן 56 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס רטקליף
פרס ויילנד ד. הנד (2008 & 2020)
פרס דייוויד ולובה גלאט (2016 & 2017)
אות הוקרה מטעם פרס ג'יימס ס. דונלי (2018),
פרס ג'ורג' ל. מוסה (2019)
פרס קתרין ביגס (2019)
פרס המחקר בהיסטוריה אירית (2019)
תרומות עיקריות
זיכרון ושכחה בהיסטוריה המודרנית, היסטוריה של אירלנד, פולקלור, מסורות בעל-פה, השפעת הספרדית, היסטוריה של הטרוריזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיא ביינר (נולד ב-1968 בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של העת החדשה, וכמו כן בהיסטוריה התרבותית והחברתית של אירופה, עם עניין מיוחד בהיסטוריה האירית ובחקר סוגיות הקשורות לזיכרון ושכחה. ביינר מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וב-2021 הופקד על הקתדרה על שם סאליבן ללימודים איריים במכללת בוסטון.

גיא ביינר נולד וגדל בירושלים ומאוחר יותר עבר לקיבוץ גליל ים. אחרי שובו ממסע לימודים ומחקר מחוץ לישראל, התיישב בנגב. הוא למד באוניברסיטת תל אביב, בה סיים תואר ראשון כמצטיין הרקטור. מאוחר יותר סיים דוקטורט באוניברסיטה הלאומית של אירלנד. הוא מונה לעמית מחקר בכיר באוניבריסטה של דבלין - טריניטי קולג', אוניברסיטת נוטרדאם, האוניברסיטה המרכז-אירופית, אוניברסיטת אוקספורד ובוסטון קולג'.מחקרו מתמקד בעיקר בזיכרון ושכחה בהיסטוריה המודרנית, עם דגש על ההיסטוריה המודרנית של אירלנד. מחקריו כוללים גם תחומים נוספים כגון היסטוריה שבעל פה, פולקלור, המגפה העולמית של השפעת הספרדית,[1] מלחמת העולם הראשונה, ההיסטוריה של הטרור,[2] ותרבויות הנצחה במרכז אירופה.[3] בשנים האחרונות עבודתו התמקדה בעיקר בפיתוח החקר ההיסטורי של "שיכחה חברתית", תוך חשיפת היחסים המתוחים בין השכחה ציבורית לתחזוק זכרונות פרטיים של אירועים הנחשבים למביכים או בעייתיים. לטובת כך, הוא מרבה להיעזר במקורות היסטוריים פחות מוכרים מתוך תרבות עממית, לרבות אוספי פולקלור.

מחקריו זכו בפרסים בינלאומיים רבים. ספרו "זוכרים את שנת הצרפתים: היסטוריה עממית אירית וזיכרון חברתי"‏ ("Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory")‏ (2007) זכה בפרס רטקליף על "תרומה חשובה לתחום לימוד הפולקלור והחיים העממיים בבריטניה ובאירלנד"; פרס ויילנד ד. הנד לשנת 2008 לפרסום יוצא דופן בהיסטוריה ופולקלור; הוקרת המועצה הלאומית של ההיסטוריה הציבורית (NCPH) על "תרומה יוצאת דופן בתחום ההיסטוריה של הציבור ומדיניות"; והיה מועמד לפרס קונדייל עבור כתיבה ספרותית היסטורית איכותית.[4] ספרו "היזכרות רוויית שכחה: שכחה חברתית והיסטוריה עממית של מרד באלסטר"‏ ("Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster") ‏(2018) זכה (בפעם השנייה) בפרס ויילנד ד. הנד לשנת 2020 ל"לספר הטוב ביותר המשלב בין שיטות ונושאים בחקר פולקלור והיסטוריה", בפרס בפרס ג'ורג' מוסה להיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית אירופאית מאז 1500, פרס קתרין ביגס ללימודי פולקלור, פרס המחקר בהיסטוריה אירית של האוניבריסטה הלאומית של אירלנד, באות הוקרה מטעם פרס ג'יימס דונלי לספרים בתחום היסטוריה ומדעי החברה, ואף נבחר לרשימת הגמר של הפרס לזכרו של קריסטופר יוארט-ביגס.[5][6] באוניבריסטת בן-גוריון, פרופ' ביינר זכה פעמים רבות בפרסים על הצטיינות בהוראה, לרבות זכייה כפולה בפרס דייוויד ולובה גלאט הניתן למרצים המצטיינים ביותר.[7]

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2007 – פרס רטקליף עבור הספר "Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory"
  • "תרומה חשובה של חוקר יחיד לחקר הפולקלור או חיי העם בבריטניה הגדולה ובאירלנד"
  • 2008 & 2020 – פרס ויילנד ד. הנד - על ספר יוצא מן הכלל בתחום ההיסטוריה והפולקלור
  • 2019 – פרס ג'ורג' מוסה – על "ספר בעל חשיבות יוצאת דופן, על ידי הבחנתו המדעית, היצירתיות והמקוריות – בנוגע להיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של אירופה מאז הרנסאנס" – עבור הספר Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster
  • 2019 – פרס קתרין ביגס – על תרומה יוצאת מן הכלל לחקר הפולקלור
  • 2019 – פרס המחקר ההיסטורי של האוניברסיטה הלאומית של אירלנד
  • פרס הרקטור על הצטיינות בהוראה – באוניברסיטת בן-גוריון
  • פרס דוויד ולובה גלאט על הצטיינות יוצאת דופן בהוראה – פעמיים

מבחר פרסומים וספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

(זוכרים את שנת הצרפתים: היסטוריה עממית אירית וזיכרון חברתי)

("היזכרות רוויית שכחה: שכחה חברתית והיסטוריה עממית של מרד באלסטר")

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיא ביינר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיא ביינר, גילויה מחדש של מגפת השפעת הגדולה, זמנים 113, 2011, עמ' 4-13
  2. ^ גיא ביינר, יחסים מסוכנים: טרור והמדינה המודרנית, זמנים 108, 2009, עמ' 4-9
  3. ^ גיא ביינר, 'לבטל את טריאנון': הנצחת הזיכרון של אבדן שטחים בהונגריה", זמנים 123, 2013, עמ' 4-13
  4. ^ "Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory". Wisconsin University Press.
  5. ^ "Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster, Reviews & Awards". Oxford University Press.
  6. ^ פרס יוקרתי הוענק לספרו החדש של פרופ' גיא ביינר
  7. ^ מרצים מצטיינים ; מקבלי פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר תשע"ו; אבג: עיתון אוניברסיטת בן-גוריון, גיליון 105 (ינואר 2017), 111 (דצמ' 2017)