גיטרת פלדה הוואית
 | |
| גיטרת פלדה עם פדל מסוג סמסיק | |
| סיווג | קורדופוניים |
|---|---|
| קבוצה |
גיטרה  |
  | |
גיטרת פלדה הוואית היא סוג של גיטרת פלדה אשר מנגנים בה בדרך כלל עם הכלי במצב אופקי על ירך הנגן. הנגן משנה את גובה הצליל על ידי לחיצה על מוט מתכת או זכוכית כנגד המיתרים, לעומת גיטרה מסורתית שבה קצות האצבעות של הנגן לוחצים על המיתרים נגד הסריגים. מוט זה ממוקם נגד המיתרים ונקרא "מוט פלדה" או "מוט צליל".[1][2]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיטרת הפלדה שונה מגיטרה רגילה בדרך שמנגנים בה. מחזיקים את גיטרת הפלדה על הירך כאשר היא פונה לכיוון המנגנים. המיתרים מורמים מעל הפינגרבורד ומוט הפלדה נלחץ על המיתרים.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב 1885 בהונולולו, ג'וזף קיקוקו, ילד בן 11 תלמיד בבית הספר קמהאמהא התנסה בדרכים שנות כדי לשנות את הצלילים המוזיקליים בגיטרה שלו. בעקבות זה הוא יצר כלי חדש שנקרא גיטרת פלדה הוואית. פעם אחת ג'וזף מצא בורג והחליק אותו על גבי המיתרים, מה שהפך להתנדנדות האופיינית הראשונה של גיטרת הפלדה ההוואית. במשך שבע שנים, ג'וזף לימד את עצמו לייצר את הצלילים הייחודיים במסרק שיער, בכוס. לבסוף, בבית המלאכה של בית ספרו, פיתח את מוט הפלדה החלק, שמשתמשים בו היום. עד מותו בבוסטון בשנת 1932, קיקוקו סייר בארצות הברית וברוב מדינות אירופה ושם הראה את הגיטרה ולימד לנגן בה.
הפופולריות של גיטרת הפלדה הפכה למוכרת היטב בהוואי בתחילת המאה ה-20, זמן קצר לאחר מכן בשדה המוזיקה האמריקאי, פחתה באופן משמעותי כמות המורים לגיטרת הפלדה ההוואית. כך, בשנות ה-60 למאה ה-20 האומנות והטכניקה של הניגון בגיטרת הפלדה ההוואית כמעט אבדו.[4][5]
איגוד גיטרות הפלדה ההוואיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנו ארגון של נגנים וחובבי גיטרת פלדה הוואית שקוראים לעצמם איגוד גיטרות הפלדה ההוואיות. איגוד גיטרות הפלדה ההוואי הוא ארגון ללא מטרת רווח בינלאומי אשר מקדם מוזיקה הוואית מסורתית ואת צליל ההיכר של גיטרת הפלדה. המטרה העיקרית של איגוד גיטרות הפלדה ההוואיות הוא קידום והנצחה של מוזיקה הוואית מסורתית. אחד מהמטרות שלהם זה ליצור רשת גלובלית של נגנים וחובבי מוזיקה הוואית מסורתית. חברות באיגוד פתוחה לכל סוגי נגני גיטרות הפלדה (גם חובבנים וגם מקצועיים) וגם לאנשים שלא מנגנים שרוצים לתמוך באיגוד ובמה שהוא מייצג. באיגוד זה יש חברים ממקומות רבים מכל צפון אמריקה, במקומות שונים באירופה, בחלקים מאסיה, אוסטרליה ואפריקה.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטייסי פיליפס, The Art of Hawaiian Steel Guitar, Mel Bay Publications, 2016
- ^ אשר, Asher Guitars & Lap Steels Store, 1982
- ^ ברד, Brad's page of steel
- ^ וייסנבורן ס.ל, Lap steel guitars, 2005
- ^ 1 2 ג'ון ממפורד, hawaiian steel guitar association, 2019