לידה |
2 באוגוסט 1941 מיניאפוליס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
25 באוגוסט 2021 (בגיל 80) מהאראשטרה, הודו |
מדינה | ארצות הברית, הודו |
השכלה | |
גייל אומבדט (באנגלית: Gail Omvedt; 2 באוגוסט 1941 – 25 באוגוסט 2021) הייתה סוציולוגית, סופרת ופעילת זכויות אדם ממוצא הודי שנולדה בארצות הברית[1][2].
אומבדט הייתה פעילה אקטיביסטית בתנועות כנגד מנהג הקאסטות בהודו, ולחמה למען זכויות נשים קשות יום בקהילה "הדלית", הנקראת גם המנודים, בהודו. אומבדט הייתה בעלת פעילות אקדמית ענפה ובין היתר כתבה ספרים ומאמרים רבים בנושא מעמדות, קאסטות ומגדר. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בקריאה למרד במעמדות החברתיים המקובלים כיום בהודו. היא הייתה חברת סגל בכיר במספר אוניברסיטאות בארצות הברית ובהודו. עבודתה לאורך השנים זכתה למספר פרסים, הבולט מבניהם היה פרס מפעל חיים של האגודה הסוציולוגית בהודו.
גייל אומבדט נולדה בעיר מיניאפוליס שבארצות הברית בשנת 1941. היא למדה בקולג' קרלטון למשך שנה ולאחר שקיבלה את מלגת "פולברייט" בשנת 1963 היא טסה להודו לראשונה בחייה למשך שנה ועבדה כמורה לאנגלית[3].
לאחר השלמת תואר ראשון ושני באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, אומבדט חזרה להודו בשנת 1973 ושם ביצעה מחקר לעבודת הדוקטורט שלה בנושא "מרד תרבות בחברה הקולוניאלית – התנועה הלא ברהמנית במערב הודו". בעבודת הדוקטורט היא חקרה את תרבות הקאסטות בהודו והמאבק שמתנהל כנגד המעמד הגבוה המכונים "ברהמן".
באותה תקופה בהודו היא הכירה את בעלה לעתיד, בהרט פטנקר, ואת אימו הפעילה החברתית, אינדומטי פטנקר. לאחר שנישאה לפטנקר, היא התגוררה עם בעלה ומשפחתו המורחבת בכפר בשם "קאסיגן" במדינת מהרשטרה ההודית ובשנת 1983 הפכה לאזרחית הודו[4].
בשנים שלפני מותה עבדה כסוציולוגית מייעצת בנושאי פיתוח כפרי, סביבה ומגדר עבור ארגונים ממשלתיים ופרטיים בניהם: "קבוצת הפיתוח של האו"ם", ו"אוקספם".
אומבדט הייתה פרופסורית אורחת במגוון אוניברסיטאות וקולג'ים ברחבי העולם ושם לימדה לימודי אסיה וסיפרה על עבודת הדוקטורט שלה ומאבקה למען הצדק בהודו.
אומבדט מתה ב-25 באוגוסט 2021 במהרשטרה בגיל 80[5].
אומבדט עבדה עם תנועות חברתיות בהודו, ביניהן תנועות "דלית" ואנטי-קאסטות, תנועות סביבתיות, תנועות איכרים ובעיקר עם נשים כפריות. היא הייתה פעילה בעמותה שעוזרת לנשים נטושות במחוזות "סאנגלי" ו"סאטארה" בדרום מהרשטרה וגם בעמותה שמקדמת זכויות קרקע וכוח פוליטי לנשים[6].
הביקורת שאומבדט העבירה על שיטת הקאסטות זכתה להתנגדות ממשלת הודו וסוציולוגים במדינה. כך למשל, הסוציולוג אנדרה בטייה, אמנם הודה בכך שקיימת אפליה, אך התנגד עמוקות להתייחסות של אומבדט לקאסטה כסוג של גזענות. הוא תיאר את עבודתה כהסתה פוליטית וניסיונות "שובבים" להציג לעולם המערבי את הודו בצורה קיצונית. אומבדט ספגה ביקורת על הטיה "אנטי-סטטיסטית" בכתיבתה וכן על אהדה כלכלית "נאו-ליברלית". חוקרים גם הטילו ספק בכנות טענותיה בנוגע ל"אותנטיות" של עבודתה[7].
הכתיבה האקדמית של אומבדט כוללת ספרים ומאמרים רבים בנושאי מעמד, קאסטות ומגדר. בין העבודות הבולטות שלה: