גייל מרטין
 | |
| גייל מרטין | |
| לידה |
1944 (בת 80 בערך) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה התפתחותית, אנטומיה, זואולוגיה |
| מקום מגורים |
 ארצות הברית,  בריטניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי |
| מוסדות |
אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| טבעה את המונח "תאי גזע עובריים" | |
  | |
גייל רוברטה מרטין (שם נעורים: צוקמן) היא פרופסור לאנטומיה הידועה בזכות עבודתה החלוצית ופורצת הדרך בבידוד תאי גזע פלוריפוטנטיים מעובר. מרטין טבעה את המונח "תאי גזע עובריים".
בנוסף, מרטין מוכרת בזכות עבודתה הנרחבת על תפקודם של גורמי גידול בפיברובלסט, והווסתים השליליים שלהם בהתפתחות האיברים של חולייתנים[1]. כמו כן, מרטין תרמה רבות בתחום הביולוגיה ההתפתחותית ולטכנולוגיית סימון גנים[2].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטין נולדה בשנת 1944, גדלה והתחנכה בברונקס בניו יורק סיטי. אביה היה רוקח ואמה הייתה מורה. היא סיימה את תיכון ג'יימס מונרו שבברונקס. בזמן שעבדה על התזה שלה בסוף שנות ה-70 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, פגשה את בעלה סטיבן מרטין- מדען שהגיע לברקלי בשביל לעשות עבודת פוסט דוקטורט[3]. לזוג יש בן אחד.
השכלה וקריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטין סיימה תואר ראשון (B.A) בזואולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בשנת 1964[4].
את הדוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי (UCB)[4].בשנת 1971 התחילה את עבודת הפוסט דוקטורט שלה במעבדתו של מרטין אוונס בקולג' האוניברסיטאי של לונדון[3]. בשנת 1976 הצטרפה לאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), שם המשיכה בעבודת הפוסט דוקטורט במעבדתו של צ'ארלס אפשטיין. כיום (2017) היא משמשת כפרופסור אמריטוס בפקולטה לאנטומיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו[4].
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1973, עבדה מרטין במעבדתו של מרטין אוונס בלונדון. באותו זמן, אוונס עבד עם הגידול הנדיר טראטוקארסינומה (teratocarcinoma), המהווה נקודת עניין כי הוא מכיל תאי גזע פלוריפוטנטיים, שמהם מתפתחים תאי הגידול[5].
ב-1974 הצליחה מרטין לגדל את תאי הגזע מהגידול בצלחת פטרי, תוך כדי שהם נשארים במצבם הרגיל ולא מתמיינים. מרטין גם הצליחה לגרום להם לעבור התמיינות אין ויטרו-כלומר, השתילה אותם בגוף חי, ושם הם התמיינו. עבודה זו הייתה בעלת חשיבות גדולה בעיקר עקב הקושי בעבודה עם תאי גזע, שבדרך כלל מתים או עוברים התמיינות לפני שניתן לחקור אותם.
בשנת 1976 כאשר עבדה מרטין במעבדתו של צ'ארלס אפשטיין במחלקה לרפואת ילדים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, מצאה כי בתאי הגידול (המוזכר לעיל) בגוף האישה, ישנם שני כרומוזומי X פעילים שניתן לחקור איתם את המנגנון של השתקת כרומוזום X (שלא מתרחש בתאי גזע בדרך כלל)[6].
לאחר מכן פתחה מרטין מעבדה משלה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, בה המשיכה את מחקרה[7].
ההישג המשמעותי שלה היה ב-1981, כאשר בודדה תא גזע פלוריפוטנטי מבלסטוציט (אנ') (שלב מוקדם בהתפתחות העובר) של עובר של עכבר. מרטין הצליחה לשחזר את מה שעשתה 7 שנים לפני כן וגרמה לתאי הגזע לעבור התמיינות בתוך גוף חי. מרטין הייתה הראשונה שעשתה זאת ועל כן קיבלה את הזכות לתת לאותם תאי גזע את שמם- תאי גזע עובריים.
עבודה זו היוותה בסיס לעבודתו הממשיכה של ג'יימס תומסון שהצליח לשחזר את מחקרה של מרטין בבני אדם[5].
מרטין הייתה בין הראשונים להבין שגורמי גידול, שפעם זוהו רק כחלבונים שמסוגלים לתמוך בגדילת התא בשבט (clone), הם בעצם בעלי תפקיד חשוב באמבריוגנזה (אנ'), תהליך ההתפתחות של העובר מהביצית המופרית[4].
מרטין התמקדה בקבוצה מסוימת של גורמי גידול בפיברובלסט (FGF) ובדקה אילו תהליכים בתא ותהליכים מולקולאריים מופרעים או מופסקים לחלוטין בהיעדר תאי הקבוצה הזו[8].
בעבודה זו, גילתה שהיעדר FGF עשוי לגרום לפגמים שלדיים, וכן שהם מווסתים את ריצוף הגנים בהתפתחות מוקדמת של הגפיים[9].
כך באמצעות מחקרה, היא הראתה את תפקידם הקריטי של הFGF כסמנים בהתפתחות של איברים רבים (ביניהם מוח, גפיים ושיניים) בעיקר ביצורים חולייתנים[9].
כיום, מעבדתה (באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו) חוקרת את מנגנוני הוויסות במשוב שלילי של הסיגנלים שמעבירים גורמי הגידול[10].
פרסים ותפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדליית אדווין גרנט קונקלין (Edwin Grant Conklin) מהחברה לביולוגיה התפתחותית (2002)[6][4]
- פרס פרל מייסטר גרינגרד מאוניברסיטת רוקפלר (2007)[6][4]
- דוקטורט לשם כבוד מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון (2011)[6]
- נבחרה כחברה באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים (2002)[6][4]
- נבחרה לחברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים (1991)[4]
- הייתה נשיאת החברה לביולוגיה התפתחותית (2006/2007)[4]
- מנהלת של תוכנית הלימודים לתארים מתקדמים בביולוגיה התפתחותית, אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (2009)[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרים נבחרים שפרסמה מרטין
- מאמר של מכון דוידסון בנושא תאי גזע
- מאמר על תאי גזע עובריים(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gail Martin, royalsociety.org (באנגלית)
- ^ 1 2 "We celebrate Dr. Gail R. Martin!". Bioss. נבדק ב-2017-02-27.
- ^ 1 2 "PROFILE / GAIL MARTIN / UCSF scientist opened door / Research has been built on her seminal work 20 years ago". SFGate. נבדק ב-2017-02-27.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 51st Faculty Research Lecture - Gail R. Martin, PhD, senate.ucsf.edu
- ^ 1 2 25 years of embryonic stem cells : Web focus : Nature, www.nature.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 Gail R. Martin, Charles J. Epstein, Bruce Travis, Georgianne Tucker, X–chromosome inactivation during differentiation of female teratocarcinoma stem cells in vitro, Nature 271, 1978-01-26, עמ' 329–333 doi: 10.1038/271329a0
- ^ G. R. Martin, M. J. Evans, Differentiation of clonal lines of teratocarcinoma cells: formation of embryoid bodies in vitro, Proceedings of the National Academy of Sciences 72, 1975-04-01, עמ' 1441–1445
- ^ National Academy of Sciences - http://www.nasonline.org, Gail Martin, www.nasonline.org
- ^ 1 2 Francesca V. Mariani, Christina P. Ahn, Gail R. Martin, Genetic evidence that FGFs have an instructive role in limb proximal-distal patterning, Nature 453, 2008-05-15, עמ' 401–405 doi: 10.1038/nature06876
- ^ Gail Martin, PhD | Eli and Edythe Broad Center of Regeneration Medicine and Stem Cell Research, stemcell.ucsf.edu (ארכיון)