גלישה בפרטיות או גלישה בסתר (באנגלית: Privacy mode או Incognito) היא מאפיין המאפשר גלישה באינטרנט ללא שמירת המידע שהדפדפן אוגר, כגון היסטוריית גלישה, סיסמאות, מידע הנשמר בטפסים שהמשתמש ממלא (כלומר, לא קיימת השלמה אוטומטית שזוכרת איזה תוכן הכניס המשתמש), הורדות ו-Cookies. אופציה זו קיימת בדפדפנים רבים, ובהם Chrome, IE, Mozilla, Safari וכו'.[1][2]
על מנת לגלוש בפרטיות יש לבצע את הצעד הבא בהתאם לדפדפן עליו עובדים:
בשנת 2005 פותח לראשונה פיצ'ר הגלישה בפרטיות ומאז החלו דפדפנים פופולריים להשתמש בפיצ'ר זה.[3] בעבר, האפשרות לגלישה בפרטיות נעשתה רק דרך פיצ'ר שהוצמד לדפדפן והמשתמש יכול היה לבחור בעת הצורך. כיום, בנוסף לפיצ'ר, קיימים דפדפנים שבברירת המחדל שלהם קיימת הגדרה מובנית לגלישה בפרטיות מבלי שהמשתמש בחר בכך. רוב הדפדפנים מאפשרים לבחור את הגלישה בפרטיות כברירת מחדל עוד בתחילת השימוש בדפדפן.[4]
קיימים שימושים רבים לגלישה בפרטיות:[5][6][7]
הקרן של מוזילה (Mozilla foundation) ערכה מחקר על התנהגות המשתמש בעת שימוש גלישה בפרטיות על מנת לבדוק כמה זמן משתמשים גולשים דרך פיצ'ר הגלישה בפרטיות. התוצאות הראו כי ממוצע הזמנים שאנשים גולשים באופן זה עומד על 10 דק'.[7]
קיימת אפשרות כי בעת גלישה בפרטיות תבוצע שמירה של היסטוריית הגלישה. היסטוריה זו תישמר כל עוד המשתמש לא סגר את הדפדפן. ברגע שהדפדפן נסגר, תימחק היסטוריית הגלישה. את אפשרות זו ניתן למצוא בהרחבות שמצויות בדפדפן של google chrome והיא נקראת off the record history.[8]
גלישה בפרטיות לא חוסמת את הפרטיות באופן מוחלט וישנם מקורות שחשופים לתוכן אותו חיפש המשתמש כמו למשל, השרת שאליו מחובר המחשב, המעביד (במידה ומדובר במחשב בעבודה) והאתרים עצמם.[9]
האופציה לאיתור האתרים בהם גלש המשתמש אינה נחסמת בעת גלישה בפרטיות, ועדיין ניתן לדעת מאיזה מחשב גלש המשתמש על ידי החשיפה לכתובת ה-IP של המחשב שאינה נחסמת גם היא.
כאשר משתמש מבצע שמירת אתר במועדפים או מוריד קובץ למחשב, אותו מידע נשמר במחשב בדיסק הקשיח.
בסיום שימוש בגלישה בפרטיות הדפדפן מוחק את המידע, לעומת בגלישה רגילה שבה חלק מהמידע נשמר. המידע שנמחק בעת הגלישה בפרטיות מועבר לדפדפן; הוא אמנם לא נשמר בהיסטורית הגלישה אבל הוא משפיע על אילו אתרים יוצגו למשתמש בעת גלישה באופן רגיל.[10]
ב-Mozilla קיימת אופציה שנקראת "הגנת עקבות" (tracking protection) שמאפשרת למשתמש לחסום את האתר משמירת מידע על הגולש (מתי הוא נכנס לאתר וכדומה) בעת גלישה בפרטיות, לדוגמה analytics trackers.[11][12]
בשנת 2015 חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה בדקו כ-2,000 הרחבות של Firefox ומצאו כי חלק גדול מההרחבות לא עומדות בחוקיות של הגלישה בפרטיות. במחקר נמצא כי הרבה מההרחבות שומרות תיקיות על מחשב המשתמש ואינן מוחקות את המידע של הגולש לאחר סגירת הגלישה בפרטיות כפי שמצופה. [13]
בשנת 2012 חוקרים מברזיל פרסמו תוצאות לפרויקט המחקר שלהם שבו הם ניסו להוציא את המידע שחיפש משתמש מסוים בעת גלישה בסתר בדפדפנים IE ו-Firefox, באמצעות טכניקות משפטיות יישומיות. הם הצליחו לאתר את האתרים בהם גלש המשתמש דרך אחזור של מידע גרפי וטקסטואלי שבהם צפה המשתמש.[14] בשנת 2014 המחקר הורחב לרמה הכוללת את הדפדפנים google chrome ו-safari. התוצאות הציגו כי דפדפנים במצב גלישה בפרטיות אינם מסתירים את המידע שנאסף במצב זה וכי הם משאירים עקבות בתיקיות שקשורות למערכת ההפעלה.[15]