גלישון

מחשוף שרוחבו קילומטר בגלישון דולדנהורן בשווייץ המראה ניתוק והעתקה של שכבות אבן גיר מהליאס

בגאולוגיה, גלישון – נקרא גם גלישון קרקע וגלישון טקטוני – הוא יריעת סלע או גוף סלעי גדול שהוסטו אופקית למרחק רב ממיקומם המקורי בעקבות העתקה או קימוט חריף. גלישונים ניכרים בחלקו העליון של קרום כדור הארץ, אם כי הגורמים להיווצרותם עשויים להיות עמוקים יותר.

היווצרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
היווצרות גלישונים בתהליכי העתקה וקימוט

גלישונים נוצרים במהלך התעבות והתקצרות של הקרום היבשתי, הנובעות מתהליכים טקטוניים ואורוגניים הדוחקים פיסות מסלע גדולות זו לעומת זו.

כאשר יריעת מסלע נדחקת, נדחסת, מנותקת מן המצע שלה[1] ומובלת למיקום מרוחק, חל בה מעוות פנימי. סוג המעוות תלוי בעיקר באופיים של הסלעים המעורבים: במקרה של רצף שכבות סלעי משקע – בהן מתקיימת התנגדות מכנית גבוהה למעוות – הקימוט ניכר וברור, ואילו התנגדות מכנית נמוכה האופיינית לסלעי גרניט וגנייס יוצרת מעוות הומוגני יותר. כאשר מדובר בשכבות בעלות חולשה מכנית, יתפתח מעוות המתמקד בהעתקים הפוכים, כל התהליכים הללו: קימוט, העתקה ומעוות הומוגני – עשויים להתרחש בו-זמנית,[2] ובכל המקרים יוצבו סלעים קדומים מעל סלעים צעירים יותר.

גלישונים עשויים להיווצר בגלישה מעל מסלע קיים בהעתק הפוך, תוך כדי יצירת קמט רובץ,[3] ולהתבטא כקיר תלוי של העתק דחיקה. קיימות דוגמאות רבות של גלישונים בסקוטלנד ובנורווגיה שנוצרו באופן זה במהלך האורוגנזה הקלדונית.[4]

מגרעות וחריגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגרעת (חלון) וחריגה (שן סלע)

במקומות אחדים עשויה סחיפה לחשוף את הגלישון בעומק כה רב, עד כי נראה חתך מעוגל או אליפטי של שכבות מסלע צעירות הכלואות בתוך מסלע אוטוכתוני[5] עתיק יותר. מחשופים כאלה נקראים "חלון" או מגרעת (inlier), והם נראים לרוב באגנים טופוגרפיים או בעמקי V עמוקים.

במקומות אחרים עשויים גלישון או שריד אלוכתוני[6] מבודד של המסלע העתיק להיות מוקפים לגמרי בסלע הצעיר המשוכב מתחתם, ולהיחשף כשן סלע או כחריגה (outlier) – חלק מסלע שהתנתק מהמבנה הראשי באמצעות סחיפה.[7]

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלישונים בישראל:
יד השטן
"יד השטן" בנחל רחם
אצבע אלוהים
"אצבע אלוהים" בנחל עתק

גלישונים ניכרים בחלקו העליון של קרום כדור הארץ, אם כי הגורמים להיווצרותם עשויים להיות עמוקים יותר. הם אופייניים לרכסי הרים ומצויים ברבים מהם: בהרי האלפים, בקרפטים, בהרי הבלקן, בהימלאיה וברכסים נוספים ברחבי העולם.

במרבית המקרים נוצרים במהלך תהליך קימוט או העתקה מערכות נרחבות הכוללות גלישונים מרובים, בניגוד לגלישונים בודדים.

הגלישונים הם מבנים גדולים שהמשרעת שלהם עשויה לעלות על 10 ק"מ,[8] אם כי מבנים בקנה מדה קטן עשויים להציג את הקימוט באופן ברור יותר. שני מבנים כאלה המצויים בנגב: "אצבע אלוהים" בנחל עתק ו"יד השטן" בנחל רחם, מבטאים תהליכי קימוט והעתקה בקנה מדה גדול יותר. הם נוצרו במהלך מעוות בחרסית רכה מטורון עליון, שנכלאה ונלכדה בין שכבות אבן גיר.[9]

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברטראן
התנתקות שכבות במהלך העתקה

הגאולוג הצרפתי מרסל אלכסנדר ברטראן (Marcel Alexandre Bertrand,‏ 1847–1907) הקדיש שמונה שנים לחקר הסטרטיגרפיה של הרי היורה בתחום צרפת.

אחד המאפיינים הטקטוניים המעניינים של רכס היורה הוא התנתקות סלעי הכיסוי מן התשתית וגלישתם מערבה על-גבי מישור התנתקות,[10] תוך העתקה דיסהרמונית נרחבת. תופעה זו בהרי היורה היה אחד מנושאי המחקר של ברטראן.

ממחקריו אלה עלה הצורך למצוא מנגנון שיסביר את נוכחותם של "פגמים", "ליקויים" ו"עיקומים" שנמצאו בהרים סמוך לבזאנסון.

ממחקר דומה שערך בהעתק גלרוס הסיק ברטראן כי מדובר בהעתק הפוך שהסיט את המסלע ב-40 קילומטרים,[11] והניח כי מנגנון זה יצר את האלפים. לגלישונים קרא ברטראן "Nappe" – בצרפתית: מפת שולחן, ופיתח את התפיסה לפיה הם נוצרים בתהליכי קימוט והעתקה.[12]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, אקדמון, 1992, מסת"ב 965-350-026-0
  • שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, מסת"ב 9650608729
  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3
  • Michael Allaby, Dictionary of Earth Science, Oxpord University Press, Third edition 2008, ISBN 978-0-19-921194-4
  • Cliff Oliver and Colin Pain, The Origin of Mountains, Routledge, 2000, ISBN 0-415-19889-5

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלישון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Suture zones and general mechanism of nappe-edifice formation
  2. ^ Encyclopedia of Geology, כרך 2, עמ' 130-132
  3. ^ קמט רובץ (recumbent fold) – קמט הפוך שנטייתו כה חדה עד שצלעותיו ניצבות אופקיות
  4. ^ Discovering garnets along the shore
  5. ^ אוטוכתוני (autochthon) – בגאולוגיה מבנית: מסלע במיקומו המקורי
  6. ^ אלוכתוני (allochthon) – מסלע שהועתק ממיקומו המקורי למיקום חדש
  7. ^ גלישון בבריטניקה המקוונת
  8. ^ היווצרות גלישונים קימוט
  9. ^ גיאולוגיה יסודות ותהליכים, עמ' 141–142
  10. ^ מישור התנתקות (décollement) או העתק התנתקות תשתית (basal detachment fault) – מישור המצוי בין יחידות מסלע שהתנתקו זו מזו והחליקו זו על-גבי זו
  11. ^ סקירה היסטורית של חקר גלישונים
  12. ^ ביוגרפיה של ברטראן