גמילות חסדים
גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה. ביהדות זאת מצווה, הכוללת כל סוג של הושטת עזרה וסיוע לזולת – בגופו בממונו ובנפשו[1]. המצווה באה לידי ביטוי באופנים שונים – כגון, מתן צדקה, ביקור חולים, הכנסת כלה, לוויה וקבורת המת, ניחום אבלים, עשיית שלום בין אנשים מסוכסכים, לשמח אנשים עצובים, ועוד.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר המקרא שופע באזכורים לחשיבות גמילות החסדים: "והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה"[2] "ואהבת לרעך כמוך"[3] "אחרי ה' אלוהיכם תלכו"[4]. על פי היהדות, 'עולם חסד ייבנה' (תהלים פט ג). רמב"ם ראה במציאות את חסדו של האל (מורה נבוכים ג:נג) - ששומה על האדם לחקותו. לפי המשנה, 'העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים'[5]. דרש רבי שמלאי:
תורה תחילתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים: תחילתה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם', וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבר אותו בגיא' (דברים לד, ו)" (סוטה יד ע"א). חז"ל הפליגו בשבחה של מצווה זו ואמרו ששכרה שמור לעולם הבא[6].
חז"ל מתבוננים במצווה זו, כבעין חיקוי בדרכי האל בעולם הזה. החסד האלוהי לא רק שמלווה את כל מערכות החיים ומעגל החיים, אלא את התורה מתחילתה ועד סופה.[7]. כשם שהאל מגלה חסד חינם כלפי הבריות, כן אלו צריכות לגלות חסד כלפי הזולת. הם תמצתו במדרש הבא את אופן החיקוי של דרכי האל:
"אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב 'אחרי ה' אלוהיכם תלכו' [ואתו תיראו; ואת מצותיו תשמרו, ובקולו תשמעו, ואתו תעבדו ובו תדבקון] (דברים יג ה) ? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר כי 'ה' אלוהיך אש אוכלה הוא [אל קנא]' (דברים ד ד)? אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה; מה הוא מלביש ערומים, דכתיב :'ויעש ה' אלוהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' (בראשית ג כא) - אף אתה הלבש ערומים. הקב"ה ביקר חולים, דכתיב 'וירא אליו ה' באלוני ממרא' (בראשית יח א) - אף אתה בקר חולים. הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב: 'ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו' (בראשית כה יא) - אף אתה נחם אבלים! הקב"ה קבר מתים, דכתיב 'ויקבר אותו בגיא' [בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה]' (דברים לד ו) - אף אתה קבור מתים. [...] (סוטה יד ע"א).[8]
על פי הרמב"ם ההידמות לאלוה היא במישור הרחמים וגם במישור של העוצמה והחופש, לעשות למען חסר האונים. כאבטיפוס של החסד ('החסד של אמת'), נתפסת קבורת המת – וזאת משום שאין אפשרות לצפות מהמת, שיגמול על החסד שנעשה לו (בראשית רבה, פרשת צו). מצוות גמילות חסדים חשובה יותר ממצוות צדקה, מפני שצדקה נעשית רק על ידי ממון ורק לעניים. לעומת זאת, הגמילות החסדים היא אוניברסלית: היא נעשית בין בגוף ובין בממון, ואף עשירים או מתים זכאים לה – שלא כמצוות צדקה[9].
לדעת הרמב"ם על עבודת ה' לבוא לידי ביטוי בגמילות חסדים (מורה נבוכים א:נד, ג:נד). אף שפינוזה גרס דת של חסד (תורת המידות ד:לז, הערה א'). מעשה החסד נתפס כעבודת השם לא פחות מהתפילה. חז"ל דרשו את הפסוק 'ויטע [אברהם] אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם (בראשית כ"א: לג). חז"ל ביארו 'אשל' כנוטריקון אש"ל (אכילה, שתייה, לינה/לוויה). למעשה על פי המדרש אברהם לא נטע אשל (המרמז למנהג אלילי) – אלא בנה פונדק של נתינה חינם (בבלי סוטה י:עא; בראשית רבה נד:ו).
למעשה – למול חורבן הבית – כבר רבי יוחנן יצק את יסודות דת החסד במדרש הבא:
על גמילות חסדים כיצד הרי הוא אומר כי חסד חפצתי ולא זבח (הושע ו' ו') העולם מתחלה לא נברא אלא בחסד שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכין אמונתך בהם (תהלים פ"ט ג'). פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב אמר ר' יהושע אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. אמר לו בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה גמילות חסדים שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח (הושע ו' ו'). שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמילות חסדים. ומה הן גמילות חסדים שהיה דניאל מתעסק בהם אם תאמר עולות וזבחים מקריב בבבל והלא כבר נאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (דברים י"ב י"ג י"ד) אלא מה הן גמילות חסדים שהיה מתעסק בהן היה מתקן את הכלה ומשמחה ומלווה את המת ונותן פרוטה לעני ומתפלל שלשה פעמים בכל יום ותפלתו מתקבלת ברצון שנאמר ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן ליה בעליתה נגד ירושלים וזימנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנא (דניאל ו' י"א). (אבות דרבי נתן פרק ד)
על פי חז"ל לא רק שגמילות חסדים היא סימן ההיכר של העם היהודי, ותכליתה של הברית בין האל לעם ישראל -אלא שהיא מבטיחה בפני מזיקים ואת העולם הבא לעוסק בה:
פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו (שנאמר 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט' (בראשית יח, יט)). אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול. א"ל קום אמא מלתא כנגד כל ישראל. פתח ואמר 'ריבון העולמים פדה והצל מלט. הושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם. טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה עוצר המגפה (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח', עמוד ב').
וכן במקור הבא:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. (משנה פאה א:א)
גמילות החסדים היא מעשה שאין לו שיעור, ומהנה את האדם הן בעולם הזה והן בעולם הבא. בפירוש למשנה זו - רמב"ם כותב: 'וכל המצות שבין אדם לחבירו נכנסות ב"גמילות חסדים"'. מלבד מצווה זו, ישנן בתורה מצוות מיוחדות למעשי גמילות חסדים ספציפיים, כדוגמת מצוות פריקה וטעינה, ומצוות הלוואה ודוגמתם, וכן רבים מהכללים והמצוות שבין אדם לחברו, הם בכלל מצוות גמילות חסדים. מעשה הצדקה של האדם ('עזרך'), הוא למעשה חוליה בשרשרת החסד - ובפועל מניע את האל ('רוכב שמים') לגלות חסד חליפי כלפי האדם – וזליגת הצדק משמים לארץ 'ושחקים יזלו צדק' מאת השכינה:
ומנלן דשכינה אקרית צדק? דכתיב 'רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים' (דברים ל"ג כ"ו). וכתיב 'ושחקים יזלו צדק' (ישעיהו מ"ה ח). וצדק זהו שכינה דכתיב 'צדק ילין בה' (שם א' כא). וצדק נתן לדוד דכתיב 'ימלוך ה' לעולם אלוהיך ציון לדור ודור' (תהלים קמ"ו י).
מוסדות גמ"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – גמ"ח הלוואות, גמ"ח תרופות
מפעלים רבים של ייעוץ משפטי, קבוצות תמיכה, מתן סעד רפואי או נפשי ודומיהם ניתנים לסיווג תחת הכותרת של גמילות חסדים. בנוסף ישנן עמותות רבות העוסקות בעזרה לחלשים ולנזקקים, כגון בחלוקת בגדים ומזון, בהפעלת בתי תמחוי ובמתן סיוע למשפחות מרובות ילדים. ארגונים אלה נקראים לרוב גמ"חים.
הקיצור גמ"ח הוא ראשי תיבות של גמילות חסדים, שקנה לעצמו משמעות ספציפית של מתן הלוואות ללא ריבית ללא מטרות רווח. קיימים בעולם היהודי אלפי מוסדות גמ"ח (הקרויים גמ"חים), קטנים וגדולים, רובם פועלים במגזר החרדי. גמ"חים מתלווים לרבים מבתי הכנסת ולמוסדות אחרים ובראש ובראשונה מלווים כסף לחברי הקהילה של המוסד או בית הכנסת. חלק מהגמ"חים מלווים כסף השייך לגמ"ח והמתקבל מתרומות. גמ"חים אחרים מקבלים הפקדות ופועלים כמעין בנק ללא מטרות רווח.
המושג גמ"ח התרחב גם למוסדות המשאילים ציוד ללא כוונות רווח. קיימים גמ"חים רבים, לדוגמה השאלת שמלות כלה, כלי אוכל לשמחות, ציוד רפואי (גמ"ח תרופות), ריהוט לתינוק, סידורים וחומשים.
כמו כן קיימים גמ"חים בדמות מוקדים להשבת ילדים אובדים[10], שפועלים בשכונות חרדיות, שמסייעים להורים במקרים שילדם הקטן אבד באזור מגוריהם[11], לרוב מתקיימת הפעילות בשבתות וחגים בהם נמנעים ההורים להשתמש מיד בשירותי ההצלה הרגילים כדי להימנע מחילול שבת.
יש גמ"חים שמחלקים ציוד מתכלה כמו מוצצים ותרופות, במיוחד כשהחנויות סגורות.
בנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנצרות קיימת התמקדות בסיוע לזולת, אפילו על חשבון הנותן, לעיתים אף תוך התנזרות[דרוש מקור]: גידול יתומים וסיוע בגידול ילדים של אנשים אחרים. ללא כל חשבון ולפנים משורת הדין בכל אמצעי אפשרי: בממונו (צדקה, השאלת חפצים), בגופו - עזרה פיזית, ביקור חולים, השתתפות בשמחות וקבורה, ובדיבורו (עצה טובה, עידוד וניחום).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"), אהבת חסד, ספר המפרט את דיני המצווה וחשיבותה.
- זאב הארווי, 'חסד' לקסיקון התרבות היהודית בזמננו: מושגים, תנועות אמונות, עורכים: א' כהן, פ' מנדס-פלור, תל אביב 1993 [1986].
- יוחנן מופס, בין דין לרחמים: תפילתם של נביאים, בתוך: תורה נדרשת, ערך א' שפירא, תל אביב תשמד, עמ' 37-89.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גמ"ח ברשת, פרויקט אגורה
- הגמ"ח - אינדקס גמחים לקהילה
- הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - חסד, אתר "ערוץ מאיר"
- הערך "גמילות חסדים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא גמילות חסדים, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה א'
- ^ ספר שמות, פרק י"ח, פסוק כ'. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ט, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל', עמוד ב'. בספר המצוות היא לא נמנית, על פי כללו של הרמב"ם שאינו מונה מצוות כלליות. הבה"ג, רבינו יונה (שערי תשובה, שער ג' אות י"ג) והריטב"א (בבא מציעא שם) מונים זאת כמצוות עשה, וכן הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות, שורש א' ובספר חרדים.
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, ספר המצוות מצווה רו.
- ^ ספר דברים, פרק י"ג, פסוק ה', ספרי שם, ספר יראים קנ"ג-קנ"ד.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ב'
- ^ "האדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא"משנה, מסכת פאה, פרק א', משנה א'
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ט', סוטה י"ד עמוד א'. ספר המצוות מצווה ח'. ספר החינוך מצווה תרי"א. על טעם הכללת המצווה בספר המצוות ראו תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם סימן ס"ג.
- ^ ראו גם: מדרש תנחומא פרשת וירא; קהלת רבה ז:ב; בראשית רבה ח:יא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ט, עמוד ב'
- ^ פרסום רשימת המוקדים באזור ירושלים באתר ארגון זק"א
- ^ יצחק טסלר, בני ברק: הנה עוד ילד אבוד, באתר nrg, 10 באוגוסט 2010
