גמר ליגת האלופות 2001

גמר ליגת האלופות 2001

אירוע	ליגת האלופות 2000/2001
באיירן מינכן ולנסיה גרמניה ספרד 1 1
באיירן מינכן ניצחה 4-5 בפנדלים
תאריך	23 במאי 2001
מיקום	סן סירו, מילאנו, איטליה
השחקן המצטיין	אוליבר קאן (באיירן מינכן)
שיפוט	דיק יול (הולנד)
צופים	71,500
→ 2000 2002 ←
uefa.com

גמר ליגת האלופות 2001 התקיים בסן סירו במילאנו, איטליה ב-23 במאי 2001, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 2000/2001 היא באיירן מינכן מגרמניה, שניצחה במשחק את ולנסיה הספרדית בתוצאה 4-5 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר 1-1 בתום ההארכה.

המשחק הפגיש את שתי המפסידות בשני משחקי הגמר הקודמים, כשולנסיה הפסידה לריאל מדריד במשחק הגמר הקודם, ובאיירן הפסידה ב-1999 למנצ'סטר יונייטד. באיירן זכתה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה, ובכך השוויתה את הישגן של ליברפול ואייאקס אמסטרדם, עם המקום השלישי בטבלת הזכיות במפעל. באיירן זכתה בתואר בפעם הראשונה בעידן ליגת האלופות, ולראשונה מזה 25 שנים, אז השלימה רצף של שלוש זכיות רצופות בגביע אירופה. היה זה משחק גמר ליגת האלופות השביעי בהיסטוריה של הקבוצה. עבור ולנסיה, משחק הגמר השני ברציפות בו היא משתתפת היה לשני בסך הכל בתולדותיה. בעקבות ההפסד, הייתה ולנסיה לקבוצה השנייה בהיסטוריה שמפסידה שני משחקי גמר רצופים, אחרי יובנטוס (1997, 1998). בנוסף, ולנסיה הייתה לקבוצה השנייה בהיסטוריה ששיחקה ביותר ממשחק גמר אחד ולא זכתה בתואר מעולם, אחרי סטאד ריימס.

עוד לפני שהמשחק הוכרע בדו-קרב פנדלים, שלושה פנדלים כבר נבעטו במהלך המשחק עצמו. ולנסיה ניצלה כדור עונשין כדי לעלות ליתרון כבר לאחר שלוש דקות, לפני שבאיירן החמיצה פנדל בעצמה במהלך המחצית הראשונה, והבקיעה מפנדל חמש דקות בתוך המחצית השנייה.

מאמן באיירן, אוטמאר היצפלד, היה למאמן השני בהיסטוריה, אחרי ארנסט האפל, שזוכה בתואר עם שתי קבוצות שונות. זכייתו עם באיירן התווספה לזכייה עם בורוסיה דורטמונד ב-1997. מצד שני, מאמנה הארגנטינאי של ולנסיה, הקטור קופר, השלים שלושה הפסדים רצופים בשלוש עונות במשחקי גמר אירופים, אחרי ההפסד עם ולנסיה בגמר ליגת האלופות שנה קודם לכן, והפסד עם מיורקה בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע שנתיים קודם לכן.

הדרך אל הגמר

באיירן מינכן

בהגרלת שלב הבתים הראשון שובצה באיירן בבית ו', יחד עם פריז סן-ז'רמן, רוזנבורג והלסינגבורג. באיירן פתחה את משחקיה עם שני ניצחונות רצופים, אך אז רשמה את הפסדה היחיד בשלב הבתים, בחוץ מול פריז סן-ז'רמן (0-1). במשחק הרביעי באיירן ניצחה 0-2 את הצרפתים בביתה, לפני שרשמה שתי תוצאות תיקו שהספיקו לה כדי לסיים במקום הראשון בבית.

שלב הבתים הראשון - באיירן מינכן
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה	הפרש שערים	נקודות
גרמניה באיירן מינכן	6	3	2	1	9	4	5+	11
צרפת פריז סן-ז'רמן	6	3	1	2	14	9	5+	10
נורווגיה רוזנבורג	6	2	1	3	13	15	2-	7
שוודיה הלסינגבורג	6	1	2	3	6	14	8-	5

בשלב הבתים השני שובצה באיירן לבית ג' לצידן של ארסנל, אולימפיק ליון וספרטק מוסקבה. לאחר ניצחון ביתי של 0-1 על ליון, הפגינה באיירן אופי רב כשחזרה מפיגור של שני שערים מול ארסנל בהייבורי, בדרך לשוויון 2-2 בסיום. באיירן הבטיחה את ראשות הבית כבר לאחר המשחק הרביעי, בו הביסה במשחק החוץ שלה במוסקבה 0-3 את ספרטק. באיירן שמרה על רשת נקייה בארבעה מששת המשחקים בשלב זה.

שלב הבתים השני - באיירן מינכן
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה	הפרש שערים	נקודות
גרמניה באיירן מינכן	6	4	1	1	8	5	3+	13
אנגליה ארסנל	6	2	2	2	6	8	2-	8
צרפת אולימפיק ליון	6	2	2	2	8	4	4+	8
רוסיה ספרטק מוסקבה	6	1	1	4	5	10	5-	4

בשלב רבע הגמר פגשה באיירן את מנצ'סטר יונייטד מאנגליה, בשחזור גמר ליגת האלופות 1999. באותו גמר ניצחה מנצ'סטר בצורה דרמטית עם שני שערים בתוספת הזמן של המשחק, והפעם במשחק הראשון באולד טראפורד, הייתה זו באיירן שהשיגה ניצחון דרמטי, בזכות שער של פאולו סרג'יו ארבע דקות לסיום. במשחק הגומלין באצטדיון האולימפי במינכן, השלימה באיירן ניצחון כפול במפגש, הפעם בתוצאה 1-2, לאחר שכבר הובילה 0-2 במחצית המשחק, והעפילה לחצי הגמר.

בשלב חצי הגמר התמודדה באיירן מול אלופת אירופה המכהנת, ריאל מדריד. התוצאות בצמד המשחקים היו זהות לתוצאות אותן השיגה שלב קודם לכן, כשבמשחק באצטדיון סנטיאגו ברנבאו שבמדריד, כבש ג'ובאני אלבר את השער היחיד במשחק, ובאיירן ניצחה 0-1, ובגומלין השלימה הקבוצה ניצחון כפול, כשגברה על ריאל בתוצאה 1-2. באיירן מעפילה לגמר לאחר ארבעה ניצחונות רצופים מול שתי אלופות אירופה הקודמות.

ולנסיה

ולנסיה העפילה לשלב הבתים דרך שלב הפלייאוף של המוקדמות, בו פגשה את טירול אינסברוק האוסטרית. לאחר שוויון 0-0 בחוץ, ניצחה ולנסיה בתוצאה 1-4 במסטאייה, אצטדיונה הביתי, מצמדים של גאיסקה מנדייטה ודייגו אלונסו.

בהגרלת שלב הבתים הראשון שובצה ולנסיה לבית ג', לצידן של אולימפיק ליון, אולימפיאקוס והירנביין. בארבעת המשחקים הראשונים השיגה ולנסיה ארבעה ניצחונות, כולל צמד ניצחונות על ליון. כבר בשלב זה הבטיחה הקבוצה את ראשות הבית ואת העפלתה לשלב הבא.

שלב הבתים הראשון - ולנסיה
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה	הפרש שערים	נקודות
ספרד ולנסיה	6	4	1	1	7	4	3+	13
צרפת אולימפיק ליון	6	3	0	3	8	6	2+	9
יוון אולימפיאקוס	6	3	0	3	6	5	1+	9
הולנד הירנביין	6	1	1	4	3	9	6-	4

בשלב הבתים השני, ולנסיה הוגרלה לבית א' יחד עם מנצ'סטר יונייטד, שטורם גראץ ופנאתינאיקוס. ולנסיה רשמה מאזן נקי מהפסדים בשלב זה, כשרשמה שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו, ביניהן שוויון 0-0 בבית ושוויון 1-1 בחוץ מול מנצ'סטר יונייטד, מה שנתן לה את המקום הראשון בבית בזכות יתרון בשערי חוץ מול האנגלים, שסיימו עם מספר נקודות זהה.

שלב הבתים השני - ולנסיה
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה	הפרש שערים	נקודות
ספרד ולנסיה	6	3	3	0	10	2	8+	12
אנגליה מנצ'סטר יונייטד	6	3	3	0	10	3	7+	12
אוסטריה שטורם גראץ	6	2	0	4	4	13	9-	6
יוון פנאתינאיקוס	6	0	2	4	4	10	6-	2

ברבע הגמר פגשה ולנסיה את ארסנל. במשחק הראשון בהייבורי, ולנסיה כבר הובילה במחצית משער של רוברטו אז'אלה, אך הפסידה בסיום בתוצאה 1-2. בגומלין במסטאייה, חלוץ הקבוצה ג'ון קארו מצא את הרשת בדקה ה-75, והעלה את ולנסיה לשלב חצי גמר בזכות יתרון בשערי חוץ.

בחצי הגמר ולנסיה פגשה קבוצה אנגלית שלישית במספר במהלך הטורניר, הפעם הייתה זו לידס יונייטד. לשתי הקבוצות היה מאזן גמרים זהה, הפסד אחד בהופעה אחת, ושתיהן רצו את הכרטיס לגמר. לאחר משחק ראשון שקול באלנד רואד שהסתיים בשוויון 0-0, ולנסיה לא הותירה לאנגלים שום סיכוי בגומלין. חואן סנצ'ס כבש ראשון בדקה ה-16 וקבע את תוצאת המחצית. שתי דקות מפתיחת המחצית השנייה הוסיף סנצ'ז את השני שלו, ומנדייטה קבע את תוצאת המשחק חמש דקות אחר כך, 0-3 לוולנסיה והופעה שנייה ברציפות בגמר המפעל.

סיכום המשחק

מחצית ראשונה

למשחק הגיעה באיירן ללא אחד משחקני ההרכב הפותח הקבועים שלה במרכז המגרש, ינס ירמיס הפצוע. מנגד, ולנסיה פתחה בהרכב עם חמישה שחקנים שפתחו גם בגמר הקודם, במטרה להשיג הפעם את המטרה ולזכות בגביע.

המשחק החל בסערה כשכבר בדקה השלישית בסן סירו, השופט ההולנדי, דיק יול הצביע על הנקודה הלבנה וקבע פנדל לוולנסיה. לאחר שנוצרה ערבוביה ברחבה, בלם באיירן, פטריק אנדרסון, נגע בכדור בידו כשהוא שרוע על הדשא. קפטן ולנסיה, גאיסקה מנדייטה, לקח את האחריות והכניע את אוליבר קאן, 0-1 לוולנסיה. מנגד, רק שבע דקות חלפו ובאיירן קיבלה פנדל גם היא, לאחר עבירה של ז'וסלין אנגלומה על שטפן אפנברג בתוך הרחבה. קשר באיירן, מהמט שול, היה זה שלקח את הבעיטה, אך סנטיאגו קניסארס עצר את הבעיטה ושמר על יתרון קבוצתו. עד לסיום המחצית באיירן שלטה יותר בכדור וניסתה לשלוח כדורים קדימה אל עבר ג'ובאני אלבר, אך הגנת ולנסיה החזיקה מעמד ושמרה על היתרון, 0-1 בהפסקה.

מחצית שנייה

עם פתיחת המחצית השנייה, שתי הקבוצות ערכו חילוף אחד. בוולנסיה דויד אלבלדה החליף את פאבלו איימר, בעוד ערכה באיירן חילוף התקפי, כשהמגן וילי סניול יצא, ובמקומו נכנס החלוץ קארסטן יאנקר. חמש דקות מפתיחת המחצית, אמדאו קרבוני נגע בכדור בידו בתוך הרחבה, ובאיירן קיבלה פנדל שני לזכותה ושלישי במשחק. הפעם הבועט היה אפנברג, שהטעה את קניסארס והשווה את התוצאה. באיירן הוסיפה לשלוט גם אחרי השער, אך ולנסיה נראיתה מעט יותר התקפית ויוזמת, הקצב ירד ובסיום הזמן החוקי התוצאה הייתה 1-1, והמשחק הלך להארכה.

הארכה ובעיטות הכרעה

באיירן הוסיפה להחזיק יותר בכדור גם בדקות ההארכה, אך שתי הקבוצות מיעטו לסכן את השער. בסיום ההארכה התוצאה נשארה 1-1, והקבוצות עברו להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. בפעם השישית בהיסטוריה של המפעל, ולראשונה מאז 1996, ההכרעה נופלת בפנדלים.

באיירן הוגרלה לבעוט ראשונה, והבועט היה פאולו סרג'יו, שנכנס כמחליף שלישי רק בדקה ה-108, והבעיטה שלו הלכה מעל השער. לאחר רצף של ארבע בעיטות מוצלחות, הגיע תורו של הבועט השלישי של ולנסיה, זלאטקו זחוביץ'. הסלובני נהדף על ידי קאן, ולאחר שלוש בעיטות לכל קבוצה, התוצאה עמדה על 2-2. הבאים בתור לבעוט היו שני שחקנים שגרמו לפנדל במהלך המשחק, פטריק אנדרסון ואמדאו קרבוני. שני השחקנים החמיצו את הבעיטה, כשהבעיטה של אנדרסון נעצרה על ידי קניסארס, וקרבוני בעט למשקוף. לאחר שערים בבעיטה החמישית של אפנברג ורובן בראחה, התוצאה עמדה על 3-3 אחרי חמש בעיטות, והדו-קרב המשיך. ביצ'נטה ליזארזו וקילי גונסאלס עמדו בלחץ וכבשו. בלמה של באיירן תומאס לינקה כבש אף הוא, וברגע המכריע של המשחק אוליבר קאן עצר את הבעיטה של מאוריסיו פלגרינו, ובאיירן זכתה בתואר הרביעי בתולדותיה.

23 במאי 2001	גרמניה באיירן מינכן	1–1‏^ה	ספרד ולנסיה	סן סירו, מילאנו, איטליה צופים: 71,500 שיפוט: הולנד דיק יול
	שטפן אפנברג 50' (פ)	(סיקור)	גאיסקה מנדייטה 3' (פ)
		תוצאת פנדלים
	פאולו סרג'יו חסן סליהמיצ'יץ' אלכסנדר ציקלר פטריק אנדרסון שטפן אפנברג ביצ'נטה ליזארזו תומאס לינקה	5–4	גאיסקה מנדייטה ג'ון קארו זלאטקו זחוביץ' אמדאו קרבוני רובן בראחה קילי גונסאלס מאוריסיו פלגרינו

הרכבי הקבוצות

באיירן מינכן

ולנסיה

באיירן מינכן: שוער 1 גרמניה אוליבר קאן בלם 4 גאנה סמואל קופור בלם 5 שוודיה פטריק אנדרסון 38' בלם 25 גרמניה תומאס לינקה קיצוני ימני 2 צרפת וילי סניול 46' קיצוני שמאלי 3 צרפת ביצ'נטה ליזארזו קשר מרכזי 23 אנגליה אוון הרגריבס קשר מרכזי 11 גרמניה שטפן אפנברג (קפטן) 50' קשר התקפי 7 גרמניה מהמט שול 39' 108' קשר התקפי 20 בוסניה והרצגובינה חסן סליהמיצ'יץ' חלוץ 9 ברזיל ג'ובאני אלבר מחליפים: שוער 22 גרמניה ברנד דרהר מגן 18 גרמניה מיכאל טרנאט קשר 10 שווייץ צ'יריאקו ספורצה חלוץ 13 ברזיל פאולו סרג'יו 108' חלוץ 19 גרמניה קארסטן יאנקר 46' חלוץ 21 גרמניה אלכסנדר ציקלר 100' חלוץ 24 פרגוואי רוקה סנטה קרוס מאמן: גרמניה אוטמאר היצפלד

ולנסיה: שוער 1 ספרד סנטיאגו קניסארס מגן ימני 20 צרפת ז'וסלין אנגלומה בלם 12 ארגנטינה רוברטו אז'אלה 90' בלם 2 ארגנטינה מאוריסיו פלגרינו מגן שמאלי 15 איטליה אמדאו קרבוני 26' קשר אחורי 19 ספרד רובן בראחה קשר ימני 6 ספרד גאיסקה מנדייטה (קפטן) 3' קשר שמאלי 18 ארגנטינה קילי גונסאלס 117' קשר התקפי 35 ארגנטינה פאבלו איימר 46' חלוץ 17 ספרד חואן סנצ'ס 66' חלוץ 7 נורווגיה ג'ון קארו מחליפים: שוער 25 ספרד אנדרס פאלופ מגן 5 יוגוסלביה מירוסלב דז'וקיץ' 90' מגן 13 ברזיל פאביו אאורליו קשר 4 צרפת דידייה דשאן קשר 8 סלובניה זלאטקו זחוביץ' 66' קשר 14 ספרד ויסנטה קשר 23 ספרד דויד אלבלדה 46' מאמן: ארגנטינה הקטור קופר

השחקן המצטיין: גרמניה אוליבר קאן עוזרי שופט: הולנד יאאפ פול (קוון) הולנד יאן-וילם ואן ולוון (קוון) שופט רביעי: הולנד יאן וחריף

נתוני משחק

	באיירן מינכן	ולנסיה
שערים	1	1
בעיטות לשער	19	9
בעיטות למסגרת	5	4
החזקת כדור	64%	36%
קרנות	10	3
עבירות	24	23
נבדלים	2	6
כרטיסים צהובים	2	2
כרטיסים אדומים	0	0

קישורים חיצוניים

• ynet ספורט, גמר ליגת האלופות: משחק העונה של אירופה, באתר ynet, 23 במאי 2001
• ynet ספורט, באיירן מינכן אלופת אירופה, באתר ynet, 23 במאי 2001