גראנט אקץ

גראנט אקץ
לידה 25 באפריל 1974 (בן 50)
סנט קלר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה The Culinary Institute of America at Hyde Park עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גראנט אקאץ, 2010

גראנט אקץ (Grant Achatz ; נולד ב-25 באפריל 1974) הוא שף ומסעדן אמריקאי, המתמחה בגסטרונומיה מולקולרית.

שנותיו הראשונות והקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנערותו עבד אקץ במסעדות הוריו במישיגן, אחרי כן למד ב-The Culinary Institute of America בהייד פרק, ניו יורק. בתום לימודיו, עבד אקץ במסעדת "פרנץ' לונדרי" של תומאס קלר, ביוטוויל, קליפורניה, בה שהה ארבע שנים והגיע למדרגת סגן-שף. ב-2001 הוא עבר לשיקגו ונעשה שף מסעדת "טריו" (Chef) באוונסטון, אילינוי, שבעת בואו החזיקה בניקוד של ארבעה כוכבים ממובייל טראבל גייד. במהלך שלוש השנים הבאות, תחת פיקודו של אקץ, המוניטין של "טריו" נסק.[1] וב-2004 זכתה המסעדה בכוכב החמישי ממובייל טראבל גייד, ובכך הייתה לאחת מ-13 מסעדות בארצות הברית באותה שנה שהחזיקו בדירוג זה.

אליניאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005, יצא אקאץ לדרך עצמאית, הוא פתח את מסעדת "אליני" (Alinea) בשכונת לינקולן פארק בשיקגו. המסעדה ממוקמת בהמשך הרחוב שבתחילתו נמצא תיאטרון Steppenwolf Theatre Company המפורסם והיא שוכנת בתוך בניין חסר הידור המורכב מלבנים אפורות, ושום שם אינו רשום עליו, אלא מספר הרחוב בלבד. בפנים, למסעדה אין בר, אין לובי, ויש 64 מקומות ישיבה. אקץ מציע לסועדים בחירה בין שני תפריטי טעימות, האחד בן 12 מנות והשני בן 28 מנות. כעבור שנתיים מפתיחתה העניק מובייל טראבל גייד את הניקוד המקסימלי של חמישה כוכבים ל"אליני". בכך היא הייתה לאחת מ-16 מסעדות בלבד בארצות הברית שהחזיקו בניקוד זה ב-2007.

באוקטובר 2008 כתב העת "גורמה" הכתיר את "אליני" כמסעדה הטובה ביותר בארצות הברית ברשימת "50 המסעדות הטובות באמריקה" שלו.

ב-2007 המגזין "רסטורנט" הוסיף את "אליני" לרשימת 50 המסעדות הטובות בעולם שלו, תחילה היא הופיעה במקום 36, ב-2008 הגיעה 15 למקום ה-21, ב-2009 למקום ה-10, וב-2010 התקדמה המסעדה למקום ה-7. בנוסף היא נבחרה על ידי המגזין למסעדה הטובה ביותר בצפון אמריקה. ב-2011 הגיעה המסעדה למקום ה-6 ברשימה העולמית של המגזין וגם נבחרה שוב על ידי המגזין למסעדה הטובה ביותר בצפון אמריקה.

בנובמבר 2009, אקץ וצוותה של "אליני" תכננו את תפריטה של מסעדת "איקרוס" (Ikarus) הנמצאת בזלצבורג, אוסטריה. מסעדת "איקרוס" מביאה מדי חודש שף מוביל מרחבי תבל על מנת שירכיב את תפריטה לאותו חודש ויאמן את צוותה.[2]

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2008, גראנט אקץ פרסם ביחד עם ניק קוקונאס (Nick Kokonas) את הספר " אליני ", המציג למעלה מ-100 ממתכוני המסעדה. הספר עוקב אחרי החיים במטבח של אקץ וצוותו, וכולל למעלה מ-400 תצלומים מאחורי הקלעים מעשה ידיה של לרה קסטנר (Lara Kastner).[3]

ביוני 2009, אקץ וקוקונאס חברו יחדיו לכתיבת הספר "החיים, על הקו" (Life, On the Line), המגולל את סיפורה של אליני ושל מאבקו של אקץ במחלת הסרטן, הספר ראה אור בהוצאת גות'אם (Gotham Books) ב-3 במרץ 2011[4].

פעילויות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקץ היה אורח באוניברסיטת הרווארד באוקטובר 2010, העניק הרצאה בסדרת הרצאות אודות מדע ובישול הקרויה בשם "המצאה מחדש של מרקם וטעם האוכל".[5]

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 ביולי 2007 הודיע אקץ שהוא אובחן כחולה בקרצינומת תאי קשקש בשלב 4 בפה, שייתכן שהתפשט לבלוטות הלימפה שלו. ב-18 בדצמבר 2007, הכריז אקץ שהוא חופשי מסרטן. הוא זקף זאת לזכות סדרת טיפולי כימותרפיה והקרנות שעבר במרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו, שהעלימו את סממני מחלת הסרטן. הטיפול לא הצריך ניתוח פולשני בגרונו של אקץ.[6]

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Edge Cuisine: Grant Achatz", pp. 101-149. in Michael Rhulman, The Reach of a Chef: Beyond the Kitchen, Viking, Penguin Group, 2006.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גראנט אקץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "טריו מובילה בין המסעדות הטובות ביותר", USA Today‏26 בדצמבר 2003
  2. ^ הלן רוזנר, "המיזם האוסטרי הזמני של אליני",chicago.grubstreet.com‏ 10 בינואר 2009
  3. ^ ריישל לוין, סקירה של הספר "אליני" של גראנט אקץ, 20 באוקטובר 2010‏gayot.com
  4. ^ פיט וולס, הוצאת גות'אם, "החיים, על הקו", הניו יורק טיימס, 25 ביוני 2009
  5. ^ "אין לכם תוכניות הערב? גראנט אקץ בשידור חי מהרווארד", מדריך זגאט, 11 באוקטובר 2010
  6. ^ אליזבט לנדאו, "כיצד השף המוביל מאבד, ומשיג מחדש את חוש הטעם שלו", CNN‏, 4 במאי 2010