גרנולה (באנגלית: Granola) היא תערובת של שיבולת שועל, אגוזים, זרעים המגוונים את טעמה ומוסיפים לערכה התזונתי. כדי להמתיק את הגרנולה בדרך כלל משתמשים בדבש או ממתיקים אחרים כמו סוכר חום, סילאן ולעיתים כוללת גם פירות יבשים. היא נאפית עד שהיא פריכה וזהובה.[1]
גרנולה נאכלת בדרך כלל לארוחת בוקר, אך גם משמשת כחטיף או חטיף אנרגיה קליל לאורך היום בשל משקלה הקל ותכולת הקלוריות הגבוהה שלה. ניתן לאכול אותה עם יוגורט, חלב, מיץ תפוזים או להשתמש בה כתוספת למאפים וקינוחים שונים.[2]
הגרנולה הומצאה ב-1863 בדנסוויל(Dansville), שבמדינת ניו יורק על ידי ד"ר ג'יימס קיילב ג'קסון(אנ').[3] הסנטוריום של ג'קסון, שהיה ספא בריאות בולט שפעל עד תחילת המאה ה-20 ליד דנסוויל, היה ידוע גם בתור 'הבית שלנו על הגבעה'; לכן, החברה שהוקמה כדי למכור את הגרנולה של ג'קסון הייתה ידועה בשם 'חברת הגרנולה של הבית שלנו' (Our Home Granula Company). הגרנולה הורכבה מקמח גרהם. מוצר דומה פותח על ידי ג'ון הארווי קלוג. גם הוא היה ידוע בתחילה בשם גרנולה בהגיה עם שורוק (Granula), אבל השם שונה לגרנולה כפי ההגיה המקובלת היום (Granola), כדי למנוע בעיות משפטיות עם ג'קסון.
את השימוש בגרנולה לתפריט היום יומי בעולם המערבי האיצו שני גורמים עיקריים:
בשנות ה-60 חיפשו ילדי הפרחים מאכלים יבשים הנשמרים לאורך זמן, טעימים, ובעלי מראה וטעם "קרובים לטבע", הניתנים לקנייה בצורת מזון ארוז מראש, אך שניתן גם להכינם לבד בקלות.
גרנולה מכילה עמילן עמיד אשר צריכתו יכולה לסייע בהפחתת רמות הכולסטרול בדם. צריכת גרנולה מבוססת שיבולת שועל מלאה מובילה לירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הכללי ו-LDL.[4]
עמילן עמיד הנמצא בגרנולה תורם לוויסות רמות הסוכר בדם, מה שיכול להועיל במיוחד לאנשים עם סוכרת.
הסיבים התזונתיים בגרנולה יכולים לסייע בתחושת שובע לאורך זמן, מה שעשוי לסייע בניהול משקל.[5]
בקרב ילדים:
הוספת גרנולה לארוחת הבוקר יכולה לשפר את האיזון התזונתי של הילדים, מה שיכול לתרום לצריכת רכיבי תזונה חיוניים.
גרנולה עשויה לסייע בעידוד יציאות סדירות, דבר שיכול לתרום לבריאות תקינה של מערכת העיכול.
תזונה מאוזנת במהלך הילדות היא קריטית להתפתחות פיזית ומנטלית, הוספת גרנולה יכולה לתרום לכך.[6]
את הגרנולה מומלץ להכין באזור שבו הלחות מועטה, על מנת לשמור על איכות חומר הגלם. תחילה מערבבים את הרכיבים היבשים כמו שיבולת שועל, אגוזים ודגנים אחרים. בשלב השני מכינים את נוזל ההמתקה של הגרנולה (המכיל: דבש, מים ושמן) הנוזל עוזר לאגד את החלקיקים הקטנים לגרגרים גדולים יותר. אותו מוסיפים לשיבולת השועל וקולים בתנור את התערובת בטמפרטורה של 150–220 מעלות צלזיוס עד שהגרנולה מקבלת צבע זהוב ופריך. לאחר מכן שיבולת השועל הקלויה מקוררת, ואליה מתווספים התוספים כגון אגוזיםזרעים ושקדים.[7]
חיי המדף של גרנולה מהווים פרמטר חשוב באיכות ובבטיחות המוצר לצריכה, המשקף את התקופה שבה הגרנולה שומרת על טריותה ותכונותיה התזונתיות. גרנולה רגישה ללחות ולשינויים סביבתיים ולכן חיי המדף שלה מושפעים מגורמים כמו רמת הלחות, טמפרטורת האחסון ותכונות האריזה. שימוש במודלים מתקדמים לחיזוי חיי המדף, כגון מודלים של העברת אדי מים (WVTR) המודדים את קצב מעבר הלחות דרך האריזה, מאפשרים לקבוע את התקופה שבה גרנולה נשארת טרייה ואכילה. בנוסף, על ידי אופטימיזציה של חומרי האריזה והתנאים הסביבתיים, ניתן להאריך את חיי המדף של גרנולה ולשמור על איכות המוצר, תוך מניעת בזבוז מזון. שימוש באריזות עם תכונות חסימת לחות גבוהות, חשוב לשמירה על טריות הגרנולה לאורך זמן. יתר על כן, עם העלייה במודעות הסביבתית, מגמה גוברת היא שימוש בחומרי אריזות בני-קיימא, שמצד אחד שומרים על המוצר ומצד שני תורמים להפחתת הזיהום. בסופו של דבר, חיי המדף של הגרנולה מוגבלים כתוצאה משינויים כימיים ופיזיים, כאשר תכולת הלחות מהווה את הפרמטר הקריטי ביותר לשמירה על איכות המוצר.[8]
חטיפי גרנולה הם חטיפים קטנים המכילים מרכיבים עשירים בתועלת בריאותית ומספקים מקור מהיר לפחמימות, חלבונים ושומנים. הם פופולריים בקרב צרכנים הזקוקים למקור אנרגיה מהיר בשל חוסר זמן לארוחה מסודרת. מקורו של חטיף הגרנולה הראשון הוא בשנות ה-80, אשר נקרא "Power bar" והוצא לשוק בשנת 1986. מאז, חטיפי גרנולה הפכו למבוקשים עבור הציבור הרחב ובמיוחד בקרב ספורטאים, מטיילים ואנשים עסוקים, להם בשוק מוצע מגוון רחב של חטיפים בעלי טעמים ורכיבים שונים.[9]