תחום | רפואת עור |
---|---|
טיפול | אדלימומאב |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 1123031 |
MeSH | D016460 |
סיווגים | |
ICD-11 | EE80.0 |
גרנולומה אנולרה (באנגלית: Granuloma Annulare) היא מחלת עור דלקתית כרונית שפירה המאופיינת בהופעת גרנולומה, המתבטאת בנגעים דמויי טבעת. משערים שהופעתה קשורה למחלות זיהומיות או מחלות מערכתיות כסרטן, סוכרת או טראומה. המחלה יכולה להתבטא באופן מקומי כנגעים בגפיים או בצורה מפושטת יותר. הפרוגנוזה טובה ולעיתים ההחלמה ספונטנית. קיימות מספר אפשרויות טיפוליות והבחירה תיעשה לפי אופי המחלה ומידת הסבל של המטופל.[1] שכיחות המחלה מוערכת בכ-0.1% - 0.4%, היא נפוצה יותר בקרב נשים ויכולה להופיע בכל גיל אם כי יותר משני שלישים מהחולים הם בני 30 ומטה.[2]
המחלה יכולה להופיע בארבעה אופנים: מחלה מקומית, מפושטת, תת-עורית ומחוררת.[3]
מחלה מקומית (Localized) היא השכיחה ביותר. בכ־75% מהמקרים המחלה תופיע כמחלה מקומית בצורת פפולות טבעתיות קטנות בצבע אדום. הפפולות יכולות להופיע כנגעים בודדים או מחוברים. לרוב ההופעה היא על הידיים או הרגליים. כמחצית מהמקרים של מחלה מקומית יחלפו מאליהם תוך שנה עד שנתיים.[3][4]
מחלה מפושטת (Disseminated) מאופיינת בהופעת הפפולות דומה למחלה המקומית אך בצורה מפושטת של 10 נגעים או יותר שלעיתים מתמזגים לטבעת מפושטת בגפיים, בגב ובצוואר. המחלה בצורתה המפושטת יכולה להמשך שלוש עד ארבע שנים ואף יותר.[3] מהווה 5% מהמקרים, הספרות הרפואית מדווחת על יחס של 1:2.9 בנשים מול גברים.[5]
מחלה תת-עורית (Subcutaneous) מאובחנת לרב בקרב ילדים בני שנתיים עד חמש. המחלה מופיעה כגושים קטנים מתחת לעור בגפיים ובקרקפת. הנגעים יכולים להופיע כבודדים או באשכולות ומאובחנים באמצעות ביופסיה[2][3]
מחלה מחוררת (Perforating) היא צורה נדירה של המחלה שיכולה להופיע בילדים ובמבוגרים צעירים. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים. תיתכן הופעה שלה בצורה מקומית על הגפיים או בצורה מפושטת יותר גם לאזור הבטן והגב. הנגעים בגודל 1–5 מילימטרים עם קרום מרכזי. בצורת הופעה זו 25% מהחולים מדווחים על גרד ו-25% מהחולים מדווחים על כאבים בעיקר בנגעים שבכפות הידיים. סיבת ניקוב העור אינה ברורה אולם יש הקושרים זאת לעקיצות חרקים, קרינה, טראומה או זיהום ויראלי.[3][5]
האבחנה מתבססת על סימנים קליניים, הערכת גורמי סיכון וממצאים היסטולוגיים בבדיקת ביופסיה. תוצאות הביופסיה בדרך כלל יראו ניוון מוקדי של קולגן עם דלקת תגובתית ופיברוזיס. אבחנה מבדלת נעשית ממחלות כגון פסוריאזים, לופוס, אקזמה ועוד. היעדר שינויים במרקם העור, שנשאר חלק, מהווה מאפיין שמבדיל גרנולומה אנולרה ממצבי עור אחרים.[6][7]
המחלה תוארה לראשונה על ידי קלקוט פוקס בשנת 1890 כהתפרצויות טבעתיות באצבעות. הוא גרס כי קיים קשר בין המחלה לבין גורמים זיהומיים כגון הפטיטיס C, או וירוס אפשטיין-בר.[4]
בשנת 1902 השתמש הנרי רדקליף קרוקר (אנ') במונח דרמטוזיס גרנולומטי המאופיין בארבע צורות ההופעה של פפולות - טבעתיות, נקרוביוטיות עוריות, תת-עוריות ומחוררות, וכינה אותה בשם Granuloma Annulare.[8]
עדיין לא קיימת שיטת טיפול חד משמעית למחלה, והמחקרים שפורסמו תארו מקרים מועטים. לא תמיד קיים הכרח לטפל, מאחר שתיתכן החלמה ספונטנית גם ללא טיפול. עם זאת, ייתכן שהמטופלים יהיו מעוניינים בקבלת טיפול מטעמים קוסמטיים או בשל סימפטומים מטרידים. ניתן לסווג את הטיפול לטיפול מקומי או מערכתי. הטיפול יכול להינתן במריחה על העור, הזרקה, פוטותרפיה, טיפול בחנקן נוזלי או בליעת כדורים.[9]
טיפול מקומי ניתן על ידי מריחת קורטיקוסטרואידים או הזרקה ישירות לנגעים. מריחת קורטיקוסטרואידים נחשבת לטיפול קו-ראשון בגרנולומה אנולרה מקומית. יש להדריך את המטופלים בסיכון לאטרופיה של העור או שינויים בפיגמנט. אפשרות טיפולית נוספת שהוכיחה יעילות היא קרם %Pimecrolimus 1 ומשחת Tacrolimus 0.1%. נגעים באזורים רגישים מבחינה קוסמטית שאינם מתאימים לטיפול בקורטיקוסטרואידים, מטופלים על ידי ג'ל Dapsone 5% עם משחת Tacrolimus 0.1%. כאשר הטיפול במריחה מקומית לא מיטיב, ניתן לטפל באמצעות זריקות סטרואידים תוך-עוריות. אופציה נוספת לטיפול מערכתי היא מתן סטרואידים או תרופות אנטימלריות ככלורוקין או הידרוכלורוקין בבליעה. כאשר הטיפולים המקומיים או המערכתיים לא מביאים לשיפור, קיימת אפשרות לטיפול על ידי פוטותרפיה. הטיפול נעשה על ידי אור אולטרה סגולי או PUVA (אור אולטרה סגול בשילוב פסוראלן).[10]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.