מידע כללי | |
---|---|
סוג | גשר |
שימוש | מעבר הולכי רגל וכלי רכב |
על שם | האינווליד |
מיקום | פריז |
מדינה | צרפת |
מיקום ההתחלה | רציף אורסיי |
מיקום הסוף | רציף קונפרנס |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1854–1855 |
תאריך פתיחה רשמי | 1855 |
מבנה | גשר |
אדריכל | Paul-Martin Gallocher de Lagalisserie |
מידות | |
אורך | 152 מטר |
רוחב | 18 מטר |
מידע טכני | |
נתיבים | 2 מדרכות בכול צד, נתיב תחבורה ציבורית, כביש דו-סתרי, נתיב אופניים |
קואורדינטות | 48°51′50″N 2°18′37″E / 48.863791°N 2.310361°E |
גשר האינווליד (בצרפתית: Pont des Invalides) הוא הגשר הנמוך ביותר מבין הגשרים שחוצים את נהר הסן בתחומי העיר פריז.
סיפורו של גשר האינווליד מתחיל בשנת 1821, כאשר המהנדס קלוד לואי מרי אנרי נאוויה הגה גשר שחצה את הסן ללא עמודי תמך, חידוש זה של נאוויה היה מהפכני מבחינה טכנולוגית. בנייתו הגשר התלוי המוצע החלה ב-1824, הגשר היה אמור להיבנות מול האינווליד היכן שכיום ממוקם גשר אלכסנדר ה-3. נאוויה לא הוסיף טווח בטיחות לחישוביו, על אף שהחוזה לבניית הגשר היה נוקשה במיוחד. אחריי שתוכניתו של נאוויה אושרה על ידי חברת השקעות פרטית, הקבלן לא היה יכול לשנות דברא בלי אישור, ולא היה אישור להצעה של שיפורים.[1] הגשר איבד את בטיחותו לאחר שנשברו המעגנות עקב הצטברות של סחף ותנועה נוספת עקב עצירת המים ליד התמכים. הגשר נזקק לפירוק, ונאוויה הואשם בכך על ידי וועדה ממשלתית שקבעה שהוא שם את מבטחו במתמתיקה יתר על המידה. נאוויה נראה בציבור בצורה שלילית, ואף הושווה אל בוני הגשרים הבריטים (עד שנת 1904 צרפת ובריטניה היו יריבות מרות).[2]
לאחר שהושגה הסכמה בין הקבלן למשקיעים, חומרי הגלם הועברו לבניית גשרים אחרים, שיבנו על פי עיצובים של אלן דסז'ארדנס שנחשבו בעייני הציבור כפחות אלגנטיים מבחינה עיצובית.[1] בתגובה לתלונות על עיצובו של אלן דסז'ארדנס מצד האינווליד, השירותים הציבוריים החליטו להזיז את הגשר אל מורד הנהר. לכן בשנת 1829 שני מהנדסים, דה וורז'ס וביארד דה לה וונגטרי, סיימו את הבנייה של גשר תלוי ראוי אשר נתמך על ידי שני עמודי תמך בסן ושלושה פורטיקים, כול אחד בגובה 20 מטר.[3] עקב שחיקה מרובה של הגשר, המעבר בו היה צריך להיות מוסדר משנת 1850 ואילך.
בשנת 1854, הרסו את גשר האינווליד בכדי שיוכלו לבנות גשר חדש לכבוד התערוכה העולמית של פריז לשנת 1855. פול מרטין גלושר דה לגליסרי ו ז'ולס סווארין השתמשו בעמודי התמך הקיימים של הגשר הקודם לו הוסיפו עמוד תמך מרכזי שמסביבו במתרה לבנות במקום הגשר התלוי גשר קשתות מלבנים. את המזח החדש עיטרו פסלים בשני נושאים אלגוריים: ניצחון הארץ מאת ויקטור ויליין במעלה הנהר; הניצחון הימי מאת ז'ורז 'דיאבולט במורד הזרם, ואילו שני המזחים הישנים עוטרו בפסלים של גביעים צבאיים הנושאים את מעיל הנשק האימפריאלי, שניהם עבודתם של אסטיינקס-סבולה בוזיו. חרף העובדה שהגשר חודש וחוזק, הוא עדיין שקע 25–30 סנטימטר ב-1878, ואיבד שתי קשתות במהלך החורף של 1880 (הקשתות שוחזרו עד סוף השנה ההיא). אך מאז גשר האינווליד לא סבל מזנקים משמעותיים, והשיפוץ היחיד שבוצע בו היה הרחבת המדרכה בשנת 1956.
קישורים חיצוניים
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל פריז |