![]() | |
גשר החלפנות | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גשר |
על שם | חלפני כספים |
כתובת | Bd. du Palais, איל דה לה סיטה |
מיקום | הרובע הראשון, פריז |
מדינה |
צרפת ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה |
גשר ראשון: המאה ה-9 גשר שני: המאה ה-14 גשר שלישי: 1647-1639 גשר רביעי: 1858 – 1860 |
תאריך פתיחה רשמי |
1860 ![]() |
שיטת בנייה | גשר קשת |
חומרי בנייה | אבן |
אדריכל |
הגשר השלישי: ז'אן אנדרואה דה סרסו הגשר הרביעי: פול-מרטין גלושה דה לגליסרי |
סגנון אדריכלי | נאו קלסיקה |
מידות | |
אורך | 103 מטר |
רוחב | 30 מטר |
מידע טכני | |
מפתחים | 31 מטר |
קואורדינטות | 48°51′24″N 2°20′48″E / 48.856597°N 2.3467°E |
![]() ![]() |
גשר החלפנות (בצרפתית: Pont au Change) הוא גשר שנבנה מעל נהר הסן ומקשר בין מתחם הקונסיירז'רי על האי איל דה לה סיטה לבין כיכר השאטלה ברובע הראשון (הגדה הימנית).
עדויות מצביעות על כך שהגשר התקיים במקום כבר מהמאה התשיעית ונבנה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה לאחר שניזוק בגלל שיטפונות ושרפות. הגשר הנוכחי נבנה ב-1860 ושמו ניתן לו בגלל ריבוי החלפנים שפעלו מדוכנים שנבנו בעבר על הגשר.
הגשר הראשון לחיבור איל דה לה סיטה לגדה הימינית של הסן נבנה במהלך המאה ה-9, בתקופת שלטונו של קרל השני, מלך פרנקיה המערבית (ויש טענות שהוקם אף מוקדם יותר[1]). עם הקמתו נקרא הגשר "הגשר הגדול" (Grand-Pont) כשמדרום לו הוקם הגשר הקטן (צר') שחיבר את איל דה לה סיטה לגדה השמאלית. שני הגשרים היו חלק מהדרך הראשית שחתכה את פריז מצפון לדרום בתחילת האלף השני.
ב-1141 התיר המלך לואי השביעי לאזרחי פריז להקים על הגשר חנויות של צורפים וחלפני כספים שנתנו לו בהמשך את שמו[א].
ב-1280 גרם שיטפון חזק בסן לסחיפת חלקו המרכזי של הגשר ושיטפון נוסף ב-1296 הביא לסחיפת כל הגשר.
בתחילת המאה ה-14 נבנה "הגשר הגדול" מחדש ושמו שונה ל"גשר החלפנות" (Pont au Change) שמנציח את היותו של הגשר הקודם מקום מושבם של חלפני העיר. בקרבתו נבנה באותה תקופה גשר הטוחנים (צר') שהיה גשר הולכי רגל שהוביל למספר טחנות קמח[ב][ג].
ב-1616 גרם שיטפון בסן לקריסת 2 עמודי תמיכה בגשר וב-1621 נהרס הגשר כליל בעקבות שריפה. לאחר הריסת הגשר הוקם במקום גשר עץ זמני.
ב-1639 החלה בניית גשר אבן קבוע, פרויקט שהסתיים ב-1647. תכנון הגשר נמסר לאדריכל ז'אן אנדרואה דה סרסו (צר') ומומן על ידי הסוחרים שהחזיקו חנויות על הגשר. הגשר נבנה מאבן, נשען על שבע קשתות ורוחבו היה כמעט 40 מטר ועם סיום בנייתו היה הגשר הרחב ביותר מכל הגשרים על הסן.
ב-1647, עם סיום בניית הגשר, הוקמה בקצהו, על הגדה הימנית, אנדרטת גשר החלפנות (צר') שמנציחה את המלך לואי הארבעה עשר ואת הוריו לואי השלושה עשר ואן מאוסטריה. האנדרטה פורקה ב-1787[ד].
בשנים 1651, 1658 ו-1668 גרמו שיטפונות בסן לנזקים לגשר, נזקים שתוקנו במהלך שיפוץ הגשר ב-1740. בשנים 1787-1786 הרסה העירייה את המבנים שנבנו על הגשר.
ב-1830, במהלך מהפכת יולי, התחוללו על הגשר קרבות בין החיילים למורדים.
ב-1860 הושלמה בניית גשר חדש במקום והוא מתקיים עד היום. הגשר שמר על האורך של 103 מטר ושבעת הקשתות של הגשר שנהרס הוחלפו בשלוש קשתות כשמפתח כל קשת 31 מטר. הגשר תוכנן על ידי האדריכל פול-מרטין גלושה דה לגליסרי (צר')[ה] ונבנה בתקופת שלטונו של נפוליאון השלישי שראשי התיבות של שמו חרוטים על הגשר.
במקביל לבניית "גשר החלפנות", ובאותו מודל, נבנה גם גשר סנט מישל (צר') שחיבר בצד השני של האי את איל דה לה סיטה לגדה השמאלית והיה בהמשכו של רחוב Rue du Palais שחיבר את שני הגשרים.
אתר)