גשר מעלית הוא טיפוס של גשר נפתח הנטוי על גבי נתיב מים. חלקו הנע של הגשר מחובר בשני צידיו למגדלים או למגבהים ומתרומם בעת הצורך אנכית על מנת לאפשר לכלי שיט לעבור תחתיו, כאשר הוא נותר מקביל למישור הכביש של הגשר.
לטיפוס זה של גשר יש יתרונות על פני טיפוסים אחרים של גשרים נעים. עלות בנייתו היא נמוכה יותר בדרך כלל. כמו כן משקל הנגד שיש לשלב בגשר צריך להיות זהה למשקלו של המרכיב הנע, בעוד שבגשר המתרומם בזווית ביחס למישור שלו נחוץ משקל נגד גדול בהרבה. לכן ניתן לבנות את הגשר מחומרים כבדים יותר, המתאימים למשל לגשרי רכבת.
ברבים מגשרי המעלית נעשה שימוש במגדלים אנכיים, אך בחלקם נעשה שימוש דווקא במגבהים הידראוליים הממוקמים מתחת למפלס הגשר (ואז הגשר מכונה גשר שולחן (אנ')).
החיסרון העיקרי של גשרי מעלית הוא המרווח האנכי המצומצם המתקיים מתחתיהם לשם מעבר כלי שיט, הנובע מכך שהגשר נותר תלוי אנכית מעל נתיב השיט.
טיפוס גשר הדומה לגשר המעלית הוא הגשר השוקע (אנ'), שבו מונמך מפלס הגשר אל מתחת לפני המים של נתיב השיט שהגשר ממוקם לרוחבו.