גשר קניון ניו ריבר (וירג'יניה המערבית)

גשר קניון ניו ריבר
New River Gorge Bridge
גשר קניון ניו ריבר
גשר קניון ניו ריבר
גשר קניון ניו ריבר
מידע כללי
סוג גשר קשת תחתית, גשר עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש חציית ניו ריבר (נהר) לכלי רכב, אופניים והולכי רגל
כתובת מחוז פאייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פייטוויל(אנ') מערב וירג'יניה.
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה יוני 1974 – אוקטובר 1977 (כ־3 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 22 באוקטובר 1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת בנייה U.S.Steel
חומרי בנייה פלדת בליה
אדריכל מייקל בייקר אינטרנשיונל
מידות
אורך 924 מטר
גובה 267 מטר
מידע טכני
מפתחים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מִפְתָּח מרבי 518 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
נתיבים 4
קואורדינטות 38°04′08″N 81°04′57″W / 38.06889°N 81.08259°W / 38.06889; -81.08259
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מעל נהר ניו ריבר בגובה של כ-265 מטרים, על משטח פלדה, שבנוי מתחת לכביש US 19 שעובר על גשר קניון ניו ריבר.

גשר קניון ניו ריבר (באנגלית: New River Gorge Bridge) הוא גשר קשתות פלדה באורך 924 מטרים מעל ערוץ נהר ניו ריבר ליד פייטוויל(אנ'), וירג'יניה המערבית, בהרי האפלצ'ים שבמזרח ארצות הברית. עם הקשת שאורכה 518 מטרים, גשר קניון ניו ריבר היה גשר הקשתות הארוך ביותר בעולם במשך 26 שנים[1][2]; כעת הוא החמישי באורכו; והארוך ביותר מחוץ לסין. לכשהושלם קטע הכביש הבין מדינתי מס' 19(אנ') שעובר מעליו, הושלם פרוזדור L - אחד מתוך מספר "מעברים הכרחיים" בצורה של כבישים מהירים שחוצים את שרשרת הרי האפלצ'ים[א]. .

הכביש שעל גשר קניון רכב ניו ריבר נמצא 267 מטרים מעל הנהר[2], מה שהופך את הגשר לאחד מגשרי כלי הרכב הגבוהים בעולם; הוא השלישי בגובהו בארצות הברית. כשהושלם בשנת 1977, הוא היה הגשר הגבוה בעולם הנושא כביש רגיל, תואר בו החזיק עד פתיחת גשר ליגואנגה בסין(אנ') בשנת 2001[3].

בניית הגשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הכבישים המהירים של מערב וירג'יניה בחרה בחברת "מייקל בייקר אינטרנשיונל" למשימת תכנון הגשר[4]. הם תכננו גשר בעל קשת יחידה באורך כקילומטר מעל נהר. שירותיהם כללו מחקרי מיקום, תכנון מקדים וסופי, פיתוח חלופות, הערכת סביבה, ליווי בשלב הבנייה ובדיקה וניתוח מעמיקים[4].

חטיבת הגשרים האמריקאית של חברת US Steel(אנ') קיבלה את חוזה הבנייה. ביוני 1974 הוקם מסלול כבלים בין ארבעה מגדלים - שניים מכל צד של הקניון - כדי לחצות את הערוץ עם 2 עגלות התלויות על הכבלים (2 רכבלים). הופעלו מנופים כדי להניע את איברי הפלדה המסיביים למקומם. שתי העגלות היו מסוגלות לשנע 50 טון כל אחת, עובדה שאפשרה להעביר מנות במשקל של עד 92 טון למקומן, כשהן עובדות במקביל. העגלות נעו על כבלים בקוטר 7.62 סנטימטרים (3 אינץ'). רוב חלקי הגשר הגיעו באמצעות רכבת לעיירה לנלן(אנ') שבוירג'יניה המערבית, ולאחר מכן הועברו במשאיות לאורך 30 קילומטרים לאתר הבנייה. חלק מהחלקים היו כבדים מדי להובלה במשאיות, והיה צורך להרים אותם באמצעות מנוף מפסי הרכבת שבתחתית הערוץ, אל הרכבל[5].

כדי להימנע מהצורך לצבוע את הגשר, בנו אותו מפלדת בליה. השימוש בפלדה זו הציב בפני המתכננים והמבצעים כמה אתגרים, שהבולט שבהם היה ההבטחה שנקודות הריתוך יעברו בליה באותו קצב כמו שאר הפלדה[6]. לפלדת בליה יש מראה דמוי חלודה, שלעולם אינו זקוק לצביעה. שלוש שנים לאחר מכן, ב-22 באוקטובר 1977, הסתיימה הבנייה והגשר נפתח[3]. עלות הבנייה הסופית הייתה 37 מיליון דולר (שווה ערך ל-140 מיליון דולר ב-2022 דולר). זה היה כ-4 מיליון דולר, או 15 מיליון דולר ב-2022, מעל הצעת המחיר[6].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר ממוקם באזור שהיה פעם אזור סְפַר במערב וירג'יניה. הוא ממוקם בחלק הצפוני של הפארק הלאומי והשמורה של קניון ניו ריבר שהוא באורך כ־85 קילומטרים, ומהווה יחידה של שירות הפארקים הלאומיים. הגשר מוקף ביער השופע של הרי האפלצ'ים. בניצב לגשר ולכביש הבין מדינתי מס' 19, עובר קו רכבת לאורך כל צד של הנהר בתחתית הערוץ[3]. לגשר הזה קדם הגשר הוותיק יותר ושמו Fayette Station Bridge[7]. הגשר נבנה בשנת 1889 כדי להחליף מעבורת שחיברה בין שתי קהילות כריית פחם מתפתחות שנוסדו ב-1873 לאורך מסילת הרכבת של צ'ספיק ואוהיו(אנ'). בשנת 1978, פחות משנה לאחר השלמת גשר קניון ניו ריבר, נסגר הגשר הישן לתנועת כלי רכב. בעת סגירתו, נשא הגשר את כביש WV 82 שמתפתל במעלה ובמורד הגבעות המעטרות את שני צידי הנהר. שחזור הגשר התרחש בין השנים 1997-1978, ונוספו לו שני שבילים להולכי רגל. הגשר המשוחזר נקרא מחדש כגשר Tunney Hansaker(אנ') ב-8 בנובמבר 1998[8][ב].

באותה תקופה, הגשר החדש היה הפרויקט הגדול ביותר בתולדותיה של מחלקת הכבישים המהירים של מערב וירג'יניה. הוא היה חשוב הן מבחינת העלות הכוללת שלו והן שהממשלה הפדרלית סיפקה 70 אחוז מהמימון. הבנייה נתנה דחיפה לכלכלה הממלכתית והמקומית; ושיפרה במידה גדולה מאד את התחבורה באזור. הגשר חתך את זמן הנסיעה של הרכב מצד אחד של הערוץ לצד השני מכ-45 דקות ל-45 שניות[3][9].

בשנת 2005, המבנה זכה לתשומת לב נוספת כאשר המטבעה האמריקאית הנפיקה את הקוורטר (רבע דולר) של מדינת מערב וירג'יניה עם הגשר מתואר בצד אחד[10].

ב-14 באוגוסט 2013, הגשר נרשם ברשימה הלאומית של מקומות היסטוריים[11]. זאת למרות שעדיין לא מלאו לו 50 שנים. הוא נרשם בשל השפעתו יוצאת הדופן על התחבורה המקומית ומשמעותה ההנדסית[4].

תיירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר קניון ניו ריבר נמצא בתוך הפארק הלאומי קניון ניו ריבר של שירות הפארקים הלאומיים, אשר מגן על חלק זה של ערוץ ניו ריבר. בקצה הצפוני של הגשר מפעיל שירות הפארקים מרכז מבקרים; יש לו תצפיות נוף וגרם מדרגות היורד חלק מהדרך אל תוך הערוץ. מסלול פלדה ברוחב 60 סנטימטרים עובר לכל אורכו של הגשר מתחת לכביש. המסלול נבנה במקור כדי להקל על הבדיקות, והמסלול פתוח לסיורי "הליכת גשר" מודרכים, נגישים לנכים. המבקרים משתמשים בציוד בטיחות כמוצג בתמונה משמאל[12][3]. מאז פתיחתו, הגשר הוא מרכז האירועים של "יום הגשר"(אנ'), של מחוז פאייט(אנ'), שנערך בשבת השלישית בכל אוקטובר. יום זה מנציח את השלמת גשר ניו ריבר ג'ורג' ב-1977. באותו יום, כל ארבעת הנתיבים של הגשר סגורים לכלי רכב, ונפתחים להולכי רגל. כמו כן מאפשרים באותו יום קיום קפיצות בסיס מהגשר ופעילויות אתגריות נוספות כגון סנפלינג ובאנג'י[2][3].

תמונה פנורמית (מבט ממרכז המבקרים, ויש להקליק עליה כדי לקבל את הפנורמה במלוא היקפה) של גשר קניון ניו ריבר, שהכביש הבין מדינתי מס' 19 עובר מעליו. מצפון לגשר, במורד הנהר, ניצב הגשר הישן Fayette Station Bridge. ניתן לנסוע ברכב ממרכז המבקרים הנמצא ממערב לנהר ובסמוך לגשר "החדש", לרדת בנסיעה לגשר "הישן", לחצות את הנהר מזרחה, ולעלות בדרך סלולה ומפותלת אל כביש מס' 19.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר קניון ניו ריבר בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מדובר בסדרה של מסדרונות של כבישים מהירים באזור האפלצ'ים במזרח ארצות הברית, הנקראים ADHS - Appalachian Development Highway System(אנ'). המסלולים מתוכננים כמסלולים מקומיים ואזוריים לשיפור הפיתוח הכלכלי באזור המבודד מבחינה היסטורית. המערכת הוקמה כחלק מחוק הפיתוח האזורי של האפלצ'ים משנת 1965, והוספו לו שוב ושוב נדבכים, על ידי פעולות חקיקה ורגולטוריות פדרליות ומדינתיות שונות. המערכת מורכבת מתערובת של נתיבים של מדינות, פדרליות(US) ובינעירוניות. המסלולים מוגדרים רשמית כ"מסדרונות" ומוקצה להם אות ולחלקם גם מספר בצמוד לאות לבטא מסדרון משנה של המסדרון בעל האות הנתונה. שילוט של מסדרונות אלו משתנה ממקום למקום, אך בדרך כלל הוא עם שלט בולט בצבע כחול. מדובר בכ- 32 מסדרונות/כבישים המסומנים מהאות A עד X.
  2. ^ לצפייה בשני הכבישים: הבין מדינתי מס' 19, והמדינתי מספר 82, לרבות המסלול המפותל של האחרון ראו כאן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ George R. Carter, Jr., 2006, Mind the Gap - Building the World’s Longest Steel-Arch Bridge -, American Heritage Magazine, April/May 2006, Volume 57, Issue 2 (The third item)
  2. ^ 1 2 3 Green, Diana Kyle (October 2011). "Fayette County High". Wonderful West Virginia. 75: 4–7.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 New River Gorge Bridge, National Park Service - New River Gorge National Park & Preserve
  4. ^ 1 2 3 New River Gorge Bridge, Michael Baker International
  5. ^ New River Gorge Bridge History, Bridge Walk.com/history-of-the-bridge
  6. ^ 1 2 New River Gorge Bridge: 10 Little Known Facts, New River Gorge Adventure Guide
  7. ^ Fayette Station Bridge, Historic Bridges.org, June 5, 2014
  8. ^ Fayette Station Bridge, Bridges & Tunnels
  9. ^ Images of West Virginia, The Best of West Virginia
  10. ^ West Virginia State Quarter, United State Mint, October 14, 2005
  11. ^ National Register of Historic Places 2013 Weekly Lists, pp.158, National Park Service
  12. ^ Book your New River Gorge Bridge Walk, Bridge Walk for the Walk of your Life