ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
צילום שצולם בהופעה בקולומביה הבריטית משנת 2007 | |
לידה |
22 באוקטובר 1961 (בן 63) אנטננריבו, מדגסקר |
---|---|
שם לידה | Ernest Randrianasolo |
מוקד פעילות | מדגסקר |
תקופת הפעילות | מ-1978 |
שפה מועדפת | מלגשית |
כלי נגינה | גיטרה |
ד'גארי, בשמו האמיתי ארנסט ראנדריאנסולו (במלגשית: D'Gary, בהתאמה: Ernest Randrianasolo, נולד ב-22 באוקטובר 1961 באנטננריבו) הוא גיטריסט, זמר ומלחין מלגשי, במוצאו בן לעם בארה זפינדראוואלה מדרום מדגסקר ד'גארי נחשב למתוחכם שבגיטריסטים במדגסקר[1] ואחד המבוקשים באמני ארצו בעולם.
ארנסט ראנדריאסולו נולד בשנת 1961 באנטננריבו, בירת מדגסקר, אז הרפובליקה המלגשית, כבן לשוטר ממשפחת רועי בקר בני הקבוצה האתנית בארה זפינדראוואלה. גדל במשפחה מוזיקלית והכיר מילדותו את הכלים העממיים מרובאני ו"מנדליני בארה" כלי חד-מיתרי בשם ג'ז'ולאווה.[1] החל משנת 1969 עבר עם אביו לטוליארה בה התוודע למקצבי צאפיקי של דרום אפריקה ואחר כך לבטרוקה בה למד לנגן מנגינות סגה ובלוז מקומיות.[2] הכיר שם מקרוב את יסורי החיים של הרועים בני בארה שסבלו מבעיות שנוצרו עקב סחיפת האדמה ונפלו קרבן לכנופיות גנבי הבקר. ראנדריאסולו הוא מוזיקאי אוטודידקט. את הגיטרה הראשונה שאל מדי פעם אחרי החזרות שהתנהלו בבית מהלהקה שבה ניגן אחד מאחיו הגדולים. למד לנגן בגיטרה חשמלית בביתו של חבר מבית הספר. אחרי מות אביו בשנת 1978 הוא עזר בפרנסת המשפחה על ידי עבודתו כגיטריסט בחתונות ולוויות.[3]
בגיל 18 בשנת 1979 ניגן יחד עם קבוצת מוזיקאים מבטרוקה נסע איתם לאנטננריבו. התגורר זמן מה עם רז'י ז'יזאבו, אקורדיוניסט שניגן בעבר בלהקת אי מובריני הקורסיקאית. עבד תקופה כגיטריסט מלווה של להקת הבנות "פאון'אלה" "Feon'Ala". התעניין במוזיקה העממית והטקסית של עמו, ובעיבודה לגיטרה. בשנת 1986 נסע לחוף המזרחי למרואנסטרה כדי לנגן שם ב"ריקודי האבק" המפורסמים.[3] בשנים 1986–1987 שהה תקופה בעיר טומאסינה (אז טאמאטאב) שבצפון האי ודידה, בעל אולפן הקלטות מקומי שהעריך את כישרונו, פרש עליו את חסותו כמנטור וספונסר, אירח אותו ואיפשר לו להתאמן בנגינה באולפנו ולפתח את סגנונו המוזיקלי.[3] דידה קישר אותו עם המרכז הגרמני-מלגשי באנטננריבו שמילא באותה תקופה תפקיד חשוב בעידוד חיי התרבות במדינה. בשנת 1988 בעזרת המרכז הגרמני-מלגשי הקליט האמן הצעיר את האלבום סולו "Garry".[3] בשנת 1989 הקים שלישיית גיטרה, שירה וכלי הקשה בשם "Iraky Ny Vavarano" והקליט איתה קלטות.
בתערוכה לצורך המאבק במגפת האיידס שאורגנה על ידי מפיק הרדיו (ולימים שר התרבות) צילבינה, הקליט ראנדריאסולו את קלטת אודיו הראשונה שלו Alatsao Balansy, עבור חברת ההקלטות המלגשית "דיסקומד". חמישה קטעים מקלטת זו פורסמו בשם הבמה Garry (גארי) בשנת 1992 באלבום "מוזיקה ממדגסקר" (Musiques de Madagascar). באותה תקופה הופיע לראשונה בטלוויזיה ובשנת 1991 ליווה את להקת פאון'אלה בסיור הופעות בצפון המדינה.[3]
בתיווך הזמר והגיטריסט דאמה (גם הוא יליד מדגסקר) הכיר ד'גארי את המפיקים האמריקאים הנרי קייזר ודייוויד לינדלי. הם הקליטו באלבום 'A World Out of Time' קטע בביצועו. קייזר, גיטריסט בעצמו, שנדהם מיכולות הנגינה של ד'גארי, שיווק בהמשך את האלבום הבינלאומי הראשון של ד'גארי - "מוזיקת גיטרה מלגשית ממדגסקר".(Malagasy Guitar Music From Madagascar).[3]
בשנת 1993 לצד עמיתיו דאמה (ולהקת מהלאו) ורוסי השתתף ד'גארי בפסטיבל הבינלאומי בלפאייט (לואיזיאנה) יחד עם דאמה ועוד שני מוזיקאים מלהקתו של רוסי הקליט שם ד'גארי את האלבום "A Long Way Home" ואת האלבום Dama § D'Gary בשנת 1994. כחבר בלהקת "Malagasy Allstars" הופיע ד'גארי ב"בית התרבויות" בברלין ובשנת 2000 הקליט עם עם נגן הטאבלה ההודי נאנתה קומאר. ב-1995 הוציא ד'גארי אלבום נוסף בשם Horombe עם להקתו החדשה, "ג'יהה" (Jihé) שפתחה בפניו קריירה בינלאומית.[3] ד'גארי ערך סיור הופעות בצפון אמריקה עם להקת International Guitar Night והקליט האלבום יחד עם בריאן גור, מיגל דה לה בסטיד וקלייב קרול. האלבום Mboloza משנת 1997 שיתף את הרקדנית רטאזה. בשנת 2009 ערך סיורים יחד עם Africa Project של נגן הבנג'ו האמריקאי בלה פלק, עם טומאני דיאבאטה, ווסי מהלאסלה, ואנניה נגוליה.[2] האלבום "Akata Meso" משנת 2001 ד'גארי ניגן ושר מוזיקה בהשראת סוגת צאפיקה הפופולרית בשכונות של טוליאר. ב-2017 הופיע באלבום הבכורה של שלישיית טוקו טלו המבצעת סוגות מוזיקליות מדרום מדגסקר כולל צאפיקי, ג'יהה ובקו.
ד'גארי אימץ ושכלל סגנון נגינה המשתמש בהרבה כוונונים פתוחים או מתחלפים alternative tunings המייצרים צלילים דומים לאלו של מוזיקת צאפיקי ולמוזיקה הנוצרת בכלים עממיים מסורתיים כמו הציתר המלגשי marovani " מרובאני " של בני וזו (Vezo) ובמיוחד את צלילי הכינור העממי "לוקאנגה", הג'ג'י לאווה (הדומה לברימבאו הברזילאי) והמפאמאליה (ואליחה, גיטרה וקול יחדיו) ד'גארי שאב השראה גם ממוזיקה טקסית של עמו, כמו טקס הלוויות "אבוריה" (avoria).[2]
עד 1991 לא הייתה לד'גארי גיטרה משלו והוא השתמש בגיטרות שאולות מסוג ג'אניני מתוצרת ברזיל. באותה שנה קיבל במתנה מהנרי קייזר גיטרה מתוצרת מרטין. בהמשך נהג לנגן על גיטרה מתוצרת טקמיני גיטרות, אחר כך בגיטרה אקוסטית-חשמלית מתוצרת ימאהה שקיבל גם כן מקייזר, גיטרה חשמלית עם שריגי נובאקס, וגיטרה חשמלית מתוצרת גיבסון עם מיתרי צ'ט אטקינס, אותה קיבל מפול הוסטטר.[1]