דביגטראן

דביגטראן
שם IUPAC
N-[(2-{[(4-{N‍ '-[(hexyloxy)carbonyl]carbamimidoyl}phenyl)amino]methyl}-1-methyl-1H-benzimidazol-5-yl)carbonyl]-N-2-pyridinyl-β-alaninate
שמות מסחריים בישראל
פרדקסה
נתונים כימיים
כתיב כימי C34H41N7O5 
מסה מולרית 627.734 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 3–7%
מטבוליזם CYP3A4, CYP2J2 ומנגנון שאינו תלוי בCYP
זמן מחצית חיים בין 12 ל-17 שעות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם. בישראל כלול בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 211915-06-9
PubChem 6445226 CID 6445226
ChemSpider 4948999
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דביגטראן (באנגלית: Dabigatran) היא תרופה שפועלת כנוגד קרישה. את התרופה נוטלים דרך הפה. התרופה פותחה על ידי חברת בהרינגר אינגלהיים, ומשווקת במספר מדינות תחת השם פרדקסה (Pradaxa) (ישראל, אוסטרליה, אירופה וארצות הברית), פרדקס (Pradax) בקנדה, פרזקסה (Prazaxa) ביפן). התרופה מעכבת באופן ישיר והפיך את תרומבין (DTI- Direct Thrombin Inhibitor).

דביגטראן נחקר להתוויות רפואיות שונות ובחלקן אף הוגדר על ידי הנחיות קליניות מובילות כחלופה מועדפת לוורפרין (warfarin) בנטילה דרך הפה. דביגטראן הראה יעילות ובטיחות גבוהות יותר מוורפרין במניעת שבץ מוחי בחולי פרפור פרוזדורים והוא אינו מצריך בדיקות דם תכופות לצורך בקרה על International normalized ratio (INR).

דביגטראן פותח על ידי חברת בהרינגר אינגלהיים ומשווק בישראל על ידי חברת התרופות בהרינגר אינגלהיים ישראל .

שימוש רפואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דביגטראן, מאושר לשימוש בישראל ב-2 מצבים רפואיים: 1. מניעת שבץ מוחי ותסחיפים סיסטמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation) שלא על רקע מחלה מסתמית. 2. מניעה ראשונית של תרומבואמבוליזם ורידי (VTE) אחרי ניתוח אלקטיבי של החלפת מפרק ברך או ירך.

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הלוואי העיקרית של כל נוגדי הקרישה היא דימום. עם זאת, חולים שטופלו בדביגטראן סבלו מפחות מדימומים מסכני חיים, פחות דימומים קלים או קשים (פרט לדימום במערכת העיכול) ופחות דימומים תוך-גולגולתיים בהשוואה לחולים שטופלו בוורפרין. מסיבה זו נמצא כי לדביגטראן פרופיל בטיחותי יותר טוב משל וורפרין. תופעת הלוואי השכיחה ביותר בקרב חולים שנטלו דביגטראן במסגרת מחקר קליני היא דיספפסיה (תופעת דמוית צרבת). תופעה זו שלרוב היא קלה וחולפת עם הזמן נובעת כנראה מהרכב כמוסות הדביגטראן המכילות חומצה טרטרית, אשר נועדה להפחית את רמת החומציות (PH) בקיבה, לצורך ספיגה יעילה יותר של התרופה.

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דביגטראן נתגלה מתוך כמה כימיקלים בעלי מבנה דומה לזה של תרכובת כימית (benzamidine) מעכבת תרומבין (thrombin) המבוססת על 4 α-NAPAP (N-alpha-(2-naphthylsulfonylglycyl) amidinophenylalanine piperidide) אשר היה ידוע כבר משנות ה-80 כמעכב רב עוצמה של חומצות אמינו, ובעיקר על תרומבין, אך גם על טרייפסין (trypsin). תוספת של אתיל אסתאר (ethyl ester) ו-hexyloxycarbonyl carbamide hydrophobic side chains הובילו לתרופה הנ"ל הנספגת דרך הפה.

מינון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דביגטראן קיים בישראל במינונים של 75 מ"ג, 110 מ"ג ו-150 מ"ג..

דביגטראן מומלץ למניעת שבץ מוחי בחולי פרפור פרוזדורים, המינונים המומלצים בהתוויה זו הם: מינון של 150 מ"ג פעמיים ביום, במתן פומי, נבחר כמינון הסטנדרטי המתאים למרבית החולים. מינון של 110 מ"ג פעמיים ביום במתן פומי במקרים בהם יש צורך במינון מופחת (לדוגמה, מטופלים קשישים מעל גיל 80 שנה, מטופלים שנוטלים גם את התרופה וראפאמיל או בחולים בהם נדרשת התאמת מינון כגון חולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי וקשישים עם סיכון מוגבר לדימום).

מחקר הRE-LY הוא מחקר שבחן את היעילות והבטיחות של דביגטראן בהשוואה לוורפרין במניעת שבץ מוחי ותסחיף סיסטמי בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על רקע מחלה מסתמית. ממצאי מחקר ה-RE-LY הראו שדביגטראן הוא תרופה בעלת יעילות גבוהה למניעת שבץ מוחי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים. במינון 150 מ"ג פעמיים ביום, הוכח כיעיל יותר מוורפרין וכנוגד הקרישה היחיד שיעיל יותר מוורפרין במניעת שבץ הנגרם מקריש, בעוד שמינון 110 מ"ג פעמיים ביום, הוכח כיעיל באותה מידהכמו וורפרין.

דביגטראן במניעה ראשונית של תרומבואמבוליזם ורידי (VTE) אחרי ניתוח אלקטיבי של החלפת מפרק ברך או ירך. המינונים המומלצים בהתוויה זו הם: מינון של 220 מ"ג פעם אחת ביום, במתן פומי של שתי קפסולות של 110 מ"ג הניטלות יחד או מינון של 150 מ"ג פעם אחת ביום במתן פומי של שתי קפסולות של 75 מ"ג הניטלות יחד במקרים בהם יש צורך במינון מופחת (כגון קשישים מעל גיל 75 שנים ומטופלים עם אי ספיקה כלייתית). במחקר אשר השווה בין מתן דביגטראן במינונים של 150 מ"ג ו-220 מ"ג פעם ביום למינון של 40 מ"ג של אנוקספארין פעם ביום, הוכח כי לדביגטראן יעילות גבוהה בדומה לזו של אנוקספארין במניעת פקקת, עם פרופיל בטיחותי דומה.

לדביגטראן יש זמן מחצית חיים של 12–14 שעות והוא מתחיל לפעול כ- 2–3 שעות לאחר הנטילה. מזונות שומניים מעכבים את ספיגת הדביגטראן, אולם הזמינות הביולוגית של התרופה אינה מושפעת ממזון.

אנטידוט (נוגדן)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הושק בישראל אנטידוט (נוגדן) ספציפי לדביגטראן בשם אידרוסיזומב (Idarucizumabb) המשווק בישראל על ידי בהרינגר אינגלהיים בשם פרקסביינד (Praxbind). מחקרים הראו כי האנטידוט "מנקה" את הדם מדביגטראן תוך מספר דקות ובעצם מבטל את ההשפעה של נוגד הקרישה. כך, במקרי חירום כגון ניתוחים דחופים ניתן להפוך את השפעתו של נוגדן הקרישה תוך מספר דקות ולנתח את המטופל. אידרוסיזומב הוא האנטידוט היחיד הקיים כרגע בשוק והוא מהווה נדבך נוסף לבטיחות של דביגטראן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דביגטראן בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.