דברה ליפשטדט
 | |
| דברה ליפשטדט, 2022 | |
| לידה |
18 במרץ 1947 (בת 77) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת אמורי |
| פרסים והוקרה |
פרס קרל פון אוסייצקי להיסטוריה ולפוליטיקה (2018) |
|
www | |
  | |
דבורה ליפשטדט (באנגלית: Deborah Lipstadt; נולדה במנהטן ב-18 במרץ 1947) היא היסטוריונית יהודייה-אמריקאית. במרץ 2022 מונתה כשליחה המיוחדת של ארצות הברית למאבק באנטישמיות.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משיקולי פרנסה היגר אביה לארצות הברית מגרמניה בשנות ה-20 של המאה ה-20. המשפחה השתייכה לזרם היהודי האורתודוקסי-מודרני, ודבורה התחנכה בבתי-ספר יהודיים. באמצע שנות ה-60 גרה בסמוך לסופר היהודי הנודע יצחק בשביס-זינגר, והושפעה מהתנועה לשוויון זכויות למען השחורים באמריקה.
ליפשטדט סיימה את לימודיה לתואר ראשון בחוג למדע המדינה ובחוג להיסטוריה. היא שהתה במשך שנה שלמה בישראל (בין השאר, בזמן מלחמת ששת הימים ביוני 1967). עם חזרתה לארצות הברית, היא השתתפה בתוכנית לימודי יהדות באוניברסיטת ברנדייס, ושם היא סיימה את לימודי הדוקטורט שלה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליפשטדט למדה יהדות מודרנית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. היא הרצתה בכל רחבי העולם, וכהיסטוריונית שימשה ליועצת למוזיאון האמריקאי להנצחת השואה. בשנת 1994 היא מונתה ליועצת המוזיאון על ידי הנשיא דאז - ביל קלינטון.
בשנת 1996 מינה מזכיר המדינה האמריקאי את ליפשטדט ליועצת הוועדה לחופש הדת וליועצת הממשלה בענייני תגובות מדיניות להכחשת השואה. ליפשטדט מופיעה רבות בתקשורת כדי לנתח אירועים העוסקים ביהודים, ונודעת לה השפעה עצומה על מדיניות הממשל האמריקאי.
ב-2021 נבחרה על ידי נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן להיות שליחה מיוחדת של הממשל האמריקני לניטור ומאבק באנטישמיות, מינוי שאושר על ידי הסנאט של ארצות הברית במרץ 2022[1][2].
ליפשטדט מכהנת כפרופסור בחוג ללימודי יהדות מודרנית ובחוג לימודי השואה באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה בג'ורג'יה.
דבורה ליפשטדט מסרבת בתוקף להתעמת באופן פומבי עם מכחישי שואה מפני שלדעתה עימות שכזה יעניק להם אמינות שקרית.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1986 פרסמה את ספרה: "מעבר לאמונה: התקשורת האמריקנית והופעתה של השואה 1933 - 1945" המתאר כיצד התקשורת באמריקה התעלמה מידיעות אודות השואה במהלך שנות מלחמת העולם השנייה.
- ספרה של ליפשטדט משנת 1993 "מכחישים את השואה" הוא הספר המלא הראשון המבקש להתעמת עם אלה המנסים להכחיש את קיומה של השואה. בשנת 1994 זכה הספר בפרס כבוד מטעם המרכז הלאומי לספרות יהודית.
- בעקבות פרשת התביעה של דייוויד אירווינג פרסמה ליפשטדט את הספר (History on Trial: My Day in Court with David Irving, 2005)
פרשת אירווינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 הגיש הסופר וההיסטוריון הבריטי דייוויד אירווינג תביעה נגד ליפשטדט ונגד המו"ל "ספרי פינגווין" בטענה שהוציאו דיבתו רעה בספרה של ליפשטדט "מכחישים את השואה: ההתקפה המתגברת על האמת והזיכרון". ליפשטדט כתבה בספר שאירווינג עיוות את הראיות במכוון כדי לתמוך בדעותיו האידאולוגיות. על פי החוק הבריטי, שכוונתו להגן על שמו הטוב של הפרט, הוטל על ליפשטדט נטל הראיה להוכיח שטענותיה הן אמת.
ליפשטדט ופינגווין שכרו את עורכי הדין אנתוני ג'וליוס ואת ריצ'רד רמפטון - עורך הדין שהופיע בבית הדין, להוכיח כי אירווינג ידע כי הראיות שהציג שגויות, וכי הציג אותן בכל זאת, על מנת לתמוך בטענותיו לפיהן השואה לא התרחשה. עוד נשכר ההיסטוריון מאוניברסיטת קיימברידג' ריצ'רד ג'. אוונס כדי להציג את טיעוניהם. אוונס השקיע שנתיים בבחינת עבודתו של אירווינג, והציג את הכשלים בעבודתו, לרבות העובדה שהשתמש ביודעין במסמכים מזויפים כמקור לטענותיו. השופט צ'ארלס גריי השתכנע מעדויות אלו, ובפסק-דין ארוך הוא גינה את אירווינג, ואישר את האשמותיהם של ליפשטדט ואוונס. ליפשטדט זוכתה מכל אשמה. בית המשפט הורה על אירווינג לשלם את הוצאות המשפט שעמדו על 3 מיליון דולר, דבר שהוביל אותו בסופו של דבר לפשיטת רגל, כולל עיקול ביתו. אירווינג הגיש ערעור על החלטת בית המשפט, אך הוא נדחה ב-20 ביולי 2001.
בספטמבר 2016 יצא לאקרנים הסרט הכחשה, שמתבסס על ספרה של ליפשטדט על התביעה.
באפריל 2023 הופיעה ברשימה השנתית טיים 100 של מגזין טיים.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דברה ליפשטדט (באנגלית)- הביוגרפיה של דברה ליפשטדט, באתר אוניברסיטת אמורי
- הבלוג של דברה ליפשטדט
- דבורה דאש-מור, דברה ליפשטדט, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- לונדון: נדחה ערעורו של מכחיש השואה דיוויד אירווינג, באתר וואלה, 20 ביולי 2001
- אמיר בוגן, רייצ'ל ווייז: "רוצה להאמין שהייתי מחויבת לנושא השואה גם אם לא הייתי יהודייה", באתר ynet, 22 בדצמבר 2016
- אבנר שביט, "מכחישי שואה הם כמו חרא שנדבק לרגל": ריאיון עם דברה ליפשטדט על "הכחשה", באתר וואלה, 22 בדצמבר 2016
- גידי אורשר, "הכחשה" – משפטה של הפרופסור ליפסטאד, הבלוג "סולם אורשר"
אמיר קמינר, האישה שניצחה את מכחישי השואה, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בדצמבר 2016- עופר אדרת, בספר חדש, חוקרת הכחשת השואה מזהירה מהאנטישמיות החדשה, המנומסת יותר, באתר הארץ, 15 בפברואר 2019
- מרדכי חיימוביץ, חוקרת אנטישמיות: "טראמפ לא אנטישמי, אבל הוא מאפשר להם לפעול", באתר מעריב אונליין, 5 ביולי 2019
דבורה אסתר ליפסטדט, דף שער בספרייה הלאומית
דברה ליפשטדט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ i24NEWS, US Senate finally confirms Deborah Lipstadt as antisemitism envoy, I24news (באנגלית)
- ^ ארה"ב: השגרירה הראשונה למאבק באנטישמיות - חוקרת השואה המפורסמת, באתר ynet, 1 באוגוסט 2021
- ^ ג'ונתן גרינבלאט, Deborah Lipstadt: The 100 Most Influential People of 2023, מגזין טיים, 13 באפריל 2023 (באנגלית)