דהקאן

דהקאן או דהגאן (בפרסית:دهقان או دِهگان ) כונה בהיסטוריה של איראן מעמד בינוני-נמוך של בעלי אדמות מימי האימפריה הסאסאנית ובתקופה האסלאמית המוקדמת. בימי הסלג'וקים והקרא-ח'אנים פחתה השפעתם בגין העלייה באקטאע (מס על האדמות) ושחיקה במעמד בעלי האדמות. הם מילאו תקופה ארוכה תפקיד מפתח בשמירת הזהות הלאומית הפרסית. התאסלמות הטורקים והפרסיזציה התרבותית שלהם ביססה את המהות האיראנית בתוך העולם האסלאמי, תהליך שנמשך לאורך ימי הביניים ורחוק אל תוך הזמנים המודרניים.

מקור השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "דהקאן" נגזר מהמילה "דהיגאן" دهگان בפרסית בינונית שמשמעותה היא "כפרי", "איכר" או "חוואי". [1] . המובן המקורי היה שייך ל"דה" או ל"דאהיו" כאשר "דה" הוא "אדמה" ده / 𐭬𐭲𐭠. מילה אחרונה זו קיבלה בפרסית הבינונית ובפרסית המודרנית את המשמעות "כפר". בימי השלטון הסאסאני המאוחר והתקופה האסלאמית המוקדמת באיראן המונח "דיהקאן" ציין אציל מקומי, מאוחר יותר הייתה לו משמעות של אציל פרסי או פרסי לעומת טורקי ,ערבי או רומאים.

  • המילה נכנסה לשפות רבות במרחב האסלאמי לרבות טורקית וערבית, ועד להודו, בעיקר במובן "איכר" או "כפרי".

באפגניסטן המילה دهگان "דהגאן" או בניב טג'יקי "דהגוֹן" מציינת את המתיישבים בכפרים או בערים בניגוד לנוודים, וכן את תושבים הטג'יקים ("פרסיוואן") של אפגניסטן.

בתקופה הטרום-אסלאמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן האימפריה הסאסאנית כונו "דהקאנים" בעלי האדמות הקטנים. שבתקופה הסאסאנית המאוחרת הם נחשבו למעמד חברתי בתפקיד מנהיגותי שהאיכרים היו כפופים אליהם.[2] בעקבות דיכוי ההתקוממות המזדקית השכיל המלך ח'וסרו הראשון לערוך רפורמות חברתיות שהיטיבו עם ה"דהקאנים".[3] בימי הורמיזד הראשון שמדיניותו הייתה זהה לזו של אביו,[4] עלתה השפעת ה"דהקאנים" כמעמד אצולה בינוני ונמוך וכפרשים משוריינים, עמוד שדרה של הצבא הסאסאני וכגובי מיסים של הממלכה והם החליפו את האצולה כיסוד של הצבא[5] [6] כשגברה השפעתם הם שימרו את האידיאלים, את הנורמות האתיות והחברתיות הפסריות, שהתעוררו מחדש בימי הביניים בפרס האסלאמית[7]

בתקופה האסלאמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקסטים האסלאמים המוקדמים צוין כי בשטחים בשליטה ערבית מילאו ה"דהקאנים" תפקיד של מנהיגים מקומיים, לעיתים חופף לזה של מרזפאן ("אדון, מושל"). עד למאה האחת עשרה היו ה"דהקאנים" בעלי אדמות או אנשים המעורבים במישרין בחקלאות - או בגידולים או בניהול האדמות.[8]} חוץ מתפקידם הפוליטי והחברתי, היו ה"דהקאנים" בקיאים בהיסטוריה ובתרבות של איראן הטרום-אסלאמית ומתוכם קמו מלומדים ששירתו את השליטים והנסיכים.[9] לא רק ששמרו על האידיאלים של ה"דהקאנים" האיראנים מימי הסאסאנים והחדירו אותם לעידן האסלאמי אלא הנחילו אידיאלים אלה לארסטוקרטים הערבים, שהתמזגו איתם.[10][11] במאה התשיעית השושלת הטאהרים שיצאו מקרב הדהקאנים הפרסים,קראו לחידוש התרבות הפרסית.[12] הברית בין ה"דהקאנים" לסלגו'קים עוררה תרעומת בקרב שבטי הטורקמנים כשאחרי 1055 כבש טוגריל בכ את בגדד. מחמת דבקות הדהקאנים לתרבות האיראנית, היה המונח "דהקאן" למילה נרדפת ל"פרסים שורשיים" בניגוד לערבים, לטורקים ול"רומיים".[13] לפי מקורות אחדים, כולל ניזאמי ארוזי, המשורר הלאומי האיראני פירדוסי היה גם בן למשפחת "דהקאנים".[14] משורר אחר שראה את עצמו כ"דהקאן" היה קטרן טבריזי שהקדיש שירים רבים לאיראן הקדומה. שירתו שופעת בהתייחסויות לדמויות האיראנים הקדומות ולתפקידם.

הערות שולייים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Anna Szombierski Surnames and National Identity in Turkey and Pisma HumanistyczneIran in vol XIV 2016 p.182
  2. ^ M.Ashworthy 2008 עמ' 49
  3. ^ Dariyaee 2009 עמ' 29
  4. ^ M.Ashworthy 2008 עמ' 66
  5. ^ Alyssa Atef Khusrau I Anushirvan in Undergraduate Journal of Near and Middle Eastern Civilizations nr 9 p,.37 University of Toronto
  6. ^ M.Axworthy עמ' 63
  7. ^ Dariyaee 2009 עמ' 55
  8. ^ Lambton 1988 עמ' 138
  9. ^ Lomejad Doostzadeh 2012
  10. ^ Lomejad Doostzadeh 2012
  11. ^ M.Ashworthy 2008 עמ' 80
  12. ^ Daftary 1999 עמ' 57
  13. ^ Lomejad Doostzadeh 2012
  14. ^ Lomejad Doostzadeh 2012

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Michael Axworthy - Iran, Empire of the Mind, a History from Zoroaster to the Present Day, Penguin Books London 2008 978-0-141-03629-8
  • F.Daftary, . "Sectarian and national movements in Iran, Khurasan and Transoxanial during Umayyad in early Abbasid times" 1999 In Asimov, M.S
  • Bosworth, C.E. (eds.). History of Civilizations of Central Asia. Vol. IV. Motilal Banarsidass.
  • Touraj Daryaee, Sasanian Persia: The Rise and Fall of an Empire. I.B. 2009 Tauris.
  • Ann K. S Lambton, Continuity and Change in Medieval Persia. SUNY 1988 Press.
  • Siavash Lornejad, ;Ali Doostzadeh, in. Arakelova, Victoria (ed.). On the Modern Politicization of the Persian Poet Nezami Ganjavi. Caucasian Centre for Iranian Studies Yerevan 2012.[1][2]
  • 2008 Parvaneh Pourshariati, Decline and Fall of the Sasanian Empire. I.B. Tauris.
  • Aḥmad Tafażżolī, "Dehqān". In Yarshater, Ehsan (ed.). Encyclopædia Iranica, Online Edition. Encyclopædia Iranica 1994 Foundation.
  • Aḥmad Tafażżolī: Sasanian Society. New York 2000
  1. ^ https://archive.org/download/OnTheModernPoliticizationOfThePersianPoetNezamiGanjavi_251/nezami_digital_version_final_2012.pdf]
  2. ^ https://archive.org/details/OnTheModernPoliticizationOfThePersianPoetNezamiGanjavi_251]