Dodge Fast Four | |
מאפיינים כלליים | |
---|---|
נקרא גם | Dodge Brothers |
יצרן | האחים דודג' אוטומוביל |
שנות ייצור | 1928–1927 |
הרכבה | ארצות הברית |
מודל קודם | דודג' 126 |
מודל אחריו | Dodge Wayfarer |
אורך | 4,200 מ"מ |
רוחב | 1,730 מ"מ |
גובה | 1,730 מ"מ |
משקל | 1,460 ק"ג (דגם 4 דלתות) |
בסיס גלגלים | 2,650 מ"מ |
מפרט טכני | |
מנוע | 4 צילינדרים, 3,479 סמ"ק, המפיק 24 כ"ס |
הילוכים | תמסורת ידנית - 3 מהירויות |
דודג' פאסט פור (באנגלית : Dodge Fast Four, קרוי גם : Dodge Brothers) היא מכונית, אשר יוצרה במספר תצורות בין השנים 1928–1927 על ידי חברת "האחים דודג' אוטומוביל" ובשנת 1928 הפכה לחטיבת דודג' בקונצרן המכוניות האמריקאי קרייזלר[1].
חברת דודג' נוסדה בשנת 1900 על ידי האחים ג'ון פראנסיס דודג' והוראס אלגין דודג' בדטרויט שבמישיגן. בימיה הראשונים יצרה החברה חלקי מנוע ושלדה עבור תעשיית הרכב המתפתחת בעיר, בעיקר עבור החברות אולדסמוביל ופורד. למרות ההצלחה המסחרית שאפו האחים לייצר מכוניות משלהם. שאיפה זו התממשה לראשונה במכונית הראשונה, "דודג' דגם 30" (Dodge Model 30), ששיווקו ב-1915 כמתחרה יוקרתית יותר לדגם פורד מודל T הנפוץ. דגם 30 כלל כמה חידושים לאותה עת - גוף עשוי כולו פלדה, תיבת הילוכים חדשנית, ומערכת חשמל בת 12 וולט. תיבת ההילוכים והמנוע היו טובים מאלה של פורד T (35 כוחות סוס לעומת 20). בזכות איכות החלפים שייצרו ומעלותיה של המכונית היא הגיעה למקום שני במכירות הרכב בארצות הברית ב-1916. באותה שנה השתמש הצבא האמריקני בהצלחה בדגם 30 בפעילותו המבצעית כנגד המהפכן המקסיקני פנצ'ו וייה. בינואר 1920 הלך לעולמו ג'ון דודג' ובדצמבר אותה שנה נפטר גם הוראס דודג'. אלמנות השניים המשיכו בניהול החברה. דגם 30 שונה קלות ושווק כ"סדרת 116" (Series 116) אולם החברה ירדה למקום החמישי מכירות בארצות הברית ב-1925. באותה שנה מכרו אלמנות המייסדים את החברה ל-קבוצת משקיעים, שהחליטה, בעקבות ירידה נוספת במכירות (מקום שביעי ב-1927) למכור את דודג' ליצרן מכוניות אחר. בשנת 1928 רכש קונצרן קרייזלר את חברת דודג' ומבחר הדגמים המיוצר ירד ל-13 בשתי קטגוריות (מ-19 דגמים בשלוש קטגוריות).