דווייט גרין
 | |||||||
| דווייט גרין | |||||||
| לידה |
9 בינואר 1897 לינגוניר, אינדיאנה, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1958 (בגיל 61) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | דווייט הרברט גרין | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות רוזהיל, שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
  | |||||||
דווייט הרברט גרין (באנגלית: Dwight Herbert Green; 9 בינואר 1897 – 20 בפברואר 1958) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-30 בשנים 1941–1949.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוווייט גרין נולד בעיר לינגוניר שבמחוז נובל, אינדיאנה, כבנם של הארי גרין ומיני (לבית גרבר) גרין. ב-1926 הוא נשא לאישה את מייבל ויקטוריה קינגסטון, ולשניים נולדו שתי בנות. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא ארצות הברית.
גרין למד בקולג' וובאש שבקרופורדסוויל, אינדיאנה, שם הוא היה חבר באחוות קאפא-סיגמא. הוא המשיך בלימודים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו, עסק בעריכת דין, ושימש כפרקליט פדרלי במחוז הצפוני של אילינוי בשנים 1931–1935. היה זה תחום האחריות המרכזי של גרין לסייע במאבק בפעולות הפשע המאורגן, כמו זו של כנופייתו של אל קפונה, שלמעשה שלטה בשיקגו וברוב שטחה של אילינוי בשנות ה-30. צוות התביעה במשפט העלמת המס של אל קפונה כלל את הפרקליט הפדרלי ג'ורג' א. ק. ג'ונסון ואת התובעים דווייט גרין, סמואל קלאוסון, ג'ייקוב גרוסמן וויליאם פרוליך. ב-1939 התמודד גרין ללא הצלחה מטעם המפלגה הרפובליקנית על משרת ראש עיריית שיקגו.
מושל אילינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1940 החלו ההתנגדות לניו דיל ולמפלגה הדמוקרטית להשפיע על אילינוי ועל מדינות רבות נוספות, במיוחד במערב התיכון. גרין הרפובליקני, עם עבר של תובע פדרלי ושל מתנגד למנגנון הפוליטי של העיר הגדולה שיקגו, נבחר כמושל אילינוי ה-30 והושבע לכהונתו ב-13 בינואר 1941.
בסופה של אותה שנה הובילה כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה את גרין אל המשימה של הובלת ממשלת אחת המדינות הגדולות בארצות הברית במהלך המלחמה. במהלך המלחמה הוא זכה לתמיכה רחבה, וב-1944 הוא נבחר לכהונה שנייה כמושל.
סיום המלחמה ב-1945 יצר אתגרים חדשים לערים הגדולות של ארצות הברית ולממשלות המדינות. במיוחד, נוצר מחסור חריף בדיור עבור החיילים המשוחררים ומשפחותיהם, שכן בנייה מועטה מאוד התקיימה במהלך המלחמה ועוד קודם לכן בשנות השפל הגדול.
המפלגה הדמוקרטית בשיקגו בחרה בעורך דין המוכשר עדלי סטיבנסון כמי שיתמודד מול גרין בבחירות בהן הוא התמודד על כהונה שלישית. במערכת בחירות מפתיעה שהתקיימה בנובמבר 1948, הביס סטיבנסון את גרין, ובכך תמה הקריירה הפוליטית שלו. תבוסתו התרחשה בין השאר בשל הרשלנות במניעת מותם של 111 כורים באסון המכרה בסנטרלייה (אנ') ב-1947.
בבחירות לנשיאות של 1948 שקל המועמד הרפובליקני תומאס דיואי לבחור בגרין כמועמדו לסגן הנשיא, אך נמלך בדעתו לאחר לחץ מהעיתונות של שיקגו.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תבוסתו בבחירות שב גרין לחייו הפרטיים. דווייט גרין נפטר בשיקגו ב-20 בפברואר 1958. הוא נטמן בבית הקברות רוזהיל שבעיר.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דווייט גרין באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- דווייט גרין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דווייט גרין, באתר The Political Graveyard
| בקרת זהויות |
|
|---|