הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ז'ורז' אמאדו |
שפת המקור | פורטוגזית |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | סלבדור |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1966 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | כנרת זמורה דביר (מהדורה ראשונה) |
תאריך | 1982 (מהדורה ראשונה) |
תרגום | מרים טבעון (מהדורה ראשונה) |
מספר עמודים | 462 (מהדורה ראשונה) |
דונה פלור ושני בעליה (בפורטוגזית: Dona Flor e Seus Dois Maridos) הוא רומן מאת הסופר הברזילאי ז'ורז' אמאדו, שפורסם בשנת 1966. הוא תורגם לאנגלית על ידי הארייט דה אוניס ב-1969[1] ותורגם לעברית על ידי מרים טבעון בשנת 1982. הרומן עובד לראשונה לסרט בשנת 1976 בשם "דונה פלור נשואה לשניים".
הרומן מתרחש בסלבדור, בירת באהיה אשר בברזיל, ונפתח עם מותו הפתאומי של ואדיניו, בעלה של דונה פלור. ואדיניו מתמוטט בעיצומן של חגיגות הקרנבל הברזילאי, בעודו רוקד סמבה ברחובות העיר. מותו מפתיע את כל החוגגים, המכירים את ואדיניו כצעיר הולל המבלה את כל חייו בהימורים, מסיבות ושתייה. הלילות הסוערים שבהם נהג לבלות בעיר בחגיגות ובמזמוטים זכו להסכמה-שבשתיקה על ידי רעייתו העדינה והצנועה דונה פלור, שהיא בשלנית מחוננת וכן הבעלים של בית ספר לבישול. אך לילות ההוללות וכן בזבזנותו המתמדת של ואדיניו היו עבורה מקור מתמיד לדאגות ולנדודי שינה. נשות העיירה חושבות לתומן כי מותו המפתיע הינו מפנה לטובה עבור דונה פלור. אך למעשה, גם לאחר מותו של ואדיניו, הוא נותר אהבת חייה, וגעגועיה כלפיו מתעצמים והולכים. היא כמהה לפתייניות שלו, לאישיותו התוססת והכובשת, ולאהבתו העדינה כלפיה. היעדרו גרוע בהרבה מהלילות הארוכים בהם היתה ממתינה לו עד שיחזור הביתה עם שחר מהילוליו.
לאחר תקופה נאותה של אבל, מופיע מחזר חדש בחייה של דונה פלור: הרוקח המקומי, ד"ר תיאודורו. בניגוד מוחלט לוואדיניו, תיאודורו הוא גבר נכבד ומכובד בקהילה, וכל אישיותו מסמלת יציבות, אדיבות, התחשבות והדרת כבוד. דונה פלור נעתרת להצעת הנישואין שלו. בליל כלולותיהם מגלה דונה פלור, להוותה, כי בעלה החדש חסר את החושניות הנלהבת של ואדיניו. היא מנסה להתנחם בכך שהוא מספק עבורה חיים יציבים וחפים מדאגות. ועדיין, געגועיה של דונה פלור לוואדיניו מאכלים את לילותיה.
ביום השנה הראשון לנישואיה, באורח נס, ואדיניו חוזר. לכאורה הוא רק רוח רפאים, אך גם עתה הוא עודנו חיוני ביותר, ולא איבד כלל מיכולותיו הישנות. הפעילויות שלו חוזרות ומחוללות מהומה בכל מקום, החל ממיטת הנישואים של דונה פלור וכלה במאורות הלילה החשוכות של באהייה. דונה פלור נקרעת בין משיכתה לרוח הרפאים של ואדיניו הפרוע לבין מעמדה כאשתו הנאמנה של תיאודורו המיושב בדעתו, אשר אינו מעלה בדעתו מאום מההתרחשויות הללו.