![]() | |
![]() | |
שם IUPAC | |
---|---|
(RS)-2-[4-(2,3-Dihydro-1,4-benzodioxine-2-carbonyl)piperazin-1-yl]-6,7-dimethoxyquinazolin-4-amine | |
שמות מסחריים בישראל | |
קדקס | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C23H25N5O5 |
מסה מולרית | 451.475 גרם למול |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 65% |
זמן מחצית חיים | 22 שעות |
הפרשה | בכבד |
בטיחות | |
מעמד חוקי | בישראל נמכרת כתרופת מרשם |
דרכי מתן | דרך הפה |
מזהים | |
קוד ATC |
C02CA04 ![]() |
מספר CAS | 74191-85-8 |
PubChem | 3157 |
ChemSpider | 3045 |
![]() ![]() |
דוקסאזוסין היא תרופה מקבוצת חוסמי קולטני אלפא, המיועדת לטיפול ביתר לחץ דם, או בהגדלה שפירה של הערמונית. בישראל נמכרת התרופה כקדקס, ה מיוצרת על ידי חברת דקסל בע"מ (בעבר - דקסון), ומשווקת במינונים של 1 מ"ג, 2 מ"ג או 4 מ"ג.
פעילות התרופה היא הרפיית שרירים חלקים, הנמצאים בכלי דם, בלוטת הערמונית ועוד. כתוצאה מכך, עשויים להיפתר חלק מהתסמינים המופיעים בעת הגדלת ערמונית, למשל הקלה על מתן שתן; עם זאת, התרופה אינה יעילה בהקטנת הערמונית.
במצב של יתר לחץ דם, התרופה נועדה להרפות את כלי הדם מהתכווצותם, ובכך להנמיך את לחץ הדם.
נדרשת זהירות בתקופה ההתחלתית של נטילת התרופה עד להסתגלות הגוף אליה, בעיקר בנוגע לתנועות מהירות וחדות, כגון מעבר משכיבה לקימה או מישיבה לעמידה, זאת כדי להימנע מתופעות לוואי של סחרחורת ועילפון. תיתכן הפרעה בפריון הגבר, משום שנוזל הזרע עלול להיכנס לשלפוחית השתן ולהיפלט החוצה עם השתן, אך התופעה היא הפיכה ונפסקת בגמר הטיפול.
התרופה אסורה לשימוש במצבים של הגדלת ערמונית שפירה עם לחץ דם נמוך; עבר של תת לחץ דם בעמידה; הגדלת ערמונית עם גודש דרכי השתן או חסימה שלהן, זיהום ממושך בדרכי השתן או אבנים בשלפוחית השתן; אי שליטה במתן שתן בשל מילוי יתר של השלפוחית או כשל כליות בייצור שתן וכן היא אסורה לשימוש אם יש רגישות (אלרגיה) לדוקסזוסין, פרזוסין, טרזוסין או אחד ממרכיבי התרופה האחרים.[1]
ב-1999, במחקר על טיפול נגד יתר לחץ דם והורדת שומנים בדם למניעת התקף לב (ALLHAT) הופסקה זרוע הניסוי של בחינת חוסמי אלפא, מכיוון שדוקסזוסין היה פחות יעיל ממשתן פשוט, ומכיוון שלמטופלים שקיבלו דוקסזוסין היה שיעור גבוה ב-25% של מחלות לב וכלי דם ושיעור כפול של אי ספיקת לב בהשוואה למטופלים במשתנים.[2] פייזר, שהייתה מודעת לתוצאות לפני הפרסום, השיקה קמפיין שיווקי למוצר (שנקרא קרדורה Cardura) בתחילת שנת 2000, והמכירות לא הושפעו במידה רבה, למרות הסכנות שהודגשו במחקר.[3][4]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.