לידה |
16 בנובמבר 1868 ליברפול, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
5 באוגוסט 1934 (בגיל 65) ראפיד סיטי, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
ידועה בשל | המאדאם המפורסמת ביותר בדדווד, בימי המערב הישן |
מאדאם דורה דופרן (באנגלית: Dora DuFran; 16 בנובמבר 1868 – 5 באוגוסט 1934)[1] הייתה אחת מבעלות בתי הבושת המובילות מימי המערב הישן בדדווד שבטריטוריית דקוטה.
איימי הלן דורותי בולשו, המכונה "דורה", נולדה בליברפול, אנגליה והיגרה לארצות הברית עם הוריה, ג'ון (14 בנובמבר 1842 – 26 במרץ 1911) ואיזבלה ניל (לבית קאמינגס) (12 בנובמבר 1844 – 12 באפריל 1911) בסביבות 1868. המשפחה התיישבה תחילה בבלומפילד, ניו ג'רזי, ולאחר מכן עברה ללינקולן, נברסקה, ב-1876 או 1877. היא נהייתה מעורבת בזנות בסביבות גיל 13 או 14. לאחר מכן היא הייתה לרקדנית באולם ריקודים. הבהלה לזהב הגיעה לדדווד שבטריטוריית דקוטה כשהיא הייתה בערך בת 15, והיא אז קידמה את עצמה ל"מאדאם דורה" ופתחה בית בושת.
התחרות העיקרית של דורה הייתה עם מולי ג'ונסון. בעיתונות המקומית ניסו תדיר לסכסך בין השתיים, אך בפועל התחרות הייתה ידידותית. קלמיטי ג'יין, שהייתה לדמות מפורסמת של המערב הפרוע, עבדה אצל דורה מעת לעת, בעיקר בעבודות כמו כביסה ובישול. בסוף חייה, כשהייתה מחוסרת כל, מצאה אצלה מחסה.
במהלך השנים הרחיבה דורה את עסקיה, עד שהיו לה מספר בתי בושת ברחבי הטריטוריה. הפופולרי מביניהם, בבל פורש, כונה "Diddlin' Dora's", שם שהוא סלנג לסקס, דוגמת "דורה המרימה". המקום פורסם כיעד לאוכל, שתייה וריקודים – מקום שאפשר להביא אליו את אמא ('Three D's - Dining, Drinking, and Dancing – a place where you can bring your mother') – שוב, סוג של בדיחה.[2]
בתי הבושת האחרים של דורה היו בלד, מיילס סיטי, סטרג'יס, ודדווד. בזמן שחייתה בדדווד, דורה התחתנה והמשיכה בעסקיה. לאחר מותו של בעלה, היא העבירה את העסק לרפיד סיטי, שם המשיכה לנחול הצלחה כמאדאם, במיוחד בתקופת היובש בארצות הברית, כאשר היה בלתי חוקי למכור אלכוהול, מכיוון שהמקום פעל גם במסבאה.
דורה נישאה לג'וזף מ. דופרן (16 ביוני 1862 – 3 באוגוסט 1909), אשר תואר כ"ג'נטלמן מהמר חביב", שעזר לה להגדיל את העסק שלה.
דורה נפטרה מהתקף לב ב-1934. התוכי שלה פרד ובעלה ג'וזף קבורים לידה בבית הקברות מאונט מוריה בדדווד.
במודעת האבל בעיתון נכתב שנפטרה "עובדת סוציאלית בעלת שם". היא אכן הייתה ידועה בשל טוב ליבה, והייתה תורמת רבות לצדקות ולנזקקים, ובאופן כללי הייתה פופולרית עם עובדיה ולקוחותיה. רבות מהנשים שעבדו עבורה הגיעו מתוך מצוקה קשה ומצאו במקצוע מפלט.
תחת שם העט d'Dee, דורה פרסמה חוברת קצרה על קלמיטי ג'יין, שכותרתו Low Down on Calamity Jane (האמת על קלמיטי ג'יין) (1932).[3] ב-1981, חוברת זו פורסמה במהדורה מורחבת בת 47 עמודים, בעריכתה של הלן רזאטו.[4]