דוריס סטיבנס

דוריס סטיבנס
Doris Stevens
לידה 26 באוקטובר 1888
אומהה, נברסקה, ארצות הברית
פטירה 22 במרץ 1963 (בגיל 74)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה דוריס קרולין סטיבנס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוברלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוריס סטיבנס (באנגלית: Doris Stevens;‏ 26 באוקטובר 1888 – 22 במרץ 1963) הייתה סופרג'יסטית וסופרת אמריקאית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם דורה קרולין סטיבנס באומהה, נברסקה בשנת 1892[1]. משפחתה ממוצא אנגלי והולנדי, הוריה היו רפובליקנים מן המעמד הבינוני[2].

בשנת 1911 סיימה תואר ראשון באוברלין קולג'. לאחר סיום לימודיה עבדה כעובדת סוציאלית ומורה באוהיו ומישיגן[3].

בשנת 1921 נישאה לדאדלי פילד מאלון, עורך דין שייצג אותה ונשים נוספות שהיו חברות בקונגרס למען זכות הצבעה לנשים (Congressional Union for Women Suffrage) לאחר שנעצרו בהפגנות. בשנת 1923 התגרשו. בשנת 1935 נישאה לג'ונתן מיטשל, עיתונאי בעיתון "ניו יורק וורלד". בשתי הפעמים בהן נישאה, סטיבנס החליטה לשמור על שם נעוריה ולא להחליפו לשם המשפחה של בעלה, מעשה שנחשב לא שגרתי באותה עת[4].

נפטרה בשנת 1963 בגיל 74.

פעילות פמיניסטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוריס סטיבנס (שלישית משמאל) יחד עם סופרג'יסטיות נוספות

סטיבנס התוודעה למאבק הסופרג'יסטי במהלך לימודיה באוברלין קולג'[2].

עברה להתגורר בגריניץ' וילג' ושם הצטרפה לקהילה פמיניסטית שבין חברותיה היו קריסטל איסטמן, אינז מילהולנד, מרי היטון וורס, סוזן גלאספל, דורותי דיי, ונשים נוספות[3].

יחד עם נשים נוספות, בהן אליס פול, לוסי ברנס, מרי ריטר בירד ואחרות, הקימו את הקונגרס למען זכות הבחירה לנשים (Congressional Union for Women Suffrage), בארגון זה שאפו ליישם גישות רדיקליות שבהן נקט איגוד הנשים בבריטניה באותה עת כחלק מן הדרישה לזכות בחירה לנשים במדינה. הן ערכו הפגנות ענק באופן יום יומי מול הבית הלבן, במהלכן ורבות מהן נעצרו.

בשנת 1914 הפכה סטיבנס למארגנת של הקונגרס למען זכות הבחירה לנשים בוושינגטון די סי.

בשנת 1915 ארגנה את הכנס הראשון לנשים בוחרות בסן פרנסיסקו[5][6].

בשנת 1916 הפך הקונגרס לזכות בחירה לנשים למפלגת הנשים הלאומית, תוך קריאה לתיקון החוקה. סטיבנס הובילה את וועידת המפלגה בקולורדו ולאחר מכן סייעה לנהל את קמפיין הבחירות בקליפורניה של מפלגת הנשים[7].

סטיבנס נעצרה בשנת 1917, במהלך הפגנות "המשמר הדומם" מול הבית הלבן. היא ישבה במעצר במשך שלושה ימים מתוך 60 הימים שנגזרו עליה, ולאחר מכן קיבלה חנינה. מכתבים ששלחה סטיבנס במהלך מעצרה אודות התנאים הקשים בבית המעצר התפרסמו בעיתון המפלגה, מה שתרם להעלאת המודעות הציבורית למעצרי הנשים והגביר את אהדת הציבור כלפיהן[8].

דוריס סטיבנס, ג'. הופקינס ונ. וינטרס במדי אסירות

סטיבנס נעצרה בשנית בשנת 1919, במהלך הפגנת מפלגת הנשים בבית האופרה המטרופוליטנית בניו יורק. את עדותה על התנאים בבית המעצר והיחס לפעילות הפמיניסטיות מן "המשמר הדומם" פרסמה בשנת 1920 בספרה "כלואות למען החופש" (Jailed for Freedom). בספר מתוארים התנאים הקשים בבית המעצר, לרבות אלימות שהופעלה כלפי הנשים, מזון מקולקל ומלא רימות שניתן להן, צנזור המכתבים שנשלחו אליהן ומניעת פרטיות. כמו כן, תיארה כיצד נשים ששבתו רעב הואכלו בכפייה[9][10]. במהלך השנים הבאות מילאה סטיבנס מספר תפקידים בכירים במפלגת הנשים הלאומית, לרבות חברות בוועד המנהל, סגנית יושבת הראש של סניף המפלגה בניו יורק והובלה של קמפיין המפלגה לקונגרס. היא פעלה במדינות שבהן מועמדות נשים התמודדו לסנאט.

לאחר קבלת זכות הבחירה לנשים, המפלגה עברה לעסוק בנושאים כגון שוויון זכויות בתעסוקה וזכויות נשים במעגל המשפחה[11]. המפלגה פעלה ליצירת קשרים עם מדינות נוספות מחוץ לארצות הברית כדי לקדם את המאבק הפמיניסטי, סטיבנס התמקדה בפעילותה בקידום שוויון זכויות לעובדות באמריקה הלטינית. בשנת 1933, יחד עם אליס פול, הייתה בין הפעילות המרכזיות שקידמו את חתימת "אמנת מונטווידאו", שהייתה בין המסמכים הראשונים שקבעו בחוק שוויון זכויות לנשים[11].

בשנת 1947 עזבה סטיבנס את מפלגת הנשים הלאומית. היא הצטרפה לפעילות "הליגה למען לוסי סטון", ארגון נשים שפעל לפי ערכיה של לוסי סטון לשימור שם הנעורים לאחר הנישואין, ונאבק למען זכויות נשים נשואות. בין השנים 1951–1963 שימשה סגנית נשיאת הארגון[12].

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Stevens, Doris (1919). The militant campaign. Washington, D.C.: The National Woman's Party.
  • Stevens, Doris (1920). Jailed for Freedom. New York, New York: Boni and Liveright.
  • Stevens, Doris (1933). Tribute to Alva Belmont: late president of the National Woman's Party. Washington, D.C.: Inter American Commission of Women, Pan American Union..
  • Stevens, Doris (1934). History of equal rights treaty signed at the VII International Conference of American States by Uruguay, Paraguay, Ecuador and Cuba. Washington, D.C.: Inter American Commission of Women, Pan American Union.
  • Stevens, Doris (1936). A comparison of the political and civil rights of men and women in the United States : statement interpreting the laws of the United States and presented for action by the 7th International Conference of American States. Washington, D.C.: U.S. Government Printing Office.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוריס סטיבנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Doris Stevens, Arlington Public Library
  2. ^ 1 2 Jill Zahniser, Biographical Sketch of Doris Stevens, Alexander Street
  3. ^ 1 2 Doris Stevens, Spartacus Educational
  4. ^ כתבה שהתפרסמה בעיתון "ניו יורק טיימס" אודות נישואיה של סטיבנס, 1925
  5. ^ Officers and National Organizers, Library of Congress
  6. ^ California Historical Society, Women, the City and the 1915 World’s Fair, Panama Pacific International Exposition
  7. ^ Women's Suffrage Timeline, American Bar Association
  8. ^ Terence McArdle, The suffragists beaten and tortured for demanding the vote outside White House, The Washington Post
  9. ^ Kathryn Coker, Jailed For Freedom: Virginia’s Occoquan Workhouse, Richmond Public Library
  10. ^ Judy Mann, We Stand On The Shoulders Of Giants, The Washington Post, ‏1995
  11. ^ 1 2 Paolo Amorosa, Pioneering International Women’s Rights- The US National Woman’s Party and the 1933 Montevideo Equal Rights Treaties, European Journal of International Law 30, 2019, עמ' 415–437
  12. ^ Doris Stevens - American suffragist, Outlived