דיאטרם (מיוונית: "דיא" – דרך, "טרמה" – חור) הוא צינור געשי שנוצר בהתפוצצות גזים והתמלא אחר כך בסלעי ברקציה. צורת הדיאטרם היא בדרך כלל דמוית משפך עמוק שדופנותיו תלולות (יש המכנים זאת "צורת גזר"). דיאטרמים פורצים אל פני השטח לעיתים קרובות ומייצרים חרוט טוף או מכתש רדוד יחסית (שבדרך כלל מתמלא במים) המכונה מאר או צינורות געשיים אחרים. דרך לוע הדיאטרם לא מתרחשת פליטה משמעותית של לבה. השימוש במונח הורחב לתיאור כל גוף שקוע של סלעים שבורים או ברקציית-טוף, שנוצר על ידי כוחות הידרוסטטיים או נפיצים, בין אם מקורם געשי ובין אם לאו. חלק מהתפוצצויות הדיאטרם יכולות לנבוע מתגובה של המגע בין מגמה לוהטת למי תהום המצויים קרוב לפני השטח ואז התופעה מכונה התפרצות פריאטית.
צינורות געשיים כקימברליט ולמפרואיט המכילים לעיתים יהלומים נחשבים בדרך כלל כסוג של דיאטרמים מחלקו התחתון של קרום כדור הארץ או מחלקה העליון של מעטפת כדור הארץ. במרבצים רבים של מחצבים של מתכות זולות ונחושת יש צינורות ברקציה פלוטוניים העשירים במינרלים של עופרות ומתייחסים אליהם כאל דיאטרם באופיין.
לדיאטרמים יש לעיתים ערך בשל השתתפותם בתהליך השקעה של מינרלים בעלי ערך כלכלי. מאורע דיאטרמי משמעותי הוא שיצר את גוף המחצבים הגדול המכיל עופרת, אבץ וכסף המנוצל על ידי מכרה סאליבן (Sullivan mine) בקולומביה הבריטית שבקנדה.