| לידה |
31 במרץ 1973 (בן 51) דייטונה ביץ', פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.96 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת סנט בונבנטור |
| דראפט | לא נבחר, 1995 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1995 1996–1999 1999–2001 2001 2001–2002 2002–2003 2003–2005 2005–2007 |
נובה פלקנסטרו גוריציה ג'ילין נורת'רן טייגרס יאקימה סאן קינגס וושינגטון ויזארדס קנזס סיטי נייטס אבלינו מונטפסקי סיינה צסק"א מוסקבה |
| הישגים כשחקן | |
|
זכייה באליפות היורוליג (2006) חמישיית העונה השנייה ביורוליג (2004) זכייה באליפות הליגה האיטלקית (2004) 2 זכיות באליפות הליגה הרוסית (2006, 2007) 2 זכיות בגביע הרוסי (2006, 2007) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
2007–2012 2012–2019 2019–2021 2021– |
צסק"א מוסקבה (עוזר) פורטלנד טרייל בלייזרס (עוזר) מינסוטה טימברוולבס (עוזר) ברוקלין נטס (עוזר) |
דייוויד ואנטרפול (באנגלית: David Vanterpool; נולד ב-31 במרץ 1973) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר היה פעיל בין השנים 1995–2007. בעונת 2005/2006 זכה באליפות היורוליג כשחקן צסק"א מוסקבה.
מאז יולי 2021 משמש כעוזר מאמן ברוקלין נטס מליגת ה-NBA.
ואנטרפול נולד בעיר דייטונה ביץ' שבפלורידה, ובין השנים 1991–1995 למד באוניברסיטת סנט בונבנטור אשר במדינת ניו יורק. ב-4 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה העמיד ממוצעים של 13.2 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים ו-2.2 חטיפות למשחק.[1]
לאחר שלא נלקח על ידי אף קבוצה בדראפט ה-NBA 1995, שיחק ואנטרפול לתקופה קצרה בקבוצת נובה פלקנסטרו גוריציה מליגת המשנה האיטלקית, ולאחר מכן עבר לג'ילין נורת'רן טייגרס מהליגה הסינית. בין השנים 1999–2001 שיחק עבור יאקימה סאן קינגס מליגת ה-CBA האמריקאית.
במרץ 2001 חתם על חוזה בוושינגטון ויזארדס עד לסיום עונת 2000/2001, וב-22 משחקיו בקבוצה קלע 5.5 נקודות בממוצע למשחק.[2] בעונה העוקבת שיחק עבור קנזס סיטי נייטס מליגת ה-ABA החדשה.
בשנת 2002 חזר לאיטליה, כאשר הצטרף לאבלינו מליגת העל האיטלקית. בעונתו היחידה בקבוצה הוביל את קלעיה עם ממוצע של 17.8 נקודות למשחק.
לקראת עונת 2003/2004 חתם על חוזה במונטפסקי סיינה, עמה שיחק ביורוליג. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות הליגה האיטלקית הראשונה בתולדותיה, והצטיינה גם ביורוליג כאשר העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב הפיינל פור. במשחק חצי הגמר לקע ואנטרפול 10 נקודות, וקבוצתו הפסידה מול סקיפר בולוניה בתוצאה 102–103.[3] בסיום העונה נבחר ואנטרפול לחמישייה השנייה של העונה ביורוליג, לאחר שרשם ממוצעים של 13.8 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים ו-2.4 חטיפות למשחק.[4] בעונת 2004/2005 הודחה סיינה ברבע גמר הליגה האיטלקית, ובשלב "16 הגדולות" ביורוליג. לאורך שתי עונותיו בסיינה קלע 12.4 נקודות בממוצע למשחק בכל המסגרות.
בעונת 2005/2006 עבר לצסק"א מוסקבה, וסייע לה לזכות באליפות היורוליג החמישית בתולדותיה, והראשונה מזה 35 שנים. במשחק הגמר, בו גברה צסק"א על מכבי תל אביב בתוצאה 73–69, הצטיין ואנטרפול עם 16 נקודות.[5] כמו כן זכתה הקבוצה באליפות הליגה הרוסית ובגביע הרוסי. בינואר 2007 נפצע ואנטרפול בגבו ונאלץ להחמיץ את כל המשך עונת 2006/2007,[6] ובהיעדרו הפסידה צסק"א בגמר היורוליג, וזכתה שוב באליפות הרוסית ובגביע הרוסי. בקיץ 2007 פרש ממשחק בשל פציעתו, בגיל 34.
מיד עם פרישתו ממשחק בשנת 2007 מונה ואנטרפול לעוזר מאמן בצסק"א מוסקבה, תחת אטורה מסינה, ונשאר בתפקיד זה כעוזרם של יבגני פשוטין, דושקו וויושביץ', דמיטרי שאקולין ויונאס קזלאוסקאס עד לסיום עונת 2011/2012. לאורך תקופתו כעוזר מאמן בצסק"א זכתה הקבוצה באליפות היורוליג (2008), בגביע הרוסי (2010) וב-5 אליפויות רצופות בליגה הרוסית.
באוגוסט 2012 מונה לעוזרו של טרי סטוטס, מאמן פורטלנד טרייל בלייזרס מליגת ה-NBA.[7]
ביוני 2019, לאחר 7 עונות בפורטלנד, עבר למינסוטה טימברוולבס כעוזרו של מאמן הקבוצה ראיין סונדרס.[8]
ביולי 2021 עבר לצוות האימון של סטיב נאש בברוקלין נטס.