דימטינדן

דימטינדן
דימטינדין
שם IUPAC
N,N-Dimethyl-2-[3-(1-pyridin-2-ylethyl)-1H-inden-2-yl]ethan-1-amine
נתונים כימיים
מסה מולרית 292.194 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC D04AA13, R06AB03 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 5636-83-9
PubChem 21855
ChemSpider 20541
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דִימֶטִינְדֶן (Dimetindene) הוא אנטיהיסטמין/אנטיכולינרג. הוא אנטגון H1 סלקטיבי מהדור הראשון.[1][2] דימטינדן הוא אנטגון H1 לא טיפוסי מכיוון שהוא בקושי מסוגל לחלוף[3] על פני מחסום הדם-מוח.

דימטינדן הוא גם אנטגון לקולטן M2 ומקל על תסמיני אלרגיה וגרד בעור.[4]

נרשם עליו פטנט בשנת 1958 ונכנס לשימוש רפואי בשנת 1960.[5]

שימוש רפואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימטינדן נצרך באופן פומי, או במריחה עילית כאנטיפרוריט.[6] הוא משמש לטיפול בגירויים מקומיים בעור, כגון עקיצות חרקים, גרד וכוויות. דימטינדן ניתן גם דרך הפה לטיפול באלרגיות, כגון קדחת השחת.

הוא נרקח בדרך כלל כמלח החומצה המאלית שלו, דימטינדן מאלאט (dimethindene maleate).

הוא נמכר בין היתר בשם המותג פניסטיל (Fenistil).

דימטינדן מופיע גם בשילוב עם פנילאפרין בצורת תכשירים לטיפול מקומי באף (ויברוסיל), שמטרתו להקל על נזלת אלרגית, התעטשויות וגודש או גירוד באף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימטינדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Assessment of Patient Attitudes About Mometasone Furoate Nasal Spray: The Ease-of-Use Patient Survey". The World Allergy Organization Journal. 1 (9): 156–9. בספטמבר 2008. doi:10.1186/1939-4551-1-9-145. PMC 3651039. PMID 23282579. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Dimetindene". Drugs.com.
  3. ^ Noguchi S, Inukai T, Kuno T, Tanaka C (ביוני 1992). "The suppression of olfactory bulbectomy-induced muricide by antidepressants and antihistamines via histamine H1 receptor blocking". Physiology & Behavior. 51 (6): 1123–1127. doi:10.1016/0031-9384(92)90297-f. PMID 1353628. S2CID 29562845. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Differential roles of M2 and M3 muscarinic receptor subtypes in modulation of bladder afferent activity in rats". Urology. 75 (4): 862–7. באפריל 2010. doi:10.1016/j.urology.2009.12.013. PMC 2871158. PMID 20156651. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Fischer, Jnos; Ganellin, C. Robin (2006). Analogue-based Drug Discovery (באנגלית). John Wiley & Sons. p. 547. ISBN 9783527607495.
  6. ^ "A clinical evaluation of dimethindene". Current Therapeutic Research, Clinical and Experimental. 4: 306–9. ביוני 1962. PMID 14006402. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.