דינש ד'סוזה | |
לידה |
25 באפריל 1961 (בן 63) מומבאי, הודו |
---|---|
מדינה | ארצות הברית, הודו |
לאום | הודי-אמריקני |
מקום לימודים | דארטמות' קולג', Patagonia Union High School, St. Stanislaus School, Sydenham College |
שפות היצירה | אנגלית, הינדי |
צאצאים | Danielle D'Souza Gill |
פרסים והוקרה | grand prix d'Enseignement et Liberté (1994) |
www | |
דינֶשׁ ד'סוּזָה (Dinesh D'Souza, נולד ב-25 באפריל 1961) הוא הוגה שמרני אמריקאי ממוצא הודי ומחברם של מספר ספרים העוסקים בחברה, דת, ובפוליטיקה. מנציגיה הבולטים של הנצרות האוונגלית בארצות הברית.
ד'סוזה נולד במומבי שבהודו להורים קתולים. שם משפחתו הפורטוגזי הוא שריד מתקופת הקולוניאליזם.[1] בשנת 1978 עבר לבית ספר תיכון באריזונה שבארצות הברית במסגרת תוכנית חילופי תלמידים ובהמשך למד במכללת דרטמות'. כבר במכללה הצטיין בכישורי הכתיבה והעריכה שלו, ולאחר לימודיו הוסיף לעסוק בעריכה של כתבי עת שמרנים.
בשנת 1988 החל לשמש כיועץ מדיניות לנשיא רונלד רייגן. ד'סוזה היה עמית מחקר במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד והחל מאוגוסט 2010 שימש כנשיאו של קינגס קולג' בניו יורק. ב-18 אוקטובר 2012 התפטר מתפקידו עם פרסום טענות לפיהן קיים יחסים מחוץ לנישואים. ד'סוזה טען שהיה בהליכי גירושים מאשתו עמה חי בנפרד מזה שנתיים, ולא ידע שהדבר אינו מקובל בקרב נוצרים אוונגליסטים.[2]. ברעיון שהו אנתן בשנת 2007 הוא מתח ביקורת על מטיפי דת אך גם על אתאיסטים לוחמניים דוגמת פט קונדל[3]
ד'סוזה חיבר מספר ספרים רבי מכר זוכי שבחים ומעוררי מחלוקת וביניהם "קץ הגזענות" בו טען כי גזענות היא תופעה מערבית ייחודית; "חינוך לא-הומני" בו תלה את משבר החינוך באמנויות הליברליות בעליית אופנת התקינות הפוליטית, וביוגרפיה של רונלד רייגן בה עמד על הסיבה מדוע אדם "שידע כה מעט, השיג כה הרבה".
ד'סוזה עורר מחלוקת במאמר העוסק בשורשיו התרבותיים של הנשיא ברק אובמה, שפרסם כהקדמה לספר "שורשי זעמו של אובמה" שהתפרסם ב-2010. בספר גורס ד'סוזה כי האידאולוגיה האנטי-קולוניאלית שכביכול ירש מאביו ומאבותיו הרוחניים היא הכוח המניע את הנשיא אובמה, המבקש להביא לצמצום משמעותי של ההשפעה האמריקנית בעולם.[4]
בשנת 2012 עיבד את ספרו לסרט בשם "2016: אמריקה של אובמה" לצד המפיק ג'רי מולן, שהיה לסרט הרווחי ביותר מבין הסרטים השמרניים-פוליטיים שיוצרו בארצות הברית.[5][6]
בשנת 2014 הואשם ד'סוזה בתרומות לא חוקיות לסנאטורים. במהלך המשפט הודה והורשע במימון קמפיינים פוליטיים תחת שם בדוי. הוא ריצה 8 חודשים במרכז כליאה קהילתי, קיבל 5 שנים על תנאי ושילם קנס של $30,000[7].
בשנת 2018 העניק לו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חנינה מלאה.
{{cite web}}
: (עזרה)
פרס פטל הזהב לשחקן הגרוע ביותר | ||
---|---|---|
1980–1999 | ניל דיימונד (1980) • קלינטון ספילסבורי (1981) • לורנס אוליבייה (1982) • כריסטופר אטקינס (1983) • סילבסטר סטאלון (1984) • סילבסטר סטאלון (1985) • פרינס (1986) • ביל קוסבי (1987) • סילבסטר סטאלון(1988) • ויליאם שאטנר (1989) • אנדרו דייס קליי (1990) • קווין קוסטנר (1991) • סילבסטר סטאלון (1992) • ברט ריינולדס (1993) • קווין קוסטנר (1994) • פולי שור (1995) • טום ארנולד / פולי שור (1996) • קווין קוסטנר (1997) • ברוס ויליס (1998) • אדם סנדלר (1999) | |
2000–2019 | ג'ון טרבולטה (2000) • טום גרין (2001) • רוברטו בניני (2002) • בן אפלק (2003) • ג'ורג' ווקר בוש (2004) • רוב שניידר (2005) • מרלון ויינס ושון ויינס (2006) • אדי מרפי (2007) • מייק מאיירס (2008) • האחים ג'ונאס (ג'ו, קווין, וניק)(2009) • אשטון קוצ'ר (2010) • אדם סנדלר (2011) • אדם סנדלר (2012) • ג'יידן סמית' (2013) • קירק קמרון (2014) • ג'יימי דורנן (2015) • דינש ד'סוזה (2016) • טום קרוז (2017) • דונלד טראמפ (2018) • ג'ון טרבולטה (2019) | |
2020–הווה | מייק לינדל (2020/21) • לברון ג'יימס (2021) • ג'ארד לטו (2022) • ג'ון ווייט (2023) |