דיפלומטיה בדילוגים

מסע דילוגים במזרח התיכון: מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר (מימין) בפגישה עם נשיא מצרים אנואר סאדאת (משמאל) בקהיר, כמספר ימים לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, בנובמבר 1973[1][2] (בין קיסינג'ר לסאדאת- חסן כמאל, מנהל לשכתו של נשיא מצרים).

בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים, דיפלומטיה בדילוגים או מסע דילוגים היא פעולה של גורם חיצוני בעת שירותו כמתווך בין מספר מסוים של צדדים בסכסוך, ללא קיום קשר ישיר בין צד לצד. במקור ובדרך כלל, התהליך כרוך בנסיעות רצופות (או לחלופין מסעות) של המתווך, ממקום משכנו של צד אחד לזה של האחר. המונח מתייחס לרוב לשיחות בין שתי מדינות, אשר מתקיימות על ידי מתווך מצד שלישי הנוסע בין המדינות ומעביר את המסרים של מדינה אחת לשנייה ומציע דרכים לפתרון הסכסוך בין השתיים.[3][4]

השימוש הראשון במונח זה החל במהלך כהונתו של מזכיר המדינה של ארצות הברית הנרי קיסינג'ר. בשנות ה-70 דילג קיסינג'ר בין ישראל, מצרים, סוריה, ארצות הברית וברית המועצות כדי להגיע להסכם הפרדת כוחות בין ישראל למצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים ומאוחר יותר להסכם הביניים בין ישראל למצרים.[5] המונח נטבע לראשונה בידי הכתבים שליוו את קיסינג'ר במסעותיו בין עיר בירה אחת לאחרת.[6]

המתווך משתמש לרוב ב"דיפלומטיה בדילוגים" כאשר אחד או שני הצדדים מסרבים להכיר האחד בשני בטרם תחילת המשא ומתן.

המונח "דיפלומטיה בדילוגים" אומץ גם לתחום הגישור.[7]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר משבר האנרגיה של 1973 ומלחמת יום הכיפורים, כינון שלום בין ישראל למדינות ערב עמד בראש סדר העדיפויות של הקהילה הבינלאומית, אך פרשת ווטרגייט מנעה מהנשיא ניקסון לקחת חלק משמעותי כמנהיג העולם החופשי בהליך המשא ומתן. מזכיר המדינה קיסינג'ר זיהה נכונות בקרב מצרים שאחרי מלחמת יום הכיפורים לשים סוף לסכסוך. הוא נהג להשתמש בדיפלומטיה בדילוגים (מה שתואר לרוב כמסעות דילוגים) במזרח התיכון בתקופת הנשיאים ניקסון ופורד (1969–1977); מה שהוביל בין היתר לחתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים (1975) והסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ברמת הגולן (1974). המונח היה שכיח במיוחד במהלך שירותו של קיסינג'ר כמזכיר המדינה.[6][8]

על אף שבתקופתו של המזכיר קיסינג'ר מסעות הדילוגים לא הבשילו להסכם שלום כולל בין ישראל למצרים, בתקופתו של המזכיר סיירוס ואנס תחת הנשיא ג'ימי קרטר, נשלחו ואנס, אלפרד את'רתון (אנ') והרולד סונדרס (אנ') למסעות רבים בין קהיר לירושלים. מסעות אלו הביאו לבסוף לאחר קשיים וביקורת על אופי המסעות לפריצת דרך במגעים שהביאה לבסוף את ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת לשיחות בקמפ-דייוויד. השיחות הבשילו להסכמי קמפ דייוויד (1978) ולבסוף לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (1979).[9][10][11][12][13]

מסעות דילוגים המשיכו להתקיים ועד היום משמשים מנהיגים מרחבי העולם בניסיונם לפתור סכסוכים בין מדינות.[14][15]

היו בישראל שהתנגדו להצעותיו של קיסינג'ר לוותר על חלקי ארץ ישראל שנכבשו במלחמות שנכפו על ישראל. באותם ימים קמה תנועת "גוש אמונים", ופעולותיה הראשונות של התנועה הופנו כנגד שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר, שביקש לגרום לממשלת ישראל לוותר על הישגיה הטריטוריאליים ממלחמת ששת הימים. הפגנות נערכו ברחבי הארץ בקריאת אזהרה לממשלת ישראל שלא לוותר על שטחי המולדת.[16][17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קיסינג'ר יוצא היום למזה"ת, דבר, 5 בנובמבר 1973
  2. ^ מבחן השלב הראשון, דבר, 9 בנובמבר 1973
  3. ^ SHUTTLE DIPLOMACY | meaning in the Cambridge English Dictionary, dictionary.cambridge.org (באנגלית)
  4. ^ Definition of SHUTTLE DIPLOMACY, www.merriam-webster.com (באנגלית)
  5. ^ Borger, Julian (2016-08-29). "In a world of crises, shuttle diplomacy has lost its way | Julian Borger". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-05-15.
  6. ^ 1 2 Milestones: 1969–1976 - Office of the Historian, history.state.gov
  7. ^ For example: Margulies, Robert E. (בדצמבר 2002). "How to Win in Mediation" (PDF). New Jersey Lawyer. pp. 53–54. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-14. נבדק ב-2010-03-21. After the opening session, the parties usually break into caucus groups, and the mediator utilizes shuttle diplomacy between the groups in order to identify interests and positions of the parties and help them create solutions. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Scuttle Diplomacy: Henry Kissinger and Arab-Israeli Peacemaking | Wilson Center, www.wilsoncenter.org (באנגלית)
  9. ^ Goshko, John M. (1978-12-10). "Vance Prepared For Middle East Shuttle Diplomacy". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2020-05-15.
  10. ^ דני רובינשטיין, מחסום פלשתיני במו"מ, דבר, 3 במרץ 1978
  11. ^ עידו דיסנצ'יק, הבית הלבן שוקל פסגה נוספת של קארטר, בגין וסאדאת, מעריב, 16 בנובמבר 1978; המשך
  12. ^ עידו דיסנצ'יק, קרטר הבטיח לוואנס: אתמוך בך גם אם תאיים ־ וגם אם תתחנן, מעריב, 7 בדצמבר 1978
  13. ^ עודד גרנות, מצרים מוכנה לשוחח - בלי לשנות עמדותיה, מעריב, 7 בינואר 1979; המשך
  14. ^ "Turkey's Erdogan in shuttle diplomacy in Caucasus". Reuters (באנגלית). 2008-08-13. נבדק ב-2020-05-15.
  15. ^ Kianpour, Suzanne (2014-07-28). "Kerry, Israel and shuttle diplomacy". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-05-15.
  16. ^ הפגנה של תנועות הימין נגד הלחץ של שר החוץ של ארה"ב, הנרי קיסינג'ר, לנסיגה מהשטחים, באתר הספרייה הלאומית
  17. ^ משה הלינגר ויצחק הרשקוביץ, ציות ואי ציות בציונות הדתית, המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2005