מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מבואות החרמון |
גובה ממוצע[1] | 442 מטר |
תאריך ייסוד | 1953 |
תנועה מיישבת | העובד הציוני |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 339 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.9% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
דִּישׁוֹן הוא מושב בגליל העליון בין הערים קריית שמונה וצפת וליד הגבול בין ישראל ללבנון. שייך למועצה אזורית מבואות החרמון.
היישוב נקרא על שם בעל החיים המקראי הנזכר בספר דברים: "אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (יד, ה), וכן בדמיון לצליל השם הערבי דַיְשׁוּם(אנ') או דַיְשׁוּן, שמו של כפר ערבי־אלג'ירי מן המאה ה־19 שננטש במלחמת העצמאות ושחורבותיו סמוכות ליישוב.
המושב נמצא בנחלת נפתלי המקראית. שמותיהם של בעלי החיים המופיעים באותו פסוק מספר דברים ומזוהים עם שבט נפתלי ניתנו למקומות בסביבה: שדה איילה, הר צבי, הר יחמור ובקעת יחמור, עין תאו, הר זֶמֶר, וכן הר דישון, נחל דישון ומושב דישון. בימינו מזוהה הדישון עם בעל חיים מדברי דומה לראם ובעל קרניים מפותלות ומרשימות במיוחד.[3]
היישוב הוקם בשנת 1953 על ידי יהודים ממרוקו וקבוצת רווקים שעלו ממזרח אירופה. מייסדיו תרמו רבות לעיבוי אחיזתה של המדינה הצעירה בגבולותיה בתקופה שהתאפיינה בחדירת מסתננים מלבנון. פרנסת התושבים התבססה על מטעי פירות נשירים שעובדו במשותף.[4]
במהלך מלחמת חרבות ברזל פונה היישוב.[5]
במושב יקב, השכרת טרקטורונים, צימרים ועוד. שירותים קהילתיים: בית כנסת, מקווה, מרפאה, מכולת, מועדון ילדים ונוער, מתקני ספורט וחדר כושר.
|