דן כספי
 | |
| לידה |
1 בינואר 1945 סווני, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 2017 (בגיל 72) ישראל |
| מוסדות |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
|
www | |
  | |
דן כספי (1 בדצמבר 1945 – 22 בינואר 2017) היה פרופסור במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויושב-ראש האגודה הישראלית לתקשורת בין השנים 1995–1999[1].
לאורך כל דרכו המקצועית, שילב כספי פעילות מחקרית עם פעילות ציבורית ופעילות פובליציסטית תוססת וענפה, אשר במהלכה פרסם מאות מאמרים בעיתונות היומית והמקוונת, לרבות שני טורים קבועים במקומון ירושלמי ובירחון איגוד המפרסמים בישראל "אותות". כספי פרסם טור באתר "העין השביעית"[2], וטור במדור הדעות של ynet[3] וניהל את בלוג דן בתקשורת ב"הארץ" עד ליום מותו.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דן כספי (לשעבר קספו Casapu) נולד בסווני (Saveni) שבצפון מולדובה, רומניה. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1960, בגיל 14. על אף המוגבלות הפיזית, שיתוק מוחין, השתלב כספי במערכת החינוך הרגילה הן בעיר מולדתו והן במערכת החינוך הישראלית. המשפחה התיישבה בבאר שבע. כספי סיים את לימודי התיכון בבית הספר מקיף א' באר שבע, בהנהלתה של ד"ר פועה מנצ'ל.
במחצית שנות השישים, החל כספי את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים למדע המדינה ולסוציולוגיה, והמשיך לתואר שני בחוגים למדע המדינה ולתקשורת.
עבודת המחקר שלו לקבלת תואר דוקטור נעשתה בהנחייתם של אליהוא כ"ץ, חתן פרס ישראל, ועמנואל גוטמן. המחקר עסק בתפיסתם של חברי הכנסת את דעות הציבור לעומת הדעות הריאליות הרווחות באוכלוסייה תוך השוואה ביניהן לבין דעות חברי הכנסת.
אחר קבלת הדוקטורט בשנת 1976, יצא כספי לשנת השתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, MIT, שבבוסטון, שם עשה במחיצתו של פרופסור איתיאל דה-סולה פול.
במחצית שנות השמונים, עבר כספי לאוניברסיטה הפתוחה, בה פיתח את תחום לימודי התקשורת. כספי כתב וערך, בהיותו באוניברסיטה הפתוחה, סדרת ספרי לימוד, ששימשה שנים רבות בסיס בתוכנית הלימודים בתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה, במכללות ובבתי ספר שונים.
בשנת 2000 שב כספי לבאר שבע, כדי לתת כתף בהקמת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כיהן כראש המחלקה לתקשורת וראש מרכז בורדה לתקשורת חדשנית בין השנים 2004–2009. באפריל 2013 נערך באוניברסיטת בן-גוריון יום עיון על "מעברים בתקשורת" לכבודו של כספי לרגל יציאתו לשבתון בטרם פרישתו לגמלאות.
כספי היה נשוי לדליה ולהם בת וארבעה נכדים. התגורר באבן יהודה.
נפטר ב-22 בינואר 2017. נטמן למחרת בבית העלמין באבן יהודה.
תפקידים אקדמיים וציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כספי מילא מספר תפקידים אקדמיים וציבוריים:
- יועץ, Freedom House, New York
- חבר במועצה האקדמית של מכללת הדסה בירושלים.
- ראש המחלקה לתקשורת וראש מרכז בורדה לתקשורת חדשנית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2004–2009)
- חבר בוועדת השופטים בפרס ע"ש נחום סוקולוב (2005, 2007, 2009)
- חבר בוועד המנהל של רשות השידור (2000 - 2003)
- חבר במועצה המדעית של דו-שנתון "קשר", אוניברסיטת תל אביב (2005)
- נשיאה המייסד של האגודה הישראלית לתקשורת (1996-1999)
- יועץ אקדמי, תיק תקשורת – שבועון הטלוויזיה הלימודית לענייני תקשורת אלקטרונית (1991 - 1993)
- יועץ אקדמי בכותרת – בית-ספר לעיתונאות ולתקשורת (1992 - 1993)
- יועץ למשרד החינוך, התרבות והספורט בהכנת תוכניות לימודים ייחודיות על תקשורת המונים (1986 - 1992)
- מייסד ועורך מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים – כתב העת הישראלי במדע המדינה (1971 - 1986)
מחקרים ופרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי התמחותו של כספי היו תקשורת המונים, תקשורת ופוליטיקה, דעת קהל ותעמולה, מוסדות תקשורת, תקשורת מקומית, תקשורת מיעוטים, רגולציה בתקשורת, מערכות בחירות.
כספי כתב למעלה מ-20 ספרים בתקשורת ועשרות מאמרים מדעיים בעברית, באנגלית וברוסית. ביניהם ספר ילדים בשם אבא של ענבל. בתחילת שנות התשעים התפרסם ספרם המשותף של כספי ושל יחיאל לימור "המתווכים", ספר ששימש כאחת מאבני היסוד בהוראה ובהבנת מקומם ועוצמתם של אמצעי התקשורת בישראל.
ספריו באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ethnic Minorities and Media in the Holly Land. London. Vallentine Mitchell. 2014. edited with Nelly Elias.
- The Palestinian Arab In/Outsiders: Media and Conflict in Israel(הקישור אינו פעיל). London. Vallentine Mitchell. (2011), with Mustafa Kabha
- New Media and Innovative Technologies ,BGU Press & Tzivonim(2008); edited with Tal Samuel-Azran
- Media, Minorities and Hybrid Identities ,Hampton Press: Cresskill, N. J., (2006); with Hanna Adoni and Akiba A. Cohen
- The In/Outsiders: The Mass Media in Israel,Hampton Press: Cresskill, N. J., (1999); with Yehiel Limor
- Media+Decentralization:+The+Case+of+Israel’s+Local+Newspapers&ots=RSseix_ZTp&sig=3QhffE7AfGvsudUVymZjFtopPxc#v=onepage&q&f=false Media Decentralization: The Case of Israel’s Local Newspapers ,Transaction. New Brunswick, N.J. (1986).
- The Roots of Begin’s Success: The 1981 Elections.Croom Helm: London. (1984), co-edited with Avraham Diskin and Emanuel Gutmann
ספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן כספי, מעבר למראה: מפת התקשורת בישראל, באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012.
- דן כספי, סדר יום: תקשורת, חברה ופוליטיקה, תל אביב, רסלינג, 2011
- דן כספי, תקשורת ופוליטיקה בישראל, תל אביב, מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד, 2007
- דן כספי, סליחה, תקלה, דעיכתה של רשות השידור, מבשרת ציון, הוצאת צבעונים, 2005
- דן כספי, תמונות בראש: דעת קהל ודמוקרטיה, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2001
- דן כספי ויחיאל לימור, אמצעי תקשורת המונים בישראל(הקישור אינו פעיל), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחהיחיאל לימור, 1998דן כספי, ממשל ופוליטיקה בישראל / תקשורת ופוליטיקה, יחידה 10, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה 1997
- דן כספי, תקשורת ודמוקרטיה בישראל, תל אביב, מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד, 1997
- דן כספי ויחיאל לימור, תקשורת המונים: מוסד התקשורת - היבטים תאורטיים, ארגוניים ותפקודיים; כרך ג'/יחידות 8–10, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1996
- דן כספי, תקשורת המונים: זרמים ואסכולות מחקר(הקישור אינו פעיל), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1995
- דן כספי, תקשורת המונים: השפעות של תקשורת המונים, הקהל של תקשורת המונים, כרך ב'/יחידות 5–7, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1995
- דן כספי, תקשורת המונים. אמצעי התקשורת המודפסים, קולנוע רדיו וטלוויזיה, כרך א'/יחידות 1–4, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1993
- דן כספי ויחיאל לימור, המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל 1948-1990, תל אביב, עם עובד/סדרת אשכולות, 1992
נושאים בולטים שבהם עסק במאמריו העיתונאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כספי היה מתנגד חריף וותיק לתאגידי התקשורת המשפחתיים בישראל, והזהיר נחרצות מפני הקשר בין הון, לעיתון ולשלטון. במיוחד התריע מפני עליית כוחם של "ברוני תקשורת" הניצבים בראש תאגידי התקשורת האלה. בתחילת שנות התשעים נרתם כספי למאבק הציבורי נגד הבעלות הצולבת של "ברוני התקשורת" והשתלטותם על ערוצי השידור בטלוויזיה. בהקשר זה, טבע כספי מושג באחד ממאמריו, "האזרח נ.מ.",(חדשות, 8 באוקטובר 1992), על משקל "האזרח קיין", והמושג הפך, בעקבות פרסום המאמר, לכינויו של מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס.
במחצית שנות התשעים, חשף כספי את תופעת האלימות כלפי נשים גם בחוגי האקדמיה, כאשר הפר שתיקה מתמשכת של עמיתיו ופרסם במוסף "הארץ" רשימה בשם "אל תפנו אליו"("אנשים בחזית", 27 בינואר 1995). שני המאמרים פותחים וחותמים את ספר המאמרים שלו סדר יום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דן כספי- דן כספי, באתר Academia.edu
- הספרים של דן כספי, באתר "סימניה"
- בלוג אישי - דן בתקשורת
- דן כספי, לשחרר את רוממה, באתר ynet, 15 בפברואר 2010
אבא של ענבל, סרטון באתר יוטיוב- רפי מן, תמיד בסילבוס, באתר העין השביעית, 23 בינואר 2017
- סמינר לזיכרון של פרופ' דן כספי, 12 בינואר 2021
דן כספי (1946-2017), דף שער בספרייה הלאומית
