![]() |
||
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרופה
'סיכון לתלות: אין' אינו ערך חוקי
![]() | |
המבנה הכמי של דפטומיצין | |
שם IUPAC | |
---|---|
N-Decanoyl-L-tryptophyl-L-asparaginyl-L-aspartyl-L-threonylglycyl-L-ornithyl-L-aspartyl-D-alanyl-L-aspartylglycyl-D-seryl-threo-3-methyl-L-glutamyl-3-anthraniloyl-L-alanine[egr]1-lactone | |
שמות מסחריים בישראל | |
קיוביצין (Cubicin) | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C66H101N17O19 |
מסה מולרית | 1459.7 גרם/מול |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | 100% |
מטבוליזם | לא עובר מטבוליזם משמעותי בכבד |
זמן מחצית חיים | 7-11 שעות |
הפרשה | בעיקר דרך הכליות |
בטיחות | |
מעמד חוקי | דורש מרשם |
קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B ![]() |
סיכון לתלות | אין |
דרכי מתן | דרך הוריד (IV) |
אינטראקציות עם תרופות אחרות | עשויה להיות אינטראקציה עם תרופות סטטינים, ושימוש משולב עשוי להגדיל את הסיכון לתמס שריר (Rhabdomyolysis) |
מזהים | |
קוד ATC |
J01XX09 ![]() |
מספר CAS | 103060-53-3 |
PubChem | 21585658 |
![]() ![]() |
דפטומיצין (באנגלית Daptomycin) היא תרופה אנטיביוטית מסוג ליפופפטיד. התרופה משמשת לטיפול בזיהום חיידקי מערכתי ומסכן חיים, על ידי גרם-חיוביים. דפטומיצין משווקת תחת השם המסחרי קוביצין (Cubicin).
דפטומיצין התגלה בשנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר קבוצת חוקרים בארה"ב, זיהו את התרופה מתוך תמצית קרקע. התרופה הופקה על ידי חיידק Streptomyces roseosporus, סוג חיידק שביכולתו להפיק חומרים אנטיביוטיים.
דפטומיצין אושר לשימוש רפואי על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנת 2003.
דפטומיצין היא אנטיביוטיקה מסוג ליפופפטידים מעגלית. היא משמשת לטיפול במגוון זיהומים חיידקיים הנגרמים על ידי חיידקים גרם חיובי, כולל Staphylococcus aureus עמיד למתיצילין (MRSA) ואנטרוקוקים עמידים לואנקומיצין (VRE).
דפטומיצין ניתנת לשימוש במגוון התוויות קליניות, כולל כאלו שאושרו על ידי ה-FDA ושימושים מחוץ להתוויות המאושרות.[1]
תופעות לוואי שכיחות הקשורות לטיפול בדפטומיצין כוללות:
תופעות לוואי פחות שכיחות אך חמורות שדווחו בספרות כוללות:
דפטומיצין משבש את המבנה הממברנלי של החיידק והופכת אותו לחדירה. המנגנון הספציפי כולל את הצעדים הבאים[3]:
לסיכום, דפטומיצין לא רק פוגעת בממברנה עצמה אלא גם משפיעה על חלבונים חיוניים לחלוקה, ובכך מעכבת את התרבות החיידק ומביאה למותו. [4]
דפטומיצין מסווג כתרופה בקטגוריה B על ידי ה-FDA, כלומר מחקרים בבעלי חיים לא הראו סיכון לעובר, אך אין מחקרים מספקים ומבוקרים היטב בנשים הרות.
במחקרי רבייה בבעלי חיים, דפטומיצין לא הראה נזק לעובר כאשר ניתנה במינונים עד פי כמה מהמינון האנושי. עם זאת, מכיוון שמחקרים בבעלי חיים אינם תמיד מנבאים תגובה אנושית, נדרשת זהירות.
ניתן לשקול שימוש בדפטומיצין במהלך ההריון אם התועלת הפוטנציאלית לאם עולה על הסיכונים הפוטנציאליים לעובר. זה רלוונטי במיוחד לזיהומים שבהם אנטיביוטיקות אחרות אינן יעילות או אינן מתאימות.
אם נעשה שימוש בדפטומיצין במהלך ההריון, מומלץ מעקב צמוד אחר רווחת האם והעובר. ההשפעות של התרופה על התפתחות העובר בבני אדם אינן מובנות לחלוטין.
יש להשתמש בדפטומיצין במהלך ההריון רק אם יש צורך ברור וכאשר טיפולים חלופיים אינם מתאימים. מומלץ להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות ורופא נשים. מומלץ מעקב צמוד אחר האם והעובר במהלך הטיפול. [5]
דפטומיצין מופרש בחלב אם, אך היקף ומשמעות ההפרשה לא נחקרו היטב. הנקה בזמן טיפול בדפטומיצין עשויה לדרוש שקילת היתרונות של הטיפול מול הסיכונים הפוטנציאליים לתינוק.לפי ה-FDA, לא נמצאו ראיות לסיכון לעובר במחקרים על בעלי חיים.
דפטומיצין היא תרופה יעילה, אך יש לה מספר התווית נגד, כלומר מצבים שבהם השימוש בה עשוי להיות מסוכן או לא מומלץ. ההתוויות נגד לדפטומיצין כוללות את הדברים הבאים:
כמובן, כל מקרה צריך להיבחן בנפרד, ולרוב יש לבצע הערכה רפואית מקיפה לפני תחילת טיפול בדפטומיצין.
https://drorbn.blogspot.com/2019/12/Daptomycin.html
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.