דריל בם

דריל בם
Daryl Bem
לידה 10 ביוני 1938 (בן 86)
דנוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
בן או בת זוג סנדרה בם (19652014) עריכת הנתון בוויקינתונים
dbem.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דריל בם, 1983

דריל ג' בםאנגלית: Daryl J. Bem; נולד ב-10 ביוני 1938) הוא פסיכולוג חברתי אמריקני, אשר מתמחה בחקר תפיסה עצמית ושינוי עמדות, כמו גם בחקר הפסיכולוגיה של הנטייה המינית ובפאראפסיכולוגיה. מלמד כיום באוניברסיטת קורנל כפרופסור אמריטוס.

תאוריית התפיסה העצמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת מחקרים הצליח בם לבסס אלטרנטיבה לתאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטינגר, על ידי פיתוחה של תאוריית התפיסה העצמית[1]. לדעת בם, אדם מנסה להבין את מניעי עצמו כדרך שמנסה להבינם מתבונן מבחוץ. על כן עשייה יכולה לגרום לשינוי עמדה, שכן מהמעשה יסיק האדם על דעותיו.

חקר ראיית הנולד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הפאראפסיכולוגיה מייצג בם דעה שלפיה יש ממש בתופעות הנראות על טבעיות ואל למדע להתייחס אליהן בזלזול[דרוש מקור].

במחקר שפורסם בכתב העת JPSP בשנת 2011 הראה בם לאורך תשעה ניסויים כי אנשים מסוגלים לחוש את העתיד[2]. יכולת זו היא יכולת Psi, מונח המתאר יכולת אשר אינה מוסברת באמצעים פיזיקליים או ביולוגיים. לדוגמה, באחד הניסויים הראה בם למשתתפים 48 מילים בזו אחר זו על גבי צג מחשב. לאחר הצגת המילים, התבקשו המשתתפים לכתוב את כל המילים שהם זוכרים שהוצגו. לאחר מכן נבחרו באקראי 24 מילים ממאגר 48 המילים שהוצגו לראשונה, מילים אלה הוצגו פעם נוספת למשתתפים. מניתוח סטטיסטי ערך בם נראה כי המילים שהמשתתפים זכרו נבחרו יותר באקראי, כאילו המשתתפים יכלו לראות את העתיד[2]. נכון לשנת 2023, מחקר זה צוטט מעל 1400 פעמים והוביל לשיח רב בקהילת המחקר המדעית-פסיכולוגית, כמו גם למחקרים ולמטא-אנליזות אשר ניסו להפריך או לאשש את הממצאים אשר התגלו בו[3][4][5][6].

תחומי מחקר נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקר הנטייה המינית, פיתח בם את תאוריית Exotic Becomes Erotic: לדעתו, אין למטען הביולוגי השפעה ישירה על הנטייה המינית, אלא על סגנון ההתנהגות המגדרי (למשל האם הילד ישחק במכוניות או ב"ברבי").

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריל בם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bem, D. J. (1967). Self-perception: An alternative interpretation of cognitive dissonance phenomena. Psychological review, 74(3), 183.
  2. ^ 1 2 Bem, D. J. (2011). Feeling the future: experimental evidence for anomalous retroactive influences on cognition and affect. Journal of personality and social psychology, 100(3), 407.
  3. ^ Ritchie, S. J., Wiseman, R., & French, C. C. (2012). Failing the future: Three unsuccessful attempts to replicate Bem's ‘Retroactive Facilitation of Recall’ Effect. PloS one, 7(3), e33423.
  4. ^ Wagenmakers, E. J., Wetzels, R., Borsboom, D., & Van Der Maas, H. L. (2011). Why psychologists must change the way they analyze their data: the case of psi: comment on Bem (2011).
  5. ^ Bem, D., Tressoldi, P., Rabeyron, T., & Duggan, M. (2015). Feeling the future: A meta-analysis of 90 experiments on the anomalous anticipation of random future events (version 2). F1000 Research, 4, 1188.
  6. ^ Cardeña, E. (2018). The experimental evidence for parapsychological phenomena: A review. American Psychologist, 73(5), 663.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.