דֶרֶךְ היא רצועת ארץ אשר מחברת בין שני מקומות או יותר, ומיושרת או מוכשרת באופן אחר כדי לאפשר מעבר ותנועה של תחבורה. המונח מתייחס גם לשביל שעצם התנועה בו מונעת גידול צמחייה.
הדרך הקדומה ביותר שנתגלתה היא ה-Sweet Track (אנ') אשר באנגליה, המתוארכת ל-3800 לפני הספירה. בזמנים קדומים התחבורה באמצעות נהרות הייתה קלה לאין שיעור לעומת התנועה בדרכים[דרוש מקור], בהתחשב בעלות הקמת הדרכים והבדלי הקיבולת בין כרכרות לדוברות וסירות.
המילה 'דרך' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה[1][2].
בפקודת התעבורה, ובתקנות שנקבעו, מוגדרת דרך כ"מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בו".
המחוקק מציין מספר דוגמאות אפשריות: