האגודה הגרמנית לשלום

האגודה הגרמנית לשלום (גרמנית: Deutsche Friedensgesellschaft ; בשמה המלא האגודה הגרמנית לשלום - מתנגדי המלחמה המאוחדים) נוסדה ב-12 בדצמבר 1892, והיא ארגון הוותיק ביותר בתנועת השלום הגרמנית ופעיל עד היום. הארגון הוא חלק מקואלציות גרמניות, אירופאיות ובינלאומיות פציפיסטיות.

בשנות התשעים של המאה ה-18, היו מספר ארגוני שלום פעילים בגרמניה. אלפרד הרמן פריד היה מעמודי הטווח של התנועה וב- 1892 סייע להקים את האגודה הגרמנית לשלום[1] ביחד עם ברטה פון זוטנר.[2] אדולף ריכטר, תעשיין גרמני, פרנץ וירט מהנדס וחבר מועצת העיר פרנקפורט ואחרים פעלו להקמת סניפים של האגודה ברחבי גרמניה. הקמת הסניפים הייתה האסטרטגית וביקשה למנוע פיצול בתנועת השלום הגרמנית. באספה בדצמבר 1899 הוחלט על מבנה ארגוני והארגון הארצי נוהל על ידי דירקטוריון כשלצידו הייתה זרוע אדמיניסטרטיבית. ריכטר נבחר להיות הנשיא. הכינוס הארצי של האגודה בה נכחו נציגי הסניפים נקרא כנס השלום הארצי.[3]

חברי האגודה המפורסמים אשר זכו בפרס נובל הם אלפרד הרמן פריד, ברטה פון זוטנר וקרל פון אוסייצקי.

הנאצים הביאו לפירוק האגודה, והיא נוסדה מחדש בנובמבר 1945.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האגודה הגרמנית לשלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ David Cortright, Peace: A History of Movements and Ideas, Cambridge University Press, 2008, עמ' 39
  2. ^ ABOUT BERTHA, www.berthavonsuttner.com (באנגלית) (ארכיון)
  3. ^ Roger Chickering, Imperial Germany and a World Without War: The Peace Movement and German Society, 1892-1914, Princeton University Press, 1975, עמ' 50-51
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.