האפוקליפסה של פאולוס היא טקסט חיצוני של הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.
ספר זה מהווה למעשה הרחבה וסידור מחדש של האמור ב"אפוקליפסה של פטרוס". הספר מתאר את גן העדן והגהנום, בסופו של הספר משכנע פאולוס (ובגרסה האתיופית במקומו מרים, אם ישו משכנעת את האל) לתת לחוטאים בגיהנום יום חופש כל יום ראשון.
הספר מציין כי הגאווה היא שורש כל רע, ואילו גן עדן הוא ארץ זבת חלב ודבש המובטחת למאמינים, ואילו הגהנום כולל נהרות של אש וקרח.
ככל הנראה היוו התיאורים בספר השפעה על פרק "התופת" של "הקומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי.
נותרו מספר גרסאות של הטקסט ביוונית, אולם אלה מקוטעות. הגרסה של הכנסייה הסורית היא המלאה ביותר של טקסט זה, אולם שרדו גם גרסאות בקופטית ובגעז.