האפי מאנדייז

האפי מאנדייז
Happy Mondays
מקום הקמה Little Hulton עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, דאנס אלטרנטיבי, היפ האוס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פקטורי רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים לשעבר
Paul Ryder
Paul Ryder
Paul Ryder עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האפי מאנדייז (באנגלית: Happy Mondays) היא להקת רוק אנגלית שהוקמה בסלפורד בשנת 1980. ההרכב המקורי כלל את האחים שון ריידר (שירה) ופול ריידר (גיטרה בס), גארי ווילן (תופים), פול דייוויס (קלידים) ומארק דיי (גיטרה). מארק "בז" ברי הצטרף ללהקה בהמשך כרקדן ונגן כלי הקשה על הבמה. רואטה הצטרפה כזמרת שנייה בשנת 1990.[1] הם הוחתמו במקור על ידי חברת התקליטים פקטורי רקורדס של טוני וילסון.

עבודת הלהקה גישרה בין מוזיקת הרוק האלטרנטיבית של מנצ'סטר בשנות ה-80 לבין סצנת הרייב הבריטית המתפתחת, והשפעתם נמשכה גם על פאנק, האוס ופסיכדליה, חלוצי סגנון המדצ'סטר.[2] הם חוו את שיאם המסחרי עם האלבומים Bummed (1988), Madchester Rave On (1989) ו-Pills 'n' Thrills and Bellyaches (1990), כשאחרון מביניהם הגיע לפלטינה בבריטניה.[2] האפי מאנדייז התפרקו בשנת 1993, ומאז התכנסו מחדש מספר פעמים בעשורים הבאים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלגול הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים פקטורי רקורדס לאחר שהעבירה קלטת דמו לפיל סאקס, סוחר במרכז המסחרי מנצ'סטר ארנדייל שהיה בקשרים טובים עם מייק פיקרינג, די.ג'יי במועדון הלילה ה-חצ'נדה.[3] סאקס הפך למנהל הלהקה.

ההוצאה הראשונה שלהם הייתה ה-EP "Forty Five", שנקרא לעיתים "Delightful EP" על שם השיר הראשון בו. ה-EP יצא בחברת פקטורי רקורדס בספטמבר 1985. האלבום הראשון שלהם, "Squirrel and G-Man Twenty Four Hour Party People Plastic Face Carnt Smile (White Out)", יצא לאור בשנת 1987 והופק על ידי ג'ון קייל. האלבום הזה ואחריו שני אלבומים נוספים: Bummed בשנת 1988, שהופק על ידי מרטין הנאט, ו-Pills 'n' Thrills and Bellyaches בשנת 1990, שהופק על ידי פול אוקנפולד וסטיב אוסבורן. האחרון, שהוקלט באולפני קפיטול בלוס אנג'לס, הגיע לפלטינה בבריטניה עם מכירות של יותר מ-350,000 עותקים. סינגלים "Step On" ו-"Kinky Afro" מתוך אלבום זה הגיעו למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי.[4]

בסוף שנות ה-80, היו האפי מאנדייז חלק חשוב מסצנת המוזיקה של מנצ'סטר והתגלמות תרבות הרייב. סיבובי הופעות עולמיים רבים הביאו להצלחה בינלאומית בנוסף להצלחה המסיבית במדינתם. הלהקה כיכבה ביום שישי בפסטיבל גלסטונברי בשנת 1990.[4] בנובמבר אותה שנה, פול מקרטני ציין במגזין NME: "ראיתי את האפי מאנדייז בטלוויזיה, והם הזכירו לי את הביטלס בתקופת 'Strawberry Fields' שלהם".[5]

הגלגול השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפי מאנדייז התפרקו בשנת 1993, ושון ריידר ובז הקימו את להקת בלק גרייפ עם הגיטריסט "ווגס" (מלהקת פריס אנג'לס) והראפר קרטיס. בשנת 1999, לאחר שבע שנים, התאחדו מחדש עם שון ריידר, פול ריידר, גארי ווילן ובז, אך ללא פול דייוויס ומארק דיי.[6] הלהקה החדשה כללה את רואטה סטשל כזמרת ליווי. למרות ההצלחה הביקורתית והמכירה בכרטיסים, הלהקה שוב התפרקה בשנת 2001 לאחר עזיבתו של פול ריידר.[7]

הגלגול השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 התאחדו שוב עם הרכב שכלל את בז, ווילן ושון ריידר יחד עם מוזיקאים חדשים. הלהקה שחררה DVD הופעה חיה בברצלונה והופיעה בפסטיבלים שונים.[8]

הגלגול הרביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בינואר 2012, הודיע שון ריידר על חזרה של ההרכב המקורי להופעות וסיבובי הופעות. הם הופיעו בתוכנית This Morning והכריזו על סיבוב הופעות בבריטניה. בשנת 2015 חתמה הלהקה עם חברת Creation Management והודיעה על סיבוב הופעות בינלאומי לציון 25 שנה לאלבום "Pills 'n' Thrills and Bellyaches".

ב-15 ביולי 2022, הודיעה הלהקה על מותו של פול ריידר בגיל 58. במרץ 2024, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בבריטניה עם להקת Inspiral Carpets כתמיכה.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Squirrel and G-Man Twenty Four Hour Party People Plastic Face Carnt Smile (White Out) (1987)
  • Bummed (1988)
  • Pills 'n' Thrills and Bellyaches (1990)
  • Yes Please! (1992)
  • Uncle Dysfunktional (2007)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האפי מאנדייז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Strong, Martin C. (2000). The Great Rock Discography (5th ed.). Edinburgh: Mojo Books. pp. 421–422. ISBN 1-84195-017-3.
  2. ^ 1 2 Erlewine, Stephen Thomas. "Biography". AllMusic. נבדק ב-19 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Robb, John (2009). The North Will Rise Again: Manchester Music City 1976-1996. London: Aurum Press. p. 261.
  4. ^ 1 2 Toiler, John (1992). NME Rock 'N' Roll Years (1st ed.). London: Reed International Books Ltd. p. 471. CN 5585.
  5. ^ Tobler, John (1992). NME Rock 'N' Roll Years (1st ed.). London: Reed International Books Ltd. p. 478. CN 5585.
  6. ^ Miranda Sawyer (25 בפברואר 2007). "It's great when you're straight" (News article). The Observer. Guardian News and Media Limited. נבדק ב-6 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Interview: Paul Ryder on Life with the Happy Mondays" (Interview). Live4ever. Live4ever Ezine. 11 במאי 2011. נבדק ב-6 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Brother in Arms ..." Salford Star. נבדק ב-6 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)