הבדיחה

הבדיחה
Žert
עטיפת המהדורה העברית של הספר
עטיפת המהדורה העברית של הספר
מידע כללי
מאת מילן קונדרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבדיחהצ'כית: Žert) הוא רומן מאת הסופר הצ'כי מילן קונדרה, שראה אור לראשונה בשנת 1967. הרומן נוסב, דרך נקודת המבט של מספרים שונים, סביב סיפורו של לודוויק, שנזרק מהמפלגה הקומוניסטית בזמן היותו כסטודנט עקב פרפרזה לא מוצלחת על משפט של קארל מרקס.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לכתיבת הרומן הוא התקופה המידית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבה חיזקה המפלגה הקומוניסטית את כוחה, עד לתקופה שלפני האביב של פראג.

לודוויק נהיה פעיל קומוניסטי מכיוון שחברתו, מרקטה, מעדיפה ללכת לקורס הכשרה מאשר לבלות איתו. בגלויה שהוא שולח לה הוא כותב “אופטימיות היא אופיום לאנושות! נפש בריאה מסריחה מטמטום! יחי טרוצקי! לודוויק."

ביוזמתו של חברו פאבל הוא מגורש מהמפלגה ומהאוניברסיטה ומשובץ ב"פלוגת עבודה" בצבא הצ'כי, במחלקת ה"שחורים" הכוללת את מתנגדי השלטון ופושעים שהורשעו בעבירות קלות ונאלצים לכרות פחם בכרייה תת-קרקעית. במהלך הטיולים הנדירים שלו בחוץ הוא מכיר נערה בשם לוצ'יה.

כאשר הוא משתחרר ונחשב ל"משוקם", הופך לודויג לפרופסור למתמטיקה ובמקרה פוגש את אשת חברו לשעבר פאבל, הלנה. הוא מפתה אותה לנקום בפאבל. אבל בתקופה זו ניכרת כבר הליברליזציה, שאמורה להוביל בקרוב לאביב של פראג. פאבל האופורטוניסט אימץ את המוסר המיני הליברלי של הדור הבא והוא גם על סף גירושין ובוחר בסטודנטית צעירה ויפה כמאהבת; הוא גם תופס את הרומן של הלנה עם לודוויק כשעשוע. סיפור זה שזור בשתי עלילות משנה, אחת מהן מכילה מסכת תאורטיות על המוזיקה העממית של חבל מוראביה, המתוארת כג'אז של מזרח אירופה. הרומן בנוי גם בצורה "מוזיקלית" בכך שלקראת הסוף "הקצב מתגבר" והקפיצות לעלילות המשנה הופכות תכופות וקצרות יותר. כמו כן הוא מסופר מנקודות מבט שונות, ולא רק זאת של לודוויק.

הסרט עובד לסרט באותו שם בידי הבמאי יארומיל יירש.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סינמטק תל אביב, הבדיחה | קולנוע צ'כוסלובקי, באתר סינמטק תל אביב