עטיפת המהדורה העברית של הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מילן קונדרה |
שפת המקור | צ'כית |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | צ'כוסלובקיה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1967 |
פרסים | |
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד | |
הבדיחה (בצ'כית: Žert) הוא רומן מאת הסופר הצ'כי מילן קונדרה, שראה אור לראשונה בשנת 1967. הרומן נוסב, דרך נקודת המבט של מספרים שונים, סביב סיפורו של לודוויק, שנזרק מהמפלגה הקומוניסטית בזמן היותו כסטודנט עקב פרפרזה לא מוצלחת על משפט של קארל מרקס.
הרקע לכתיבת הרומן הוא התקופה המידית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבה חיזקה המפלגה הקומוניסטית את כוחה, עד לתקופה שלפני האביב של פראג.
לודוויק נהיה פעיל קומוניסטי מכיוון שחברתו, מרקטה, מעדיפה ללכת לקורס הכשרה מאשר לבלות איתו. בגלויה שהוא שולח לה הוא כותב “אופטימיות היא אופיום לאנושות! נפש בריאה מסריחה מטמטום! יחי טרוצקי! לודוויק."
ביוזמתו של חברו פאבל הוא מגורש מהמפלגה ומהאוניברסיטה ומשובץ ב"פלוגת עבודה" בצבא הצ'כי, במחלקת ה"שחורים" הכוללת את מתנגדי השלטון ופושעים שהורשעו בעבירות קלות ונאלצים לכרות פחם בכרייה תת-קרקעית. במהלך הטיולים הנדירים שלו בחוץ הוא מכיר נערה בשם לוצ'יה.
כאשר הוא משתחרר ונחשב ל"משוקם", הופך לודויג לפרופסור למתמטיקה ובמקרה פוגש את אשת חברו לשעבר פאבל, הלנה. הוא מפתה אותה לנקום בפאבל. אבל בתקופה זו ניכרת כבר הליברליזציה, שאמורה להוביל בקרוב לאביב של פראג. פאבל האופורטוניסט אימץ את המוסר המיני הליברלי של הדור הבא והוא גם על סף גירושין ובוחר בסטודנטית צעירה ויפה כמאהבת; הוא גם תופס את הרומן של הלנה עם לודוויק כשעשוע. סיפור זה שזור בשתי עלילות משנה, אחת מהן מכילה מסכת תאורטיות על המוזיקה העממית של חבל מוראביה, המתוארת כג'אז של מזרח אירופה. הרומן בנוי גם בצורה "מוזיקלית" בכך שלקראת הסוף "הקצב מתגבר" והקפיצות לעלילות המשנה הופכות תכופות וקצרות יותר. כמו כן הוא מסופר מנקודות מבט שונות, ולא רק זאת של לודוויק.
הסרט עובד לסרט באותו שם בידי הבמאי יארומיל יירש.[1]