הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב. ההבדלה נעשית באמירת ברכה מיוחדת הנאמרת על גביע יין (או מיץ ענבים). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין השבת לששת ימי המעשה, ימי החול, יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על הבשמים ועל האש.
שני אופנים אפשריים למהות ההבדלה:
מהפוסקים[1] עולה כאופן השני, שעניין ההבדלה הוא להבדיל את יום השבת מימות החול[2].
מצוות הבדלה היא לדעת הרמב"ם (שבת פרק כט הלכה א) מצווה מן התורה, הנלמדת ממצוות קידוש השבת בדברים, שנאמר (שמות, כ', ז') 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ', כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. גם לדעתו, אין חובה מן התורה להבדיל על כוס יין. אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים במגיד משנה, אין חובת ההבדלה אלא תקנת חכמים.
על פי ההלכה, מי שאמר הבדלה בתפילת ערבית, או לחלופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה.
מי שלא היה לו יין או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו נורווגיה, נוהגים בחודשי הקיץ להבדיל ביום ראשון בבוקר כיוון שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת. בשעת הדחק, מותר לומר הבדלה משעת פלג המנחה, אבל אסור לעשות מלאכה עד צאת הכוכבים[3].
הרמב"ם כותב שיש לומר את ההבדלה על יין ולא על לחם. עם זאת, הרמב"ם כותב[4]: "יין שריחו ריח חומץ, וטעמו טעם יין-מקדשין עליו; וכן יין מזוג. ויין צימוקים, מקדשין עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש. וכן יין חדש מגיתו, מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו. מדינה שרוב יינה שיכר, אף על פי שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא חמר המדינה."
בשולחן ערוך נכתב[5]:
בשולחן ערוך הרב כתוב:
בעקבות זאת, כתבו חלק מהפוסקים, כמו ערוך השולחן, האדרת והציץ אליעזר, שניתן להבדיל על קפה ותה. פוסקים אחרים, כמו הרב עובדיה יוסף כתבו שניתן להבדיל רק על משקאות משכרים[6].
לגבי חלב, היו שהתירו ואחרים אסרו[7][8].
בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה. למשל, הפיוט "אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי" מאת גדול משוררי מרוקו רבי דוד בן חסין, שאילו מילות הבית הראשון שלו:
אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/נוֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/יִשָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;
פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר אצל יהדות מרוקו הוא הפיוט אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.
ומנהג יהודי תימן לשורר את הפיוט הפותח בבית ”לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה”, שחיברו סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים. פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הזמר אביהו מדינה.
לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.
לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:
היא הברכה הראשונה אשר לאחריה מסודרים שאר הברכות.
יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד[9]) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח[10].
לאחר ברכת הגפן, מברכים ברכת בורא מיני בשמים, ומריחים בעצים ושיחים שנותנים ריח טוב.
טעם הרחת הבשמים הוא מאחר שבשבת יש לאדם נשמה יתירה, ובמוצאי שבת היא מסתלקת, וכדי להשיב את נפשו תיקנו להריח ריח טוב.
אם אין לו בשמים, אינו חייב לחפש אחריהם, ומבדיל בלי ברכה זו[11].
לאחר ברכת הבשמים מברכים ברכת בורא מאורי האש ונוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל בציפורני הידיים לאור אש של אבוקה[12].מצווה מן המובחר שהנר יהיה בעל שתי פתילות או יותר. הטעם שתיקנו לברך על האש במוצאי שבת הוא משום שבמוצאי שבת נבראה האש על ידי האדם הראשון כמסופר בתלמוד:
שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור
אם אין לו נר, אינו חייב לחפש אחריו, ומבדיל בלי ברכה זו[13].
נוסח הברכה הוא ”ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול”.
לאחר ברכת ההבדלה שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין. יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין כמו בקידוש ויש הנמנעים מכך. יש גם הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין[14], וכן טובלים את האצבע ומעבירים על העיניים, ויש הנמנעים מנוהג זה בשל הטענה שאין זה מכובד לעשות כך.
ראשי התיבות של הברכות הם יבנה (יין, בשמים, נר, הבדלה). הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס לפה, הבשמים אותם מריחים באף, האש שרואים בעין וההבדלה שנעשית במוח. בגמר ההבדלה, יש נוהגים לשיר את הפיוט המבדיל בין קודש לחול, וזמירות נוספות.
בתקופות קדומות היה נהוג לערוך השבעות למלאכים, לאחר ההבדלה[15]. אולם הרב יעקב עמדין ביטל לגמרי נוהג זה[16].
במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "נשמה יתרה" כבשבת, וכן מדלגים על ברכת האש (שנבראה במוצאי השבת ואינה אסורה ביום טוב). יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.
במוצאי יום הכיפורים (כשאינו חל במוצאי שבת) יש להשמיט רק את הברכה על הבשמים[17] אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, ניתן לברך דווקא על אש שדלקה קודם יום הכיפורים, ולא על אש שהודלקה במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש[18].
לדעת השולחן ערוך[19], אין לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור אפילו כשחל יום כיפור בשבת. לדעת המשנה ברורה[20], יותר נכון לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור שחל בשבת. יש נוהגים פשרה, שמברכים על הבשמים, אבל לפני או אחרי ההבדלה, כדי שלא ייחשב להפסק באמצע ההבדלה אם אינו חייב לברך על הבשמים בהבדלה זו.
כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת (או שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת) אין מבדילים במוצאי שבת שכן לא ניתן לשתות את היין בשל הצום אך מברכים את ברכת מאורי האש בלבד. במוצאי תשעה באב, לאחר צאת הצום מבדילים על הכוס ומברכים את ברכת היין וברכת המבדיל בלבד.
דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. סדר זה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של אין עושין מצוות חבילות חבילות משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד[21].
נוסח ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז:
”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.”
במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. במשנה במסכת ברכות (פרק ה', משנה ב') יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. תנא קמא אומר, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. רבי עקיבא לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. רבי אליעזר אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת שמונה עשרה.
במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"אתה חוננתנו". כאשר מוצאי שבת חל ביום טוב, אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי רב ושמואל בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים, התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך", הצליח להשתרבב לגמרא מתוך הסידור, שכן התוספות (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.
בנוסח אשכנז ונוסח ספרד נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, במשנה תורה, בסדר רב עמרם גאון, בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').
סדר השבת | ||
---|---|---|
ערב שבת | מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | |
ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית | |
מוצאי שבת | תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.