הבחירות הכלליות בבריטניה 1987
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בבריטניה 1987 | |||||||||||
| 11 ביוני 1987 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 75.3% ( 2.6%)
| ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg)
|
_Neal_Kinnoch_,_k,_Bestanddeelnr_932-9811.jpg)
| ||||||||||
| מועמד | מרגרט תאצ'ר | ניל קינוק | |||||||||
| מפלגה | המפלגה השמרנית | מפלגת הלייבור | |||||||||
| מספר הקולות | 13,760,583 | 10,029,807 | |||||||||
| מספר המושבים | 376 | 229 | |||||||||
| שינוי במושבים |  21
|
20
| |||||||||
| אחוזים | 42.2% | 30.8% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 0.2%
|
3.2%
| |||||||||
| הזוכה: מרגרט תאצ'ר | |||||||||||
הבחירות הכלליות בבריטניה (הממלכה המאוחדת) התקיימו ב-11 ביוני 1987.
ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר התמודדה על כהונה שלישית בתפקיד, מול מנהיג מפלגת הלייבור ניל קינוק.
הקמפיין של השמרנים הדגיש את מצבה הטוב של הכלכלה, ואחוזי האבטלה שהגיעו לשפל של שני עשורים. המפלגה זכתה לתמיכה רחבה מצד התקשורת.
מלבד ההתמודדות מול תאצ'ר, נאלצה מפלגת הלייבור להתמודד מול איום מצד המפלגה הסוציאליסטית (שהתאחדה עם המפלגה הליברלית), שהתחזקה ואיימה להפוך למפלגה השנייה בגודלה והאופוזיציה העיקרית לשמרנים. לצורך כך, החל תהליך "התמרכזות" של מדיניות הלייבור (תהליך שהגיע לשיאו עם מיתוגו מחדש כ"לייבור חדש" ב-1997).
הבחירות הסתיימו בניצחון סוחף לשמרנים (אם כי ברוב מופחת מהבחירות הקודמות), ותאצ'ר נבחרה בפעם השלישית ברציפות לראשות הממשלה. הלייבור נכשלו בהחלפת השלטון, אך הצליחו לדחוק את האיחוד הסוציאליסטי-ליברלי, שהניב תוצאות נמוכות משל סך חלקיו. בעקבות התוצאה המאכזבת, התמזגו שתי המפלגות המרכיבות את האיחוד באופן רשמי, והפכו למפלגה הליברל-דמוקרטית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה] מערכות בחירות בבריטניה
| |
|---|---|
|
