| |||||||||||
הבחירות הכלליות בבריטניה 2001 | |||||||||||
7 ביוני 2001 | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 59.4% ( 11.9%) | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד | טוני בלייר | ויליאם הייג | |||||||||
מפלגה | מפלגת הלייבור | המפלגה השמרנית | |||||||||
מספר הקולות | 10,724,953 | 8,357,615 | |||||||||
מספר המושבים | 413 | 166 | |||||||||
שינוי במושבים | 5 | 1 | |||||||||
אחוזים | 40.7% | 31.7% | |||||||||
שינוי באחוזים | 2.5% | 1.0% | |||||||||
הזוכה: טוני בלייר |
הבחירות הכלליות בבריטניה (הממלכה המאוחדת) התקיימו ב-7 ביוני 2001, לאחר שנדחו בחודש עקב פריצת מגפת מחלת הפה והטלפיים במדינה[1].
ראש הממשלה המכהן, טוני בלייר, התמודד על כהונה שנייה בתפקיד מול מנהיג השמרנים, ויליאם הייג[2].
תוצאות הבחירות חזרו בבסיסן על תוצאות מערכת הבחירות הקודמת: מפלגת הלייבור זכתה לניצחון סוחף שני ברציפות, כשהפסידה 5 מושבים בלבד וכמעט שמרה על כוחה. לכן, כינתה התקשורת את תוצאות הבחירות "הניצחון הסוחף השקט". הפילוג בתוך המפלגה השמרנית, כמו גם מעמדו הציבורי הרעוע של הייג, הכשילו את ניסיון המפלגה להחליף את הממשל, וכוחה עלה במושב אחד בלבד[3].
הניצחון הסוחף של מפלגתו בבחירות העניק מנדט לבלייר, שהמשיך לכהונה שנייה כראש הממשלה. הבחירות בלטו בשיעור ההצבעה הנמוך במיוחד, שלראשונה מאז 1918 עמד על פחות מ-60%[4].
מערכות בחירות בבריטניה | |
---|---|
|